גולדמן זאקס: מחיר הנפט עשוי להגיע ל-75 דולר לחבית

זאת במידה והפגיעה בתפוקה של ערב הסעודית תימשך יותר מחודש וחצי. בכל אופן, להערכתם מחיר הנפט ה"נורמטיבי" יעלה נוכח עליית פרמיית הסיכון
ערן סוקול | (2)

מחירי הנפט עשויים להגיע לרמה של 75 דולר לחבית, במידה וערב הסעודית לא תצליח לחזור לתפוקה מלאה בקרוב. זאת, לדברי האנליסטים של גולדמן זאקס במסגרת הודעה שנשלחה ללקוחותיהם.

ההודעה של גולדמן זאקס מגיעה בהמשך לדיווח כי תפוקת הנפט בערב הסעודית פחתה ב-50% בעקבות מתקפת מל"טים של מורדים חותים במהלך הסופ"ש על שני מתקנים מרכזיים לייצור נפט במדינה, כפי שמסרה חברת הנפט "ארמקו", אשר מתקניה הותקפו. הנזק נאמד ב-5.7 מיליון חביות נפט, כאשר היצע הנפט העולמי צפוי לרדת ב-5% בעקבות כך, ולגרור עליית מחירים.

לפי אנליסטים של גולדמן זאקס, מדובר בשיבוש גדול מבחינה הסטורית בהיצע הנפט נוכח פגיעה בתשתיות נפט קריטיות, ואירועים אלה מהווים הסלמה מהותית באיומים על ההיצע הגלובלי עם סיכון להתקפות נוספות.

בעקבות אירועי סוף השבוע, מחיר הנפט (WTI) מזנק כעת בכ-11.5% לרמה של 61 דולרים לחבית, ומחיר הנפט מסוג ברנט מזנק כעת בכ-12% לרמה של 67.5 דולרים לחבית. מוקדם יותר זינק הנפט מסוג ברנט ב-19%, הזינוק התוך יומי החד ביותר מאז 1991.

השאלה הגדולה כעת עבור השווקים והאנליסטים היא כמה זמן ייקח לסעודים להחזיר את הפקת הנפט שלהם לתפוקה מלאה, כאשר רבים מהמשקיעים ממתינים לדיווח רשמי אודות היקף הנזק.

אם ההפסקה תימשך יותר משישה שבועות, מחירי הנפט מסוג ברנט עשויים "לזנק במהירות מעל רמת 75 הדולרים", מעריכים בגולדמן זאקס. רמה זו עשויה לגרור שחרור של נפט גולמי ממלאי הנפט האסטרטגי האמריקאי או ממלאי הנפט הגדול של ארה"ב אשר נועד למצב חירום. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אמר בסדרת ציוצים בסוף השבוע כי הוא אישר לשחרר אותן עתודות "במידת הצורך" כדי "לשמור על היצע מספק בשווקים".

לדברי האנליסטים של גולדמן זאקס, מחסור קיצוני של כ-4 מיליון חביות ליום למשך יותר משלושה חודשים, עשוי אף הוא לגרור עליית מחירי הנפט לרמה של מעל 75 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מצד שני, גם אם ההפסקה תימשך רק לשבוע, מחירי הנפט "הנורמליים" ככל הנראה יעלו בין 3 ל-5 דולרים לחבית "כדי לשקף את פרמיית הסיכון הגוברת", מעריכים האנליסטים אשר אמרו כי במידה והפסקת התפוקה תימשך שבועיים עד שישה שבועות, להערכתם מחיר הנפט יעלה ב-5 עד 14 דולר לחבית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משהו לא ברור קורה בניהול רכישות הנפט בישראל (ל"ת)
    בל מס 17/09/2019 04:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מייק 16/09/2019 20:01
    הגב לתגובה זו
    נו שויין.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.