בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock
ניתוח

מניות הביוטק צנחו ב-30% בחודשיים - האם מדובר בהזדמנות?

איך משקיעים במניות ביוטק, מה חושב האנליסט דר' ג'פרי פורג'ס על תחום הביוטק ואיך זה שבזמן האחרון ה-FDA קשוח יותר באישורי תרופות?

יואב בורגן | (6)
נושאים בכתבה אינובטיב ביוטק

עבור משקיעי ביוטק, שנת 2020 היתה שנה חלומית: תעודת ה-XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, הציגה תשואה שנתית של 51%, לעומת43%  למדד ה-NASDAQ Composite, ו-16% ל-S&P 500. עם פתיחת השנה החדשה, נראה היה כי גם שנת 2021 הולכת בדרך קודמתה: ה-XBI המשיך לטפס, בקורלציה ובביטא גבוהה ל-NASDAQ, עוד 24% לרמת שיא בתחילת חודש פברואר.

ואז התחילו הצרות: עיקר החדשות הרעות הגיעו, איך לא, מכיוונו של ה-FDA בשורה של החלטות שליליות ביחס לתרופות ביוטכנולוגיות המצויות בשלבי אישור מתקדמים. לכך יש להוסיף איתותים מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, ה-FTC, על גישה חדשה ונוקשה יותר בכל הקשור לאישור מיזוגים ורכישות בעולם הפארמה. ולמרקחת הצרות הנוכחיות מתווספים הרעשים שיוצרים המחוקקים האמריקניים בוושינגטון לאחר הבחירות האחרונות בנובמבר, בעניין חקיקה פוטנציאלית חדשה ביחס למחירי התרופות.   

מי שזיקק את החששות המתפתחים בקרב המשקיעים בתחום היה האנליסט ד"ר ג'פרי פורג'ס מ-SVB Leerink, אשר בסקירה שפורסמה בסוף חודש מרץ חתך את ההמלצות שלו לשש חברות גדולות בתחומי הפארמה והביוטק, לרבות ענקית הפארמה הבריטית GSK וחברת הביוטק Alexion (שנרכשה אגב בשלהי אשתקד ע"י אסטרה זנקה). בנוסף לנסיבות ספציפיות של המניות הללו, האנליסט גם הזהיר כי הרגולטורים האמריקניים הנוכחיים סימנו את תעשיית הביוטק, ומאיימים עליה ע"י התנהלותם החדשה בפיקוח הדוק יותר וברמות גבוהות של סיכון ואי-וודאות.

האזהרה של פורג'ס נפלה על אוזניים קשובות, ובאותו יום מדד ה-XBI נפל בכ-6%, הירידה היומית התלולה ביותר שאנו מצליחים לזכור. מה שהתחיל כצניחה במספר בודד של מניות ביוטק, הפך לגל מימושים רוחבי, ותעודת ה-XBI כבר איבדה כמעט 30% משיאה. וכך, כשמדד ה- S&P 500 מציג תשואה חיובית של כמעט 10% מתחילת השנה וה-NASDAQ Composite עולה 7.5%, ה-XBI מפגר הרחק מאחור עם תשואה שלילית של כמעט 10% מתחילת 2021!

 

אז מה קורה ב-FDA?

בחודשיים האחרונים תרופות חדשות, אשר המשקיעים כבר הניחו כי יאושרו ע"י ה-FDA, נתקלו במחסומים ובעיכובים. כך, בתחילת חודש מרץ, חברת הביוטק Fibrogen דיווחה (יחד עם שותפתה אסטרה זינקה), כי 13 חודשים לאחר שהגישה לאישור את תרופת ה-Roxadustat שלה (לטיפול באנמיה), ה-FDA החליט לכנס וועדה רפואית מייעצת (ADCOM) על מנת לבחון את בקשת האישור של התרופה, וזאת פחות מחודש לפני המועד שבו החלטת ה-FDA היתה אמורה להתקבל (תאריך ה-PDUFA); למחרת, מניית Fibrogen צללה 25%.

עוד דוגמא? ב-8 למרץ חברת ביוטק נוספת, Acadia, דיווחה כי ה-FDA הצביע על ליקויים בבקשתה להרחבת התוויית השימוש בתרופת ה-Pimavanserin (תרופה אנטי פסיכוטית), וזאת תשעה חודשים לאחר הגשת הבקשה. התוצאה: התרסקות מניית Acadia המאבדת כמעט מחצית משוויה.

הפתעות מרץ נוספות – דחיות בהחלטות ה-FDA ביחס לאישור תרופות חדשות מצד החברות Abbvie ו-Kadmon; סירוב ה-FDA לקבל בקשה לתרופה חדשה של נובו נורדיסק; ובחינה מחודשת של מספר תרופות חדשות לסרטן אשר מצויות במתווה של אישור מואץ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לא ממש ברור מה באמת קורה היום בתוך ה-FDA, וקיימות תאוריות סותרות – האם בסך הכול מדובר בהאטה קצרת-טווח הנובעת מסיבות כמו עומס עבודה בגין הקורונה והיעדר מנהל קבוע לארגון; או שמא מדובר בהתייחסות חדשה ושונה לתעשיית התרופות האינובטיביות בשנים הקרובות, כלומר רגולטור פחות ידידותי לתעשייה ויותר זהיר (ה-FDA מצדו לא הצהיר רשמית על שינוי מדיניות כלשהו).

ייתכן וההסבר הוא כי ה-FDA סתם סובל מעומס יתר של בקשות חדשות אשר חלקן גדול קשורות לנגיף הקורונה – מה שעשוי להוביל למסקנה כי ההפתעות הלא נעימות למשקיעים תסתיימנה עם שוך "קדחת" הקורונה. אבל, צריך לציין בהקשר זה את נוסח התגובה הרשמי של ה-FDA לפניות בנושא, לפיו אין האטה בתהליכי האישור בגין הקורונה (ספרו את זה לחברת פרוטליקס הישראלית, למשל...)  

הסבר אפשרי ומתבקש נוסף, טמון בעובדה כי ה-FDA נעדר מנהיגות כיום – הממשל החדש של הנשיא ביידן טרם מינה מנהל קבוע, וד"ר ג'אנט וודקוק ממשיכה להיות המנהלת בפועל. עובדה זו, בצירוף הביקורת הגוברת על ה-FDA לאחר מספר משגים שנעשו בהקשר הקורונה בתקופת ממשל טראמפ, ייתכן והפחיתו את "התיאבון לסיכון" בתוך הארגון.

ועדיין, לא ניתן להתעלם מהאפשרות שה-FDA מצוי כיום בעיצומו של תהליך רחב-ממדים של חזרה להלך רוח שמרני וזהיר יותר, כלומר הלך רוח שאפיין את הארגון בעבר, נאמר עד לפני 4-5 שנים ("אם יש ספק, אין ספק").

 

רעשי רקע מוושינגטון

לאחר שנה שבה הקורונה "השתיקה" את הקולות לרפורמות במחירי התרופות, חזרו להישמע הקולות הנ"ל בבירה האמריקנית ועמם עלה מפלס החרדה של משקיעים מעולמות ה-healthcare. מיודענו הסנאטור ברני סאנדרס, העומד כיום בראש וועדת התקציבים רבת הכוח, מקדם מספר הצעות חוק, וגם בבית הנבחרים נעשים מאמצים בנושא.

ברור, כי כל חקיקה בנושא טומנת בחובה פוטנציאל להשלכה שלילית על מניות של חברות תרופות. אך אם נשפוט מההיסטוריה של העשור האחרון, השלכה כזו עשויה להיות קצרת טווח בלבד, ובטווח זמן ארוך יותר, מרגע שמתבהרת תמונת המצב החקיקתית-רגולטורית, מניות של חברות פארמה וביוטק נוטות דווקא לעלות. כך, למשל, כניסתה לתוקף של רפורמת הבריאות של הנשיא אובאמה בשנת 2010 (חקיקת ה-ACA) הביאה להתרחבות מכפילים יפה בסקטורים של הפארמה והביוטק.

 

אז לסיום, שטף החדשות הרעות וההפתעות הלא נעימות אשר פקד את סקטור הביוטק עשוי שלא להאריך ימים. יחד עם זאת, משקיעים זהירים (ועל משקיעי ביוטק מוטלת חובת זהירות מיוחדת) צריכים להיות מוכנים לסביבה רגולטורית נוקשה יותר בתחום.

בשורה התחתונה, ימים סוערים כנראה עדיין צפויים לנו בסקטור הביוטק לפחות לעוד זמן מה. אך עדיין, הסקטור בכללותו מגלם, לעניות דעתנו, פוטנציאל עצום, בוודאי אחרי גל הירידות האחרון; וכמובן, פוטנציאל זה יש וניתן למצות באמצעות בחירת מניות, stock picking, מקצועי, מלומד ושיטתי.

 

 

הכותב הוא ראש תחום טכנולוגיה רפואית באלטרנטיב בית השקעות

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמעון 18/04/2021 22:45
    הגב לתגובה זו
    רפואה דיגיטלית.
  • 3.
    משקיע 14/04/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    אין לך או לנו את היכולת לסטוק פיקינג, לכן רק תעודת סל.
  • 2.
    כל הכבוד יואב, כתבה טובה, אשמח למניות עם מחירי יעד (ל"ת)
    עידו 14/04/2021 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יודה 13/04/2021 12:30
    הגב לתגובה זו
    מתכוון להשקיע
  • התכוונת לשקוע.. (ל"ת)
    שלמה 13/04/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
  • לא 14/04/2021 09:58
    כן, בטח
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.