זה הזמן לחייב את החברות ״לצבוע כסף״ ולהציג יכולת פירעון חובות
האמת צריכה להיאמר, כרגע לפחות, אנחנו פחות יודעים מה ההשפעה של וירוס הקורונה על הפירמות הציבוריות. הברור מאליו הוא חברת התעופה וקבוצת דלק שגולשות למשבר אבל המעגל השני של חברות הקניונים כמו מליסרון ועזריאלי יפגעו אף הן, אבל מה ההשפעה המדויקת? לא ברור.
אתמול הייתה זו חברת החיתום פועלים אי.בי.אי שפרסמה אזהרת רווח ועוד לא דיברנו על חברות האופנה כמו פוקס וקסטרו שתלויות ביבוא של מוצרים ומכירות בקניונים.
אתמול הגיבה יחסית מהר הרשות לניירות-ערך כשפרסמה עמדת סגל שדורשת מהחברות הציבוריות שעלולות להיפגע מהקורונה לבצע אומדנים ולדווח עליהם למשקיעים ולדירקטוריונים, והסוכרייה? הגנה אופציונלית מתביעות משפטיות אם יתברר כי האומדנים לקו בחסר.
את המשבר המרגש עלינו צריך לחלק לשני טווחי זמן: טווח קצר וטווח ארוך. הטווח הקצר הופך את החברות תלויות הרבה יותר בקופת המזומנים שלהן וביכולתן לגייס מזומנים מהמערכת הבנקאית או בהנפקות פרטיות. הטווח הארוך הוא היכולת של הפירמות לשמור על מערכים תפעוליים כאלה שיאפשרו להן להתאושש מהר כשהמשבר יעבור.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין אלה לאלה חסר מידע. בגדול, החברות שדיווחו על התוצאות הכספיות ל-2019 פרסמו את מצבת ההתחייבויות והפירעונות שלהן אבל אלה שטרם פרסמו מותירות את המשקיעים עם מידע שנכון לתום הרבעון השלישי של 2019, כלומר עם מידע לא מעודכן וחסר (הדוחות השנתיים מפורטים הרבה יותר ומבוקרים על-ידי רואי החשבון) שמקשה על קבלת החלטות מושכלות ומשאיר הרבה מקום לשמועות או הערכות לתרחישים אפוקליפטיים.
במשבר הכלכלי הגדול של 2008 ו-2009 שינסה הרשות לניירות-ערך מותניים ובדרך יצירתית הצליחה לפזר הרבה מהערפל שאפף את השווקים וזה היה באמצעות הוראה שחייבה את הפירמות לפרסם דו״ח תזרים מזומנים חזוי, מקורות ושימושים.
הדו״ח הזה היה משמעותי, הוא הוסיף המון מידע למשקיעים, הגביר את הוודאות הן של המשקיעים והן של הדירקטוריון (וכמובן המערכת הבנקאית) ולא פחות חשוב: ״צבע כסף״ שמיועד לתשלום חובות. כך המשקיעים יכלו להיערך טוב יותר לאפשרות של חדלות פירעון הן על-ידי כפיה של זהירות בביצוע עסקים של הפירמות, הן באמצעות השתתפות פעילה יותר בקבלת ההחלטות או בקיצור, המידע הנוסף שהגיע לשווקים אפשר לקבל החלטות מושכלות הרבה יותר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אתמול הייתה זו קבוצת דלק שפרסמה את דו״ח תזרים המזומנים החזוי שלה. המידע הנוסף שהגיע למשקיעים מאפשר לקבל החלטות על בסיס הנחות העבודה של החברה. כלומר, אם הנחת העבודה של החברה כי היא תצליח לשרת את החוב על-ידי משיכת דיבידנדים של מיליארד שקל מהחברות הבנות, ניתן לבדוק אם זה תהליך אפשרי על בסיס המידע שמצוי היום בשוק. אם החברה מעריכה שתוכל לגייס חוב נוסף של מיליארד שקל באמצעות שיעבוד של התמלוגים לוויתן וכריש, הרי שניתן גם את סבירות ההנחה הזו לבחון. ובסיכומו של דבר, ניתן לקבל החלטות השקעה בקבוצת דלק עם מידע קריטי נוסף.
אם כן, בהתבסס על הניסיון הנצבר ממשבר 2008 ו-2009 ועל חוסר הוודאות בשווקים, הרי שהרשות לניירות-ערך חייבת לפרסם הוראה דומה להוראה מאז והיא – שכל החברות הציבוריות חייבות לפרסם דו״ח תזרים מזומנים חזוי כבר עכשיו.
- 1.חובה 09/03/2020 10:16הגב לתגובה זומחר היא ממילא סגורה הפניקה גורמת אדיר וצריך להרגיע סגירת הבורסה היא סוג של הרגעה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
בי קיור לייזר חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.
