D&B: גידול של 26% בהשקעה של חברות הנדל"ן
דרוג דנס 100 מדרג את חברות הנדל"ן המניב על פי סך ההשקעות המצרפיות בנדל"ן בארץ ובחו"ל עד סוף שנת 2005 , הדרוג כולל את שיעור השינוי לעומת שנה קודמת ופרוט של הכנסות מפעילות, הון עצמי ושיעורי השינוי. בדרוג מופיעים נתונים גם של חברות בת אך אילו אינן ממוספרות במידה וחברת האם מדורגת.
מובילה את דרוג דנס 100 של חברות הנדל"ן, כמו שנה קודמת, הן מבחינת היקף ההשקעות והן מבחינת ההון העצמי, חברת גזית גלוב עם עלייה של 33.5% בהיקף ההשקעות בנכסים בשנת 2005 לסכום כולל של כ-4.4 מיליארד דולר, והון עצמי של כ-415 מיליון דולר.
במקום השני מדורגת החברה הכלכלית לירושלים ( חברת האם של מבני תעשייה המופיעה אחריה בדרוג ) עם השקעה בנכסים בהיקף מצטבר של כ-1.86 מיליארד דולר, גידול של 21.7%, היקף הכנסות של 203 מיליון דולר והון עצמי של 102 מיליון דולר. חברת מבני תעשייה המופיעה אחריה בטבלה אך לא מדורגת, הגדילה את היקף ההשקעה בנדל"ן ב-14.7% לסכום של 1.23 מיליארד דולר. במקום השלישי מדורגת דלק נדל"ן, עם היקף השקעות בנדל"ן של כ-738 מיליון דולר.
במקום הרביעי מדורגת חברה לנכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי. פיתוח, עם היקף השקעה מצרפי של 687 מיליון דולר המהווים גידול של 4.4%. במקום החמישי מדורגת ארזים השקעות עם היקף השקעות של 625 מיליון דולר המהווים גידול מרשים של 139% לעומת שנת 2004, גידול משמעותי זה בהיקף ההשקעות העלה את ארזים מהמקום ה-13 אשתקד אל המקום החמישי. ארזים גם רשמה צמיחה נאה של 56.5% בהיקף ההכנסות מפעילות ושל 88.8% בהון העצמי.
בחמישייה השנייה מדורגות בהתאמה, נצבא החזקות עם היקף השקעה של 571 מיליון דולר, גידול של 29.5%. אלוני חץ נכסים והשקעות שעלתה מהמקום ה-15 למקום ה-7 בדרוג עם 556 מיליון דולר וגידול מרשים של 59%. אלוני חץ רשמה גם גידול של 110.5% בהיקף ההכנסות שלה ל-52.6 מיליון דולר. אל רוב ישראל עם 538 מיליון דולר, אל רוב נדל"ן עם 485 מיליון דולר ודרבן השקעות עם 470 מיליון דולר, גידול של 203.4% לעומת ההשקעות בשנה קודמת.
עוד מדורגות בעשירייה השנייה בהתאמה : אלקטרה נדל"ן, גב- ים קרקעות ( חברת בת של נכסים ובניין שמופיעה בדרוג אך לא מדורגת ) אדגר, ישרס, סאמיט אחזקות נדל"ן, אוסיף השקעות ופיתוח, אירפורט סיטי, אנגל אירופה, אשטרום נכסים, מליסרון וחבס- ח.צ. השקעות.
היקף ההשקעה הכולל של 36 חברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל הגיע בשנת 2005 ל-14 מיליארד דולר, גידול של 26% לעומת היקף ההשקעות בנכסים בשנת 2004. הנתון מתייחס להשקעות של החברות בארץ ובחו"ל. ההכנסות מפעילות של אותן חברות הגיעו ל-2 מיליארד דולר, גידול של 36% לעומת 2004 והונן המצרפי הגיע ל-2.2 מיליארד דולר, לעומת 1.8 מיליארד דולר בשנה הקודמת.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט מציין, כי ב-2006 נסק מדד נדלן 15 לרמת שיא המשקפת עלייה של כ-110% ביחס למדד בתחילת 2005. בנוסף גם תעודת סל קסם נדל"ן עלתה במהלך שנת 2005 ב-30% ובשיאה רשמה עלייה של 96%.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
