עליזה כהן: "שכר הדירה בת"א נסק לשיאים חדשים, במיוחד בדרום העיר"

כך אומרת מנכ"ל רשף נכסים. "מצוקת הדיור של האוכלוסיה הזרה גורמת להם לשלם כמעט כל מחיר שהם מתבקשים"
לירן סהר | (9)

מי שעדיין התעקש להתגורר בתל אביב בשנה החולפת נאלץ להיפרד מיותר כסף, במקרים מסויימים מהרבה מאוד כסף. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2012, עלה שכר הדירה הממוצע בעיר 5.5% לרמה של 4,801 שקל.

שכר הדירה של דירות קטנות של 1.5-2 חדרים עלה ב-9.6% לרמה ממוצעת של 3,728 שקל, הזינוק החד ביותר. שכר הדירה עבור דירות 2.5-3 חדרים עלה 5.5% לרמה ממוצעת של 4,536 שקל, עבור דירות 4.5-5 חדרים שילמו 2.3% יותר (בממוצע 7,224 שקל לחודש) ומי ששכר דירת 3.5-4 חדרים שילם רק 1% יותר (5910 שקל בממוצע בחודש).

"מחירי השכירות שהם אלו שהציתו את המחאה החברתית המשיכו לעלות ואף הגיעו לשיאים חדשים במהלך השנה החולפת", אומרת עליזה כהן, מנכ"ל רשף נכסים. "טווח מחירי הדירות בדרום תל אביב עומד על 500 אלף שקל עד מיליון שקל, בשל העובדה שהאזור מאוכלס בעובדים זרים הנחשבים לאוכלוסייה קשה. אך למרות זאת, מחירי השכירות שם דומים למחירי השכירות באזורים היוקרתיים של תל אביב. מצוקת השכירות והדיור של האוכלוסייה הזרה גורמת להם לשלם כמעט כל מחיר שהם מתבקשים על ידי הכנסת דיירים רבים לדירה המחלקים בניהם את נטל השכירות."

כהן מוסיפה כי בתקופת המחאה ירדו המחירים כיוון שהשוכרים היו יותר בררניים, אך מגמה זו לא נמשכה לאורך זמן, ומיד עם סיומה המחירים חזרו ואף זינקו. "התנודות בשוק הורגשו מידית: דירת שני חדרים בצפון הישן שלפני כשנה הושכרה במחיר של 4500 שקל, ירדה בשלב מסוים למחיר של 4000 שקל אך היום היא כבר תושכר במחיר של 5000 ואפילו 5500 שקל. בחוזי השכירות החדשים חזרו המחירים הגבוהים המשקפים את עליית הביקוש על ההיצע ופתרון אמיתי לצעירים המבקשים לשכור דירה בתל אביב עדיין לא נראה באופק."

ומה לגבי מחירי הדירות? כהן טוענת כי רמת המחירים שמרה על יציבות בשנה החולפת - "בדירות שלושה חדרים נרשמה עליית מחירים של 3%-4%, אם לפני כשנה עלתה דירה כזו בין 1.8-2.4 מיליון שקל היום עומד מחירה על בין 1.85-2.5 מיליון שקלים, תלוי כמובן באזור בעיר. דירות בנות ארבעה חדרים נותרו בטווח מחירים של 2.6-3.2 מיליון שקל, ומצב סטטי דומה נותר גם בשוק דירות החמישה חדרים העומד על מחיר ממוצע של 3.2-3.5 מיליון שקל."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אטיאס לכלא (ל"ת)
    אטיאס=חורבן בית 3 04/02/2013 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בדיחה יקר יותר מפריס לונדון ברלין (ל"ת)
    גועל של אנשים 04/02/2013 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גועל של אנשים 04/02/2013 18:17
    הגב לתגובה זו
    לא רואים את השוכרים ממטר בושה וחרפה
  • 4.
    ברוך המס 04/02/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    כל בעל בית שמשכיר את נכסיו לשוכר. עליו לשלם מס הכנס מעל לסכום 4800 ש"ח בערך... לכן אם אתם השוכרים את הבית תדווחו למס הכנסה על בעל הבית. הוא יצטרך לבחור 2 אפשרויות. 1.לשלם את המס ולהעלות את שכר הדירה. 2.לרדת מתחת ל4800 ולהישאר עם מחיר שפוי. יאללה כולם, להתקשר לדווח ב"קו הצדק" של מס הכנסה...
  • אילת 05/02/2013 12:47
    הגב לתגובה זו
    שהמס על שכר דירה נמוך מאוד וניתן גם לקזז את ההוצאות בגין התיקונים בדירה, כך שלמי שיש יותר מדירה אחת שווה לו לשלם את המס
  • אין מזור לשטינקרים. גורלם להיות אומללים נחרץ (ל"ת)
    ד 04/02/2013 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עידו 04/02/2013 16:47
    הגב לתגובה זו
    הצעירים והבוהמה יעזבו את העיר לטובת אזורים טרנדיים חדשים ותל אביב תהפוך לעיר שינה ענקית לחזירים קפיטליסטיים בלבד
  • 2.
    מייק 04/02/2013 16:45
    הגב לתגובה זו
    אנשים מתחילים להבין שהעיר הזאת לא שווה את המחיר, השכר נשחק ואנשים לא ישלמו יותר על דירות כוך עלובות בעיר הדוחה הזאת
  • 1.
    44 04/02/2013 16:33
    הגב לתגובה זו
    הרי הכל חינם אצלהם ומקבלים מזונות
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.