וול סטריט סגרה בירידות שערים: טבע השילה 0.87%
המדדים המובילים, שאמש הצליחו למחוק ירידות של עד 2% ולסגור במגמה מעורבת וקרוב לרמות הפתיחה, סגרו היום בירידות שערים לאחר יום תנודתי כיאה לתקופה האחרונה. דבריו של ברננקי, בנאומו בפני סטודנטים במסצ'וסס, לא כוונו למדיניות המוניטרית ולכן לא היוו השפעה על השווקים. מבין המניות ריכזו עניין היום, ענקת השבבים, חברת Texas Instruments לאחר שעדכנה את תחזיות הרווח שלה כלפי מעלה. גם ענקית המשקאות קוקה קולה וענקית האלומינום אלוקה מרכזות עניין לאחר שזכו לשידרוג המלצה.
לאור שידרוג ההמלצות והעלאת התחזיות נראה שהסיבה לעליות הקלות בלבד היא כנראה העליה, החדה מהצפוי, במחירי היבוא בחודש אפריל (נתון שפירסם היום משרד המסחר האמריקני).
מדד הנאסד"ק נסחר בירידה של 0.48% לרמת 2,135 הנקודות. מדד הדאו נסחר בירידה של 0.43% לרמת 10,891 הנקודות.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט מסירה בחודש יולי סגרו בעליה של 1.71% למחיר של 71.55 דולר.
מאקרו
כשעה לפני פתיחת המסחר פורסמו מחירי היבוא והיצוא של המשק האמריקני לחודש מאי העשוי לתת אינדיקציה באשר למצב האינפלציה במחירי הסחורות. צפי האנליסטים עמד על עליה של 0.7% במחירי הייבוא במאי לאחר עליה חדה של 2.1% בחודש אפריל האחרון. בפועל רשם הנתון עליה, חדה מהצפוי, בשיעור של 1.6%. יבוא מוצרי הנפט זינק בחודש אפריל בשיעור חד של 5.2% ובניכוי עליה חדה זו, רשם הנתון עליה של 0.6% בלבד.
במקביל פורסם מאזן הסחר הבינלאומי המודד את ההפרש בין ייבוא לבין ייצוא של סחורות במדינה. עליה בגרעון יכולה לשקף עלייה בצריכה ולאותת על התחזקות הכלכלה האמריקנית. לאחר צמצום בגירעון בחודש מרץ לרמה של 62 מיליארד צפו האנליסטים התרחבות בגירעון לרמה של 64.8 מיליארד דולר. בפועל רשם גירעון הסחר התרחבות מתונה יותר משצפו האנליסטים ומסתכם כעת ב- 63.4 מיליארד דולר (התרחבות של 2.5%).
אמריקניות במרכז
Texas Instruments (סימול: TXN), יצרנית השבבים בלטו היום לאחר שאמש במסחר המאוחר זינקה ב-3% לאחר שעדכנה את תחזיות הרווח שלה כלפי מעלה. מניות נוספות בסקטור, הפועלות בשוק ה-IT, כדוגמת AMD ואינטל (סימול: INTC), מרכזות, אף הן, פעילות ערה. מניות Texas Instruments סגרו דווקא בירידות של 3.35% למחיר של 29.69 דולר במחזור ער.
מניות ענקית האלומיניום ממדד הדאו ג'ונס, חברת אלוקה (סימול: AA) סגרו בעליה של 0.20% למחיר של 30.13 דולר לאחר שבית ההשקעות Prudential שידרג המלצתו למניות החברה מ"תשואת חסר" ל"נייטרלי".
מניות ענקית המשקאות, חברת קוקה קולה סימול: KO)סגרו בעליה של 0.35% למחיר של 43.54 דולר לאחר שבית ההשקעות Bear Stearns שיגרד המלצתו למניות החברה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר".
ישראליות
מניות חברת מרקורי אינטראקטיב סגרו בירידה של 1.97% למחיר של 36.25 דולר על רקע הודעת החברה היום (יום ו') כי הועדה המיוחדת שהקים דירקטורוין החברה, לאחר שרשויות ה- sec פתחו כנגדה בחקירה בעניין הקצאת האופציות בחברה, המליצה על נקיטת צעדים משפטיים כנגד ,מנכ"ל ויו"ר החברה לשעבר, אמנון לנגדן.
מניות אורמת (אורמת טכנ ), שאמש (יום ה') סגרו בירידות חדות של 10.09% למחיר של 35.02 דולר, סגרו בירידה של 2.23% למחיר של 34.27 דולר. ההסבר לירידה החדה אמש הוא כנראה הירידות במחיר הנפט, המוצר "המתחרה" במוצר של אורמת (אנרגיה חלופית). בנוסף, בבנק ההשקעות להמן ברדרס, חתכו למניות החברה את מחיר היעד מ-33 דולר ל-31 דולר, והותירו המלצתם על "תשואת שוק".
מניות חברת סקופוס (סימול: SCOP) המפתחת פתרונות לרשתות וידאו דיגיטליות, המשיכו להיסחר על רקע הודעת החברה השבוע לפיה, קיבלה הזמנה משמעותית ראשונה מספק שירותי טלוויזיה בכבלים הגדול בארה"ב, למכירת מפענח רב ערוצי. החברה תספק Dense Edge Decoders לספק מוביל בטלוויזיה בכבלים בארה"ב. מהחברה נמסר כי העסקה מהווה אבן דרך בחדירת סקופוס לשוק הכבלים האמריקאי. מניות החברה סגרו בעליה של 1.8% למחיר של 5.65 דולר.
מניות חברת מטאלינק (מטאלינק חו"ל ) נסחרו על רקע הודעת החברה אמש, לפיה חתמה על הסכם עם ענקית האלקטרוניקה, פיליפס, לשימוש בפתרונות תקשורת ה-WiFi של מטאלינק לתקשורת אלחוט ביתית בטלוויזיות, ממירים ומתאמי מדיה ביתיים של פיליפס. מניות החברה סגרו ללא שינוי במחיר של 5.95 דולר.
מניות סאפיינס (סאפיינס חו"ל ) בלטו היום על רקע אזהרה שקיבלה החברה אמש (יום ה') מהנהלת הנאסד"ק לפיה היא אינה עומדת בדרישות הסף ועלולה להימחק מהמסחר. במכתב האזהרה נכתב, כי חברת סאפיינס אינה עומדת באחת מדרישות הסף של אחזקת ציבור מינימאלית וכי יש לה עד ה-20 ביוני לעמוד בדרישת סף זו. מניות החברה, שאמש ירדו בשיעור קל בלבד, סגרו בירידות של 4.55% למחיר של 1.26 דולר.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
