וול סטריט פתחה סביב האפס: צ'ק פוינט יורדת 4.33%
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו סביב האפס. מחירי הנפט, שאמש העיבו על המסחר לאחר שקפצו כ-3%, משנים כיוון ונסחרים בירידות קלות. מבין החברות הנסחרות עומדת היום חברת גוגל במרכז זאת בעקבות הצטרפותה היום למדד ה-S&P500 המכובד. במרכז המסחר היום עומדות גם שיחות על מיזוג אפשרי בסקטור הטלקומיוניקציה כאשר חברות הענק אלקטל ולוסנט שוב מדברות על מיזוג בינהן. בסקטור התרופות עומדת עסקת הרכש הגדולה במסגרתה תרכוש באייר הגרמנית את חברת שירינג. נתוני המאקרו החשובים העומדים היום במרכז המסחר הינם נתון ההזמנות למוצרים ברי קיימא שפורסם והצביע על עליה חדה מהצפוי ונתון קצב רכישות הבתים החדשים שצפוי להתפרסם כחצי שעה לאחר תחילת המסחר.
מדד הנאסד"ק נסחר עם פתיחת המסחר בעליה של 0.2% לרמה של 2,301 נקודות, מדד הדאו ג'ונס פתח בירידה של 0.1% לרמה של 11,256 נקודות.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה לחודש מאי מצביעים על ירידה של 0.5% למחיר של 63.56 דולר.
מאקרו
כמחצית השעה לפני פתיחת המסחר פורסם הנתון החודשי המתייחס להזמנות מוצרים ברי קיימא (מכונות, ציוד,תחבורה, בטחון וכדומה) לחודש פברואר הצפי היה לעליה של 1.5% בהזמנות, לאחר ירידה של 9.9% בינואר. בפועל נרשמה עליה חדה יותר בשיעור של 2.6% . הסקטור שהוביל את הזינוק המרשים הוא סקטור התחבורה שקפץ 13.4% במהלך חודש פברואר.
נתון מאקרו נוסף, המתייחס למספר רכישות הבתים החדשים בחודש פברואר, צפוי להתפרסם כמחצית השעה לאחר פתיחת המסחר. הצפי הינו לירידה נוספת לקצב מכירות שנתי של 1.2 מיליון יחידות.
במרכז
מניות מנוע החיפוש, גוגל (שסימולה: GOOG), מרכזות עניין עם פתיחת המחסר ומזנקות 7.27% למחיר של 366.75 דולר , לאחר שבסוכנות סטנדרד אנד פורס הודיעו היום, כי החברה שהונפקה בנאסד"ק לפני פחות משנתיים, תצטרף בסוף החודש למדד היוקרתי S&P500.
יצרנית ציוד התקשורת האמריקאית לוסנט טכנולוג'יס (שסימולה: LU) ומתחרתה הצרפתית אלקטל (שסימולה: CGEP.PA) אישרו אמש, כי הן דנות במיזוג פוטנציאלי. החברות, בעלות שווי שוק משולב של כ-34 מיליארד דולר, אמרו בהודעה משותפת כי העסקה, במידה שתסוכם, מכוונת להיות מתומחרת לפי השוק, כלומר שלא נשקלת פרמיה על מחירי מניותיהן.
עם פתיחת המסחר מזנקות מניות "לוסנט" ב- 9.57% למחיר של 2.82 ומניות אלקטל בקופצות ב- 4.20% למחיר של 13.39 דולר.
מבלומברג נמסר, כי המיזוג בין שתי החברות ("אלקטל" ו"לוסנט") כנראה יוביל לתחרות עם חברת "סיסקו"(שסימולה: CSCO) על ההובלה. כמו כן, עסקה זו עשויה לדרבן מיזוגים בקרב יצרניות ציוד אחרות בעקבות סדרת רכישות שביצעו חברות טלפוניה.
מניות ענקית התרופות הגרמנית, באייר (שסימולה: BYR) מרכזות עניין רב. לאחר שהחברה הגישה הצעת רכש למתחרתה המקומית, שרינג (שסימולה: SHR) בסך של 19.5 מיליארד דולר. מניות באייר מגיבות בעליות בשיעור של 1.56% למחיר של 42.34 דולר עם תחילת המסחר.
בישראליות
מניות צ'ק פוינט (שסימולה:CHKP),מרכזות עניין רב על רקע עסקת רכישתה של סורפאייר בידי צ'ק פוינט הישראלית שבוטלה הלילה, כנראה באופן סופי. צ'ק פוינט דיווחה, כי היא נסוגה מהכוונה לרכוש את החברה האמריקנית הענקית בתחום אבטחת המידע, בעסקה בה תיכננה לשלם 225 מיליון דולר.
מניות החברה פתחו בירידה של 4.33% למחיר של 20.11 דולר.
מניות טריון (שסימולה:TERNE), יצרנית המודמים להעברת תקשורת נתונים ואינטרנט, צפויות להמשיך ולרכז עניין גם היום. אמש חתמו מניות החברה בעליות חדות של כ-8% לרמה של 2.03. ברקע, החברה הודיעה, כי הגיעה להסכם פשרה בנוגע לתביעה שהגישו כנגדה בעלי מניות בחברה. עוד מסרה טריון, כי במסגרת ההסכם תשלם פיצויים של כ-15 מיליון דולר, כשהחברה עצמה תשלם סכום של כ-2.3 מיליון דולר בלבד ואת יתרת הסכום ישאו על עצמן חברות הביטוח. מניות החברה פתחו בירידות בשיעור של 1.95% למחיר של 2.01 דולר.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
