העלאת הריבית האמריקנית מתרחקת אך ההרחבות שנראות קרובות מתמיד
נראה שעד שחלק מהאופטימיים החלו להשתכנע שאולי יש פה משבר אמיתי, הגיעו העליות החדות במדדים והזכירו למשקיעים שירידה חדה במחירי הנפט אינה גרועה כמו התפוצצות בועת נדל"ן מבוססת נגזרים. בינתיים, שוק החוזים מלמד שהעלאת הריבית בארה"ב מתרחקת, וכנראה שאנחנו מתקרבים להרחבות נוספות באירופה ויפן.
באופן עקרוני, חודש מארס היה אמור להיות החודש הראשון (מתוך ארבעה) בו תעלה הריבית בארה"ב ב-2016. בפועל, הסיכויים לכך נראים קלושים ומתומחרים בשוק בכ-6%, למרות שהנתונים דווקא לא רעים - נתונים חיוביים משוק העבודה, אינפלציית ליבה שעלתה ל-2.2% ואפילו נתוני התעשייה השתפרו מעט. הסיבה לדחייה הצפויה בהעלאת הריבית היא חוסר הוודאות באשר למצבה הנוכחי והעתידי של הכלכלה האמריקנית.
בהקשר זה, יהיה מעניין לראות את התחזית המעודכנת של חברי הוועדה המוניטארית של הפד - כרגע אין שום קשר בין תוואי העלאת הריבית שהם שרטטו בדצמבר לזו שמגולמת בשוק. באירופה לעומת זאת, ציין בשבוע שעבר מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי של אירופה, שהרמיזה לגבי ההרחבה הצפויה בתחילת מארס נשארה רלוונטית והמשקיעים מצפים כעת לתוכנית משולבת שתורכב לפחות מהורדת ריבית נוספת והגדלת כמות איגרות החוב הנרכשות.
נציין שישנם כלכלנים שמצפים שהבנק יכריז גם על תכנית רכישה של קרנות סל המייצרות חשיפה לאיגרות חוב קונצרניות, ואולי גם על מניות, בדומה למה שקורה ביפן. להערכתנו, זוהי הנחה יומרנית והשווקים עוד לא במצב נואש שמצדיק זאת. לכן היא כנראה לא תתממש בשלב זה.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- השווקים הפיננסים לא רציונליים, אבל זה יכול להימשך עוד הרבה זמן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר אמר הנגיד של הבנק המרכזי שהוא מתכוון לבחון מקרוב את השפעת הריבית השלילית על פעילות הכלכלה ורמת האינפלציה, ובמידת הצורך לא יהסס לפעול שוב. אחת הסוגיות המעניינות שמעסיקות את המשקיעים בשבועיים האחרונים היא אוזלת התחמושת של הבנקים המרכזיים, היות שהריבית השלילית והדפסות הכסף שהובילו בעבר, כמעט באופן פבלובי, לעליות במניות, לא בהכרח עושות טוב כשהפוקוס של המשקיעים עבר לחוסנם של הבנקים באירופה.
בתקופה הנוכחית, בה חלק מהבנקים האירופים סובלים מאחוז גבוה יחסית של חובות בעייתים, המשקיעים היו שמחים לראות רווחים גבוהים שיחזקו את תחושת הביטחון במערכת הפיננסית החשובה. העניין הוא שהמודל העסקי הבסיסי של הבנקים בנוי על המרווח בין הריבית שהם משלמים על פיקדונות לזו שהם גובים על הלוואות.
ככל שהריבית שלילית, הבנק סובל פעמיים. פעם ראשונה, כי מרווח האשראי מצטמצם, הרי לא כדאי לגבות כסף על פיקדונות של הציבור כיוון שהם עלולים למשוך את הכסף. הפגיעה השנייה, על הכסף שלא מוקצה להלוואות, ועליו הבנקים משלמים סוג של קנס לבנק המרכזי כי הריבית שלילית. דינאמיקה כזו מחייבת את הבנקים לספק הלוואות גם ללווים מסוכנים יותר, ולכך השפעה לא רצויה על חוסנם.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
בהקשר זה נראה שהבנקים המרכזיים הכניסו את עצמם למלכוד בשל מלחמת המטבעות. שכן ריבית של 0.75% הייתה יכולה להשיג צמיחה ואינפלציה דומות מבלי לפגוע במערכת הפיננסית. זוהי גם הסיבה שארגון ה-OECD הזהיר שהמדיניות המוניטארית לבדה לא תספיק, ולכן על הממשלות להשיק תוכניות להאצת הצמיחה.
ההשפעה על תיק ההשקעות
מרווחי התשואה באיגרות החוב האמריקניות נפתחו בשבועות האחרונים, ונראה שלצד ההבנה שהעלאת הריבית בארה"ב מתרחקת, אנחנו מוצאים שיש הזדמנות ליהנות ממרווחי תשואות גבוהים יחסית באג"ח בקבוצת ה-A וה-BBB, המקבילים לדירוגי AA ו-AAA בארץ.
כך למשל, התשואה באיגרות חוב קונצרניות במח"מ של 3-5 שנים עומדת על 2.4%, ובמרווח תשואה של כ-140 נקודות בסיס מהאג"ח של ממשלת ארה"ב לטווח דומה. באזור ה-BBB התשואה הממוצעת במח"מ דומה של אותה תקופת זמן עומדת כבר על 3.75% במרווח של כ-263 נקודות בסיס.
מעבר לכך, איגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב מגלמות תשואות לפדיון גבוהות מאלו הישראליות, לכן אנו מעריכים כי ניתן ליהנות פעמיים, הן מתשואות גבוהות יותר מנכס הבסיס והן ממרווחי תשואה גבוהים יחסית.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את סטיית התקן. כשאנו מקצים 8%-15% להשקעה באיגרות חוב בחו"ל, בטח בדירוגי השקעה בינלאומיים ובשילוב עם איגרות חוב של ממשלת ארה"ב, אנו פשוט מקטינים את הסיכון - וזה מצוין. במרבית השנים, התשואות בישראל גבוהות ביחס לתשואות בארה"ב, לכן יש להגנה הזו מחיר. יחד עם זאת, מאחר שבמקרה הנוכחי התשואות בארצות הברית גבוהות יותר, אנו מעריכים שזה צעד מתבקש.
כעת, כל מה שנותר זה לבחור את המכשירים הנכונים שיספקו למשקיעים את השילוב בין עודף תשואה לשיפור רמת הביטחון. כדאי לשמור על מח"מ בינוני, שכן עדיין קיימת אפשרות שהשוק האמריקני ימשיך לתפקד טוב, ובסופו של דבר הריבית תעלה. במצב כזה, נראה סגירת מרווחים שיכולה להשפיע לטובה על האפיק הקונצרני. זו הסיבה שבעת הנוכחית, להערכתנו, השילוב בין איגרות חוב ממשלתיות דולריות לקונצרניות במח"מ בינוני נראה כמו פתרון מאוזן, מתאים ומתבקש למרבית המשקיעים.
- 3.אוי ואבוי אם אנשים כאלה מנהלים לנו את הכסף (ל"ת)יחיאל 25/02/2016 15:40הגב לתגובה זו
- 2.איש מצוין. כל הכבוד. (ל"ת)נמרוד 25/02/2016 12:41הגב לתגובה זו
- 1.רויטל 25/02/2016 10:15הגב לתגובה זולא מתפלאה שמכל בית ההשקעות שלכם לא מצאו איש השקעות אחד שיכתוב טור דעה ובחרו במשווק זוטר שמקשקש. תבדקו את עצמכם ואת ביצועיכם בקרנות.
- יוסי 25/02/2016 11:03הגב לתגובה זוהוא אחד התותחים

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.
