סדרות הטלויזיה שאתם חייבים לראות השנה

שנת 2018 התחילה בסערה, לפחות מבחינה טלוויזיונית. בכל שיחה ממוצעת, בין אם זה עם חברים ובין אם זה בעבודה, אתם שומעים שמות כמו קאליסי, והתייחסויות שאין איך להבין אותם, אם אתם לא צופים בטלוויזיה. למעשה, כשרואים את המגוון והאיכות של הסדרות החדשות, אפשר לחשוב בטעות שאין יותר קולנוע, אין יותר ספרים, שירים או הצגות. את רוב התכנים האיכותיים, המדוברים, שמעוררים רעש ודיון רחב, אנחנו מוצאים בטלוויזיה הביתית שלנו. אז מה מחכה לנו בעונה החדשה, ועל מה כולם מדברים?   חידושים מהניינטיז:

• תיקים באפילה – עונה שנייה לחידוש המדובר

סקאלי יכולה לעקם את האף שלה כמה שהיא רוצה ולהעמיד פנים שהיא לא מאמינה בעל טבעי או בחייזרים (למה זה בעצם אותו דבר?). מולדר ימשיך להיחטף או מה שהוא לא עושה עם החברים שלו מכוכב אחר. אנחנו בעניין בכל מקרה.  

• וויל וגרייס – מחצית שנייה של העונה החדשה

הרבה אנשים עיקמו את האף ושאלו את עצמם למה צריך להפיק חידוש לאותה סדרה עם אותם שחקנים, הרי כל הקטע בחידוש זה שעושים משהו אחר, איזה רימייק מגניב. אבל וויל נותר ההומו הנאה הייצוגי, גרייס נשארה נוירוטית, ומסיבה כלשהי הם ממשיכים לגור ביחד למרות שגילם המשותף עולה על מאה. ועוד לא דיברנו על קארן, הצווחנית הראשית – ועל ג'ק המאותגר שקט. אבל האמת? שזה סופר כיף לחזור אחרי יום עבודה מתיש, במיוחד בתקופה כזו שיורד מבול וקר בחוץ, להתכרבל על הספה, להכין משהו טעים לאכול ולשתות, ולראות בטלוויזיה את הסדרה שליוותה אותנו בתיכון (או ביסודי. תלוי בני כמה אתם) ואת האנשים שלתקופה מסוימת, בה היינו כל כך זקוקים לזה, היו בני המשפחה שלנו.   כי חסרות לנו סדרות על רופאים מלבד עונה חדשה של סדרת הבנות האהובה כנראה בכל הזמנים "האנטומיה של גריי" ופיתוח של סדרת רשת המתבססת על המתמחים הצעירים שהגיעו בשתי העונות האחרונות, עלו בסוף שנת 2017 שתי סדרות רופאים חדשות ומדוברות:  

• רופא כלבבי – סדרה אוסטרלית שבמרכזה אחד השחקנים היותר חתיכים (רוג'ר קורסר), על מנתח לב יהיר שמושעה מעבודתו בבית חולים נחשב בסידני ונזרק לשנת עונש בעיירה שכוחת אל, וייהופ, בה הוא גדל ושם השאיר כמה קשרים לא פתוחים: ארוסתו לשעבר נשואה כעת לאחיו והם מנסים להיכנס להיריון, אמא שלו שמנסה להשתלט על ראשות העיירה, אבא שלו שמדחיק את העובדה שהוא מתרושש ומנסה לרפא את כאבי הראש שלו באמצעות הצמדה של כוס זכוכית לרקה – ועד לדמויות המשעשעות שעובדות במרפאה הקהילתית של העיירה, ביניהן בולטת הדמות של מנהלת המרפאה הנאה, שיחסיה אתו נעים בין תיעוב לשנאה (טוב אתם יודעים איך זה ייגמר).

 

• הרופא הטוב – פרדי היימור, שאתם מכירים בתור הילד מהסרט צ'רלי וממלכת השוקולד ומהסדרה בייטס הוטל, מגלם דמות של רופא הסובל מאוטיזם ומתסמונת סוואנט, שמעניקה לו צורת מבט אחרת על כל דבר, מה שמאפשר לו להיות רופא ש"רואה דברים" שרופאים רגילים לא רואים.  הסדרה, שיצר דיויד שור (היוצר של האוס) כבר מוכרזת כלהיט אדיר בארצות הברית, ובצדק: היא פשוט ממכרת. האינטראקציה של ד"ר שון מרפי, הרופא האוטיסט, עם הרופאים האחרים ועם הפציינטים, הוא גם מרגש, גם עצוב וגם מצחיק. דוגמא לקטע כזה: כשהאחראי עליו (שהתנגד לקבלתו לעבודה בשל האוטיזם שלו) אומר לו בלעג "יואו, אני ממש שמח שקיבלנו אותך לעבודה בסוף", עונה לו הרופא התמים, שאינו מסוגל להבחין בין לעג, ציניות ודיבור רגיל, "תודה רבה!". בהזדמנות אחרת הוא אומר למנהל המחלקה בשמחה: "נתנו לי לעשות את העבודות השחורות!".

  הסדרות שכולם מדברים עליהם:  

• הכתר, הסדרה הכמעט הכי מדוברת (לא ניקח את התואר ממשחקי הכס, שעליה באמת אין צורך, או יכולת נפשית, להרחיב) מתארת את חייה ותקופת שלטונה של המלכה אליזבת' השנייה, הלא היא המלכה שאנו מכירים כעת בתור החמות העתידית של מייגן מרקל. הסדרה זכתה בטקס גלובוס הזהב האחרון בסדרה הטובה ביותר.

 

• מראה שחורה, העונה הרביעית עולה בימים אלה ומציגה כהרגלה מציאות עתידית עגומה, שבה בכל מצב ובכל אפשרות, מישהו יידפק. בלשב זה, מסתמן שאלה הצופים שכבר ראו הכל, אבל הכל, וזה לא בהכרח אומר שהם נהנים.