הפער בין העשירון העליון לתחתון - 34 אלף שקל ב-04'
מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2004 גדל הפער בין העשירון העליון לתחתון. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההכנסה ברוטו לעשירון העליון עמדה על 37,863 אלף שקל שהינה גבוהה פי 12.1 מההכנסה ברוטו של העשירון התחתון שעמדה על 3,127 שקל. נתונים אלו משקפים עלייה של 5.2% בפער בין העשירונים.
עוד עולה מהנתונים כי המקור לגידול בפער הוא בעליה של 2.5% בהכנסת העשירונים העליונים וירידה של 2.6% בהכנסת העשירונים התחתונים לעומת שנת 2003. במונחי נטו, הפער בין העשירונים עומד על 22,086 שקל בחודש, כלומר, העשירונן העליון מרויח פי 8.6 מהעשירון התחתון.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי ההכנסה הכספית ברוטו לחודש למשק בית הסתכמה ב-2004 ב-11,220 שקל. ההכנסה הכספית ברוטו לחודש של משקי בית בהם ראש הבית שכיר, הסתכמה ב-13,613 שקל. הכנסה למשק בית שראשו עצמאי עמדה על 14,679 שקל. ההכנסה למשקי בית שכירים עלתה לעומת שנת 2003 ב-2.2% וההכנסה למשקי בית עצמאיים ירדה לעומת 2003 ב-1.1%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
