צניחה ברווחי השקעות הפילו את רווחי מגדל ב-94% ל-45.4 מ' ש'

סך הכנסות חברת הביטוח שאת השליטה בה מתכוון לרכוש אליהו מג'נרלי ירדו ב-38% ל-10.129 מיליארד שקל, הכריזה על דיבידנד של 220 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (1)

חברת מגדל ביטוח פירסמה הבוקר (ג') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2011 מהם עולה כי החברה שאת השליטה בה רוצה להחזיק שלמה אליהו, הציגה ירידה חדה במרבית מרכיבי הדוח השנתי, למרות שחברת הביטוח הגדולה בישראל רשמה עלייה של כ-4% בהיקף הנכסים המנוהלים שגדלו לכ- 139 מיליארד שקל ומגידול בהכנסות מפרמיות.

לאחר תאריך המאזן הכריזו מגדל אחזקות ומגדל ביטוח על דיבידנדים בסך של כ- 150 מיליון שקל וכ- 220 מיליון שקל, בהתאמה. זאת לאחר שבמהלך השנה הכריזו וחילקו מגדל אחזקות ומגדל ביטוח דיבידנדים בסך של כ- 150

מיליון שקל וכ- 146 מיליון שקל, בהתאמה.

סך ההכנסות של החברה שמנוהלת על ידי יונל כהן ירדו ב-38% והסתכמו ב-10.129 מיליארד שקל. מתוך סך ההכנסות הכולל נרשם גידול בהכנסות מפרמיות שהורווחו בשייר (ברוטו+מבטחי משנה) שגדלו ב-8.3% ביחס לשנת 2010 ל-8.173 מיליארד שקל.

הצניחה בהכנסות בשנת 2011 נבעה בעיקר בנפילה חדה בהכנסות שנבעו מרווחים מהשקעות (נטו) ומקיטון בהכנסות מימון, כלומר הפגיעה העיקרית בתוצאות החברה נבעה מפעילות החברה בשוק ההון. סעיף זה הסתכם ב-2011 ב-661 מיליון שקל לעומת הכנסות של 7.1 מיליארד שקל שרשמה חברת הביטוח ב-2010 מרווחי השקעות והכנסות מימון, צניחה של 90.6%.

נציין כי גם שורת ההוצאות הכוללות של החברה הצטמצמה בשיעור של 36.5% וההוצאות ב-2011 הסתכמו ב- 9.667 מיליארד שקל, כאשר עיקר הצמצום בהוצאות נבע מקיטון בתשלומים ושינוי בהתחיבויות בגין חוזי ביטוח וחוזי השקעה ברוטו אשר קטנו ב-41.9% והסתכמו ב- 7.379 מיליארד שקל.

בשורת הרווח דיווחה חברת הביטוח מגדל על צניחה של כ-62% ברווחי 2011 לעומת 2010 אשר נפלו ל-296 מיליון שקל לעומת 780 מיליון שקל ב-2010. ובשורה התחתונה הכוללת גם רווחים שנובעים משינוים כגון הפסד משינוי בשווי ההוגן של נכסים פיננסים או מהפסד שנפע ממימוש נכסים פיננסים נפל הרווח הכולל של בעלי המניות של מגדל ב-2011 ב- 94% ל-45.4 מיליון שקל לעומת רווח כולל של 809 מיליון שקל ב-2010.

במצגת שפירסמה החברה היא אומרת כי כתוצאה מהירידות בשוקי ההון לא נגבו דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתפות ברווחים אשר שווקו עד שנת 2004. בנוסף מסרה החברה כי אומדן יתרת דמי הניהול שהחברה לא תוכל לגבות עד להשגת תשואות ריאליות חיוביות מצטברות למבוטחי הפוליסות המשתפות ברווחים, מסתכם נכון להיום לסך של כ- 100 מיליון שקל (לפני מס).

למרות הירידה החדה ברווחיות החברה, חמשת הבכירים בחברה לקחו הביתה 19.5 מיליון שקל בשנת 2011. עלות שכרו של אהרון פוגל, יו"ר מגדל ומגדל שוקי הון, הסתכמה בכ-3.5 מיליון שקל.

נזכיר כי ב- 7 במרס 2012, הודיעה ג'נרלי כי חתמה על הסכם עם מר שלמה אליהו למכירת כל הון המניות המוחזק על ידה (69%). העסקה תלויה בקבלת האישורים הדרושים מידי הרשויות בישראל בתמורה ל-4.2 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    gg 27/03/2012 08:53
    הגב לתגובה זו
    אוסף של נמושות שלא מבינים כלום בכלכלה לא חסכו משיבטם לנסות ולהפיל את השוק בימים הקשים התהדרו בכך שאין מה לחפש בשווקי המניות אני מקווה שכל הגאוותנים למיניהם שם ישלמו את המחיר כי הפעם יהיה שם בעל הבית חדש
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 0%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

אל על
צילום: דוברות אל על
דוחות

אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר

הרווח הנקי עלה ב-8% ל-202.6 מיליון דולר לעומת 187.4 מיליון דולר אשתקד; למרות ירידה בנתח השוק ועלייה של 10.8% בהוצאות ל-813 מיליון דולר, אל על מצליחה לשמור על רווחיות גבוהה בזכות ביקוש חזק, תפוסה של 95.3% ושיפור מתמשך במימון - מה המכפיל שלה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אל על

אל על אל על 0%   מפרסמת את דוחותיה לרבעון השלישי. הכנסות חברת התעופה הלאומית עלו ל-1.074 מיליארד דולר, גידול של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אבל לצד זאת נרשמה שחיקה ברווחיות התפעולית. שיעור ההוצאות מהמחזור טיפס ל-75.7%, לעומת 73.1% אשתקד, והרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) ירד קצת. בשורה התחתונה, הרווח הנקי דווקא עלה ל-202.6 מיליון דולר, לעומת 187.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, בזכות שיפור בסעיף המימון וירידה בנטל החוב.

חברת התעופה מסכמת רבעון חיובי מבחינת השורה התחתונה, אבל עם סימני האטה תפעולית. מניית אל על 0%   טיפסה בכ-13.6% בחודש האחרון, בכ-94% מתחילת השנה וביותר מ-106% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק של החברה עומד על כ-8.5 מיליארד שקל, מה שנותן לה מכפיל של כ-4 (!) בהנחה שרווח של כ-202 מיליון דולר ברבעון משקף קצב שנתי קרוב למיליארד דולר בשורה התחתונה.

החברה מציינת כי הרבעון התאפיין בביקוש עונתי חזק לקראת תקופת הקיץ והחגים, יחד עם המשך מגמת ההתאוששות בענף התעופה המקומי. לאחר ההשבתה שנגרמה במהלך מבצע “עם כלביא”, חזרו בהדרגה לפעילות גם חברות התעופה הזרות, והדבר הביא לעלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג בשיעור של כ-20.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, התנועה הכוללת בנתב"ג עדיין נמוכה ב-23.7% ביחס לרמות 2023 - מה שמעיד כי השוק רחוק מהתאוששות מלאה.

לצד הגידול בהכנסות, אל על נאלצה להתמודד עם עלייה חדה בהוצאות. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-813.3 מיליון דולר - קפיצה של כ-10.8% לעומת השנה הקודמת - בעיקר בשל התייקרויות בסביבה העסקית, התחזקות השקל מול הדולר (שפגעה בכ-30 מיליון דולר ברווח התפעולי), וכן הפרשות לתביעות משפטיות בהיקף של כ-12 מיליון דולר. ההוצאות על שכר גדלו ל-239.3 מיליון דולר, ומהוות כ-22.3% מהמחזור לעומת 20.2% אשתקד, בין היתר עקב עלייה במצבת העובדים והסכמי השכר החדשים.

גם פעילות המטענים, שהייתה מנוע רווח בשנים האחרונות, רשמה ירידה של 8.4% להכנסות של כ-55 מיליון דולר בלבד, בשל חזרתן של חברות זרות לשוק המטען והתייצבות הביקושים. מנגד, ההכנסות מטיסות הנוסעים עלו ב-7.6%, בעיקר בזכות גידול בהיצע המושבים (עלייה של 3.3%) ושיפור במדד התפוסה שהגיע לשיא של 95.3%. מדד ה-RASK (הכנסה למושב משוקלל קילומטר) עלה ב-4.2% - ביטוי ליכולת החברה לשמר רמות מחיר גבוהות בתקופה של ביקוש קשיח.