מנדלבליט נתן את אישורו לעסקת בזק-סרצ'לייט; הכדור אצל אמסלם
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר לשר התקשורת, דודי אמסלם לחתום על אישור העברת השליטה בבזק לקרן סרצ'לייט.
כעת, לאחר שהתקבל האישור מהיועץ הממשלתי, הכדור עובר לגמרי לידיים של אמסלם, ונראה שהוא יאשר את העברת השליטה בבזק לסרצ'לייט, מהלך שצתפוי להיות מושלם בתוך שבועות בודדים.
ההתפתחות הדרמטית מגיעה לאחר שאתמול הודיעה סרצ'לייט כי אם העסקה לא תושלם עד 24 בנובמבר היא שומרת לה את הזכות לבטל את העסקה. החברות דרשו אתמול משר התקשורת דודי אמסלם לאשר את מכירת בזק לסרצ'לייט, בטענה שכולם אישרו את העסקה, למעט השר והפצירו כי אם לא יחתום יש סכנה גדולה לכספי מחזיקי אגרות החוב - 3 מיליארד שקל.
במכתב שהפנו החברות לאמסלם נכתב, בין היתר, כי "חברתנו הופתעה והוטרדה ביותר נוכח פרסומים בתקשורת לפיהם כבוד השר שוקל שלא לחתום על היתר השליטה, אם היועץ המשפטי לממשלה לא יאשר לו".
"שאלת החתימה של כבוד השר על ההיתר היא שאלה עובדתית של ניגוד עניינים: אם אין לשר קרבה עסקית, חברית או משפחתית לסרצ'לייט, לט.נ.ר או למי מבעלי השליטה בהם, אין כל סיבה שכבודו לא יחתום או שיעכב את חתימתו; זו שאלה שהתשובה לה נמצאת אצל השר בלבד ולא אצל היועץ המשפטי לממשלה", נכתב.
- 6.תם 08/11/2019 12:43הגב לתגובה זוזה שמעוניין למכור במחיר גבוה? אז עכשיו משחקים אותה קצת קשוחים ובתיכף מאשרים וכולם מרוצים. אז שלא ישחקו אותה עם המכתב הזה - הוא צריך לומר מיד אם יש לו זיקה כלשהי **למי מהצדדים**.
- 5.צפוני 08/11/2019 09:33הגב לתגובה זוהמניה תזנק בענק ביום ראשון?
- 4.מריה 07/11/2019 21:47הגב לתגובה זוולחסוך את כל הבלגן.
- 3.העיקר: שופוני 07/11/2019 21:11הגב לתגובה זומרוקאי רוצה כבוד. לא יחתום סתם כך בקלות. אמסלם , מה יהיה איתך?איך הפישפש עלה למעלה?
- 2.עוד שר כזה ואבדנו 07/11/2019 19:07הגב לתגובה זוכשממנים שר שהיכולת שלו היא במקרה הטוב לנהל מכולת למה מצפים
- אל תאתגר אותו. אנשי הליכוד הנבערים. (ל"ת)מכולת גדול עליו. 07/11/2019 21:12הגב לתגובה זו
- 1.עכשיו אים השליח של ביבי יסרב זה יהיה נגדו (ל"ת)דני 07/11/2019 17:08הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
