עליזה כהן: "שכר הדירה בת"א נסק לשיאים חדשים, במיוחד בדרום העיר"
מי שעדיין התעקש להתגורר בתל אביב בשנה החולפת נאלץ להיפרד מיותר כסף, במקרים מסויימים מהרבה מאוד כסף. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2012, עלה שכר הדירה הממוצע בעיר 5.5% לרמה של 4,801 שקל.
שכר הדירה של דירות קטנות של 1.5-2 חדרים עלה ב-9.6% לרמה ממוצעת של 3,728 שקל, הזינוק החד ביותר. שכר הדירה עבור דירות 2.5-3 חדרים עלה 5.5% לרמה ממוצעת של 4,536 שקל, עבור דירות 4.5-5 חדרים שילמו 2.3% יותר (בממוצע 7,224 שקל לחודש) ומי ששכר דירת 3.5-4 חדרים שילם רק 1% יותר (5910 שקל בממוצע בחודש).
"מחירי השכירות שהם אלו שהציתו את המחאה החברתית המשיכו לעלות ואף הגיעו לשיאים חדשים במהלך השנה החולפת", אומרת עליזה כהן, מנכ"ל רשף נכסים. "טווח מחירי הדירות בדרום תל אביב עומד על 500 אלף שקל עד מיליון שקל, בשל העובדה שהאזור מאוכלס בעובדים זרים הנחשבים לאוכלוסייה קשה. אך למרות זאת, מחירי השכירות שם דומים למחירי השכירות באזורים היוקרתיים של תל אביב. מצוקת השכירות והדיור של האוכלוסייה הזרה גורמת להם לשלם כמעט כל מחיר שהם מתבקשים על ידי הכנסת דיירים רבים לדירה המחלקים בניהם את נטל השכירות."
כהן מוסיפה כי בתקופת המחאה ירדו המחירים כיוון שהשוכרים היו יותר בררניים, אך מגמה זו לא נמשכה לאורך זמן, ומיד עם סיומה המחירים חזרו ואף זינקו. "התנודות בשוק הורגשו מידית: דירת שני חדרים בצפון הישן שלפני כשנה הושכרה במחיר של 4500 שקל, ירדה בשלב מסוים למחיר של 4000 שקל אך היום היא כבר תושכר במחיר של 5000 ואפילו 5500 שקל. בחוזי השכירות החדשים חזרו המחירים הגבוהים המשקפים את עליית הביקוש על ההיצע ופתרון אמיתי לצעירים המבקשים לשכור דירה בתל אביב עדיין לא נראה באופק."
ומה לגבי מחירי הדירות? כהן טוענת כי רמת המחירים שמרה על יציבות בשנה החולפת - "בדירות שלושה חדרים נרשמה עליית מחירים של 3%-4%, אם לפני כשנה עלתה דירה כזו בין 1.8-2.4 מיליון שקל היום עומד מחירה על בין 1.85-2.5 מיליון שקלים, תלוי כמובן באזור בעיר. דירות בנות ארבעה חדרים נותרו בטווח מחירים של 2.6-3.2 מיליון שקל, ומצב סטטי דומה נותר גם בשוק דירות החמישה חדרים העומד על מחיר ממוצע של 3.2-3.5 מיליון שקל."
- 7.אטיאס לכלא (ל"ת)אטיאס=חורבן בית 3 04/02/2013 19:20הגב לתגובה זו
- 6.בדיחה יקר יותר מפריס לונדון ברלין (ל"ת)גועל של אנשים 04/02/2013 18:18הגב לתגובה זו
- 5.גועל של אנשים 04/02/2013 18:17הגב לתגובה זולא רואים את השוכרים ממטר בושה וחרפה
- 4.ברוך המס 04/02/2013 17:08הגב לתגובה זוכל בעל בית שמשכיר את נכסיו לשוכר. עליו לשלם מס הכנס מעל לסכום 4800 ש"ח בערך... לכן אם אתם השוכרים את הבית תדווחו למס הכנסה על בעל הבית. הוא יצטרך לבחור 2 אפשרויות. 1.לשלם את המס ולהעלות את שכר הדירה. 2.לרדת מתחת ל4800 ולהישאר עם מחיר שפוי. יאללה כולם, להתקשר לדווח ב"קו הצדק" של מס הכנסה...
- אילת 05/02/2013 12:47הגב לתגובה זושהמס על שכר דירה נמוך מאוד וניתן גם לקזז את ההוצאות בגין התיקונים בדירה, כך שלמי שיש יותר מדירה אחת שווה לו לשלם את המס
- אין מזור לשטינקרים. גורלם להיות אומללים נחרץ (ל"ת)ד 04/02/2013 18:31הגב לתגובה זו
- 3.עידו 04/02/2013 16:47הגב לתגובה זוהצעירים והבוהמה יעזבו את העיר לטובת אזורים טרנדיים חדשים ותל אביב תהפוך לעיר שינה ענקית לחזירים קפיטליסטיים בלבד
- 2.מייק 04/02/2013 16:45הגב לתגובה זואנשים מתחילים להבין שהעיר הזאת לא שווה את המחיר, השכר נשחק ואנשים לא ישלמו יותר על דירות כוך עלובות בעיר הדוחה הזאת
- 1.44 04/02/2013 16:33הגב לתגובה זוהרי הכל חינם אצלהם ומקבלים מזונות
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
