ישראל ליבנת סיים את תפקידו כמנכ"ל אלתא מערכות
בתום קדנציה בת חמש שנים מר ישראל ליבנת סיים את תפקידו כמנכ"ל אלתא מערכות החברה הבת של התעשייה האווירית.
מנכ"ל התע"א, מר יצחק ניסן, הביע הערכה לפעילותו של מר ישראל ליבנת באלתא: "תקופת כהונתו הצטיינה בפעילות תעשייתית מוצלחת, ששילבה יצירתיות הנדסית, מנהיגות וכושר ביצוע. אלתא זכתה להישגים ולהכרה בינלאומית, שהציבו הן את החברה-האם התעשייה האווירית (תע"א), והן את החברה הבת, אלתא בצמרת הטכנולוגיה העולמית, תוך מתן מענה כולל לצרכי השוק הביטחוני בארץ ובעולם וקידום הייצוא הישראלי".
בשנת 2005 חתמה אלתא מערכות, על חוזים חדשים בסכום של כמיליארד דולר. המכירות הסתכמו ב-670 מיליון דולר וצבר ההזמנות הכולל נסק לכ-2.5 מיליארד דולר. אלתא מערכות מונה היום כ-2900 עובדים, כ-1200 מתוכם אקדמאים.
ישראל ליבנת קשר את חייו המקצועיים עם התעשייה האווירית עוד בשנת 1973, כמהנדס צעיר שסיים את לימודיו בטכניון בהצטיינות יתרה. במהלך השנים רכש שני תארי מאסטר: האחד בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון, השני במנהל עסקים לבכירים – MBA Executive של אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה.
בין תפקידיו הקודמים בתעשייה האווירית כיהן ליבנת כמנהל מפעל מל"מ, סגן סמנכ"ל חטיבת האלקטרוניקה ומנכ"ל אלתא תעשיות אלקטרוניות. בתפקידי ניהול כללי, הטביע את חותמו כמהנדס, במיוחד בתחום הפיתוח והייצור של מערכות נשק אסטרטגיות, שתרומתן לביטחון ישראל חשובה ביותר.
בשנת 2001 מונה למנהלה הכללי של אלתא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ, שחוותה אז תקופה קשה עקב ביטול עסקת ה"פלקון". ישראל ליבנת יישם היערכות חדשה שהובילה לצמיחה מחודשת של אלתא. בשנת 2002 הסתכמו המכירות ב-427 מיליון דולר, לעומת 385 מיליון דולר בשנה שקדמה לה, וב-2006 יגיעו המכירות לפי התחזית ל-800 מיליון דולר. במקביל ניצח ליבנת על שינוי ארגוני מקיף בחברה – ממנו נולדה חטיבה חדשה בתע"א: אלתא מערכות בע"מ. ליבנת התמנה למנכ"ל אלתא מערכות ולסמנכ"ל התעשייה האווירית.
היום ידועה חטיבת אלתא מערכות כבית מערכות צבאיות שמוצריו – פתרונות כוללים בנושאי מודיעין, התרעה ואחרים, נמנים עם המובילים בתחומם בארץ ובעולם.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
- התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
