חישוב פיצויי פיטורים לעובד לאחר שינוי בתפקיד

שירי הועסקה בחברת פרטית כ-5 שנים. במשך שלוש השנים הראשונות לעבודתה, במהלך לימודיה לתואר ראשון, הועסקה שירי כמזכירה בחברה והשתכרה כ-4000 ש"ח לחודש. לאחר מכן, ומשסיימה שירי את לימודיה האקדמאים, הועסקה שירי כמנהלת מחלקת שיווק והשתכרה כ-7000 ₪ לחודש. שירי פוטרה מעבודתה והחברה שילמה לה פיצויי פיטורים לפי שתי תקופות. לטענתה של שירי היה צורך לחשב את פיצויי הפיטורים עפ"י משכורתה האחרונה עבור כל תקופת העבודה. האם על החברה לערוך חישוב שונה של פיצויי הפיטורים המגיעים לשירי?
עו"ד לילך דניאל |

במקרה של שירי מדובר בעצם בשינוי משמעותי בדרך העסקתה. חוק פיצויי פיטורים והתקנות לא התייחסו מפורשות לסיטואציה דומה לזו של שירי (כלומר - שינוי יסודי בדרך ההעסקה), אך בית הדין הארצי לעבודה התייחס לסיטואציות דומות.

בדב"ע תשן/107-3 מנפאואר (ישראל) בע"מ נ. צפריר גוטרמן, נידון מקרה של עובדת שהועסקה בשתי תקופות עבודה. בתקופת עבודתה הראשונה הועסקה במשרה מלאה כעובדת חודשית ובתקופת עבודתה השנייה החלה לעבוד בשעות עבודה בלתי קבועות, ושכרה שולם על בסיס של שעה. בית הדין הארצי פסק כי הדרך הנכונה לחישוב פיצויי הפיטורים במקרה כגון זה, שבו צורת ההעסקה השתנתה באופן יסודי, היא חישוב של פיצויי הפיטורים בגין כל אחת מתקופות ההעסקה.

בדב"ע נ"ו 269-3 איסר מזר נ. הסתדרות מדיצינית הדסה, נפסק כי שעה שבתקופות ההעסקה של עובד חל שינוי יסודי במהות התפקיד, יש לערוך חישוב נפרד של פיצויי פיטורים לכל אחת מתקופות ההעסקה; כך רופא, שקודם לכן הועסק באותו מקום עבודה כאח וסטז'ר, ייערך חישוב הפיצויים לכל אחת מהתקופות, עפ"י שכרו של רופא, סטז'ר ואח בעת הזכאות לפיצויי פיטורים.

לפיכך, במקרה הנידון, נראה כי צדקה מעסיקתה של שירי בחישוב פיצויי הפיטורים לפי שתי תקופות. חישוב פיצויי הפיטורים של שירי יעשה בדרך הבאה:

עבור התקופה הראשונה (שלוש שנים) – 4000 ₪ x 3 שנים – סה"כ 12,000 ₪.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.