אלי פימשטיין יפצה את המדינה ב-1.42 מיליון ש'

כך קבעה שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב, בתביעה אזרחית שהגישה המדינה נגד אלי פימשטיין, לפיצוי בגין הוצאות חיפוש אחר ביתו בת השנתיים, לאחר שהתברר כי הוא זה שרצח אותה
סיגל ברנע |

ראשיתה של הפרשה הוא בטענתו של אלי פימשטיין, כי בתו (הודיה - בתמונה) נעלמה מביתו. במהלך הימים שלאחר העלמות הילדה, הופיע פימשטיין מספר פעמים בכלי התקשורת ופנה אל הציבור לבוא ולעזור בחיפושים אחר בתו האובדת. מדינה שלמה הזילה דמעות ומאות רבות של מתנדבים הצטרפו לחיפושים. את החיפושים ניהלה המשטרה, אליה הצטרפו יחידות צבא, אנשי זק"א וכמובן המתנדבים. לבסוף התברר כי אביה, הוא הנתבע, רצח את הילדה וטמן את גופתה בהרים. פימשטיין הורשע בהליך הפלילי אשר התנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי.

בהליך ייחודי תקדימי, הגישה כנגדו המדינה תביעה לפיצוי בגין הוצאות החיפושים בסך של 1,425,000 ש"ח. המדינה טענה כי הנתבע, אשר ידע כי בתו איננה בחיים, הטעה את המשטרה וגרם להוצאות אדירות בגין החיפושים.

בהגנתו טען פימשטיין בין היתר, כי לא יכול היה לצפות את הנזק, כי המדינה פעלה באופן מוגזם בהיקף החיפושים וההוצאות שהוציאה. בית המשפט קבע כי כאשר מדובר בחיי אדם, רצוי והכרחי לשים את רף ההשקעה גבוה ביותר, אותה השקעה שהמדינה תהיה מוכנה להשקיע כדי לנסות ולהציל חיים. המדינה מחוייבת להגן על אזרחיה ולהצילם בעת מצוקה. אין אמנם, להתעלם מן הפן המעשי הקובע כי מידת ההשקעה היא תמיד תוצאה של מידת הסיכויים והסיכונים אשר על המשטרה לשקול. אולם, כאשר מדובר בחיים, כל שביב תקווה ולו גם סיכוי קלוש, צריכים לקבל משקל רב יותר בעת שקלולם של אותם סיכויים וסיכונים. נקבע כי במקרה דנן המדינה לא נקטה ב"עודף פעילות".

כמו כן, עמידתו של פימשטיין על גרסתו העובדתית השקרית ופנייתו נואשות לציבור, תרמו לכך שהערכת המשטרה היתה מוטעית. עוד נקבע, כי דבר ידוע הוא כי לתקשורת יש השפעה מכרעת על דעת הציבור. לפיכך, היה עליו לדעת והוא גם ידע מן הסתם, כי הופעתו השקולה והמתוכננת בטלוויזיה תביא להשלכה על הציבור ותביא, בעקיפין, ללחץ על המשטרה.

השופטת קובעת כי כדי שהמדינה תוכל לקבל פיצוי בגין הוצאותיה ונזקיה הנובעים ממעשים פליליים של האזרח, על הפעולה לעמוד במבחן כפול: ראשית, הפעולה אשר גורמת את הנזק למדינה, אסור לה שתהיה חלק מן העבירה העיקרית אלא נפרדת ממנה. שנית, הפעולה אשר גורמת את הנזק למדינה ואשר בגינה התביעה, צריכה להיות כזו שנועדה להכביד על המשטרה במילוי תפקידה. חלק זה של המבחן מחייב כי הפעולה שנעשית תהיה פעולה אשר כל מטרתה מכוונת כלפי המשטרה כדי להכביד עליה את החקירה ולמנוע ממנה להגיע לאמת. פעולה אשר תעמוד בשני חלקיו של המבחן, יכול שתחייב את העבריין בפיצוי המדינה על הוצאותיה ונזקיה אשר נגרמו לה בשל כך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.