UBS: ממשיכים להאמין במכתשים אגן למרות הרבעון החלש
בנק ההשקעות UBS, פירסם בסוף השבוע את המלצתו לענקית הכימיה, מכתשים אגן. כלכלני הבנק מותירים את המלצתם על "קנייה" עם מחיר יעד של 33 שקל למניה, ויחד עם זאת מספקים תחזית לרבעון השני של 2006 ולשנת 2006.
בבנק מציינים, כי למרות הקשיים במכירות באירופה במהלך הרבעון הראשון ופיספוס התחזיות ,ישנם גם נקדות אור. נקודה בולטת שמציינים בבנק מיוחסת לרכישות שביצעה החברה ב-2006, לאחר שבשנת 2005 כולה לא בוצע רכש כלל.
במהלך חודש אפריל השנה רכשה החברה 30% ממניות חברת אוליגר האמריקנית, בבנק סבורים, כי באמצעותה מתכוונת החברה להפיץ את מוצריה ברחבי אמריקה הצפונית ולהעמיק את נתח השוק שלה.
רכישה נוספת שביצעה החברה, התבצעה במאי השנה, אז רכשה את החברה האיטלקית, קולנט הפעולת במגזר הלא חקלאי. הרכישה עדיין לא נסגרה סופית ועשויה להיסגר ב-30 הימים הקרובים.
באשר לתחזיות הבנק לרבעון השני, הצפי העדכני של כלכלני הבנק הינו להכנסות של 457 מיליון דולר ורווח של 11 סנט למניה, בהשוואה להכנסות של 445 מיליון דולר ורווח של 13 סנט למניה בתחזית הקודמת.
לצד התחזית לרבעון השני, מעדכנים ב-USB כלפי מטה את התחזית לשנת 2006 כולה. הצפי העדכני של כלכלני הבנק הינו להכנסות של 1,816 מיליון דולר ורווח של 46 סנט למניה, בהשוואה להכנסות של 1,836 מיליון דולר ו-50 סנט למניה בתחזית השנתית הקודמת.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
