רן צרור שור טק מנכל
צילום: טל כהן

ווסטו גייסה לפי 300 מיליון דולר, שור-טק שהשקיעה בה קופצת

לאחר הגיוס השווי המוערך של שור-טק בחברה גדל ל-18 מיליון דולר
תומר אמן |

חברת Vesttoo הישראלית המפתחת טכנולוגיה בתחום ניהול הסיכונים השלימה סבב גיוס B בהיקף של כ-15 מיליון דולר לפי שווי של כ-300 מיליון דולר. שותפות המו"פשור-טק יהש -0.02%  השקיעה בחברה מוקדם יותר באפריל השנה סכום של כ-2 מיליון דולר לפי שווי של כ-20 מיליון דולר - כך שהרווח שלה משמעותי. השווי הנוכחי של שור-טק בווסטו מוערך ב-18 מיליון דולר. עם זאת מדובר בשותפות קטנה, אז לא בהכרח צריך להתרשם מהזינוק היום במניה.

Vesttoo פיתחה טכנולוגיה בתחום ניהול סיכונים, המאפשרת לחברות ביטוח ומבטחי משנה להעביר את סיכוני הביטוח שלהן אל שוק ההון באמצעות שימוש במכשירים פיננסיים לשם השקעה. מכשירים אלו נבנים באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, שמעריכה את סיכוני חברות הביטוח באופן אובייקטיבי ומאפשרת להן לתמחר את סיכוניהן. המטרה של Vesttoo היא לפתור את בעיית הצורך לרתק הון לפי סוג והיקף הפעילות ובהתאם לדרישות הרגולציה.

את סבב הגיוס הובילו בנק Santander באמצעות זרוע ההשקעות שלו בפינטק וקרן ההון סיכון Mouro Capital. כמו כן, לקחו חלק בגיוס קרן ההון סיכון התאגידית של קבוצת MS&AD insurance. עד כה גייסה Vesttoo 23 מיליון דולר.

שור-טק היא שותפות שהונפקה בשנה האחרונה בבורסה בתל אביב במטרה להשקיע בטכנולוגיות בתחום עולמות הביטוח והפיננסים. השותפות, שהשותפים-מייסדים שלה הם עדי צים (בעלי קבוצת עדי אחזקות) גייסה באפריל האחרון 26.2 מיליון שקל. לאחר ההנפקה, השלימה השותפות 3 השקעות, כשאחת מהן הייתה בחברת Vesttoo שהוקמה באמצע 2018.

לקריאה נוספת:

>>> חברת הפרוטפוליו של שור-טק Vesttoo גייסה 6 מיליון דולר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?