אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

ההפתעות שהאנליסטים לא יכלו לחזות

כניסתה של יצרנית קורונה לתחום הקנאביס ומלחמת הסחר לצד הציוצים של טראמפ טרפו את הקלפים במניות STZ ו-JD. האם כעס המשקיעים מוצדק? // דעה


 

לפני שבועיים המליץ לי מנהל יחידת השקעות בבנק גדול לשקול את רכישת חברת המשקאות האמריקאית קונסטליישן ברנדס (STZ) במחיר של כ-219 דולר למניה. להערכת המנהל והאנליסטים שלו המניה עשויה להגיע ל-280 דולר בטווח של כשנה. לדבריו מדובר בחברה צומחת עם שווקים מתפתחים בקצב מהיר ושולי רווח יפים. עוד ציין שהבנק רכש מניות ב-STZ ברמות של 220-215.

חברת המשקאות מתרחבת לתחום הקנאביס

כשבוע לאחר ההמלצה החמה צללה STZ בכמעט 10% בעקבות רכישת נתח מחברת קנאביס בקנדה (CANOPY) בהשקעה שעשויה להגיע לכ-5 מיליארד דולר. ב-STZ הסבירו את ההשקעה הקנדית בכך שתחום הקנאביס נמצא בצמיחה גדולה וחברת המשקאות מבקשת להרחיב את תחומי עסקיה. אחד הפרשנים אף עסק באפשרות לייצר בעתיד משקאות על בסיס קנאביס. STZ מוכרת לרבים מהקוראים כיצרנית בירה קורונה (CORONA) הפופולרית ומשקאות נוספים.

מנהל יחידת ההשקעות היה במבוכה לנוכח ההמלצה החמה שהתגלתה כלא מוצלחת. לבנק אין קשר עסקי עם STZ וכל הניתוח נעשה על פי נתונים גלויים במאזן בצירוף הערכות שצריכת משקאות אלכוהוליים תצמח בעולם. בנוסף, STZ מעניקה דיבידנד במזומן כבר שנים ומחזורי העסקאות הממוצעים במניה בשנה החולפת עמדו על כ-1.95 מיליון מניות ביום לכן מדובר במניה סחירה. לסחירות ישנה חשיבות בקבלת החלטות השקעה.

כל אלה נתונים שעמדו לזכות המניה במחקר - ניתוח שעשה הבנק. כלכלני הבנק לא שיערו שמבירה קורונה הפופולרית עשויה להגיע השקעה בקנאביס. לכן הם לא תמחרו במודל שווי STZ את השקעת המיליארדים בקנאביס ואת האפשרות שעל החברה יוטל עומס מימון נוסף בפרויקט חדש שאת תוצאותיו נדע רק בעוד מספר שנים.

לא מדובר בעסקת משקאות כמו פפסיקו- סודהסטרים במסגרתה פפסיקו קונה עסק רווחי ומתחזקת בתחרות מול קוקה קולה יריבתה הגדולה בשוק המשקאות הקלים. STZ נכנסת לתחום פעילות שעדיין אינו מוכר למרות שקנאביס יכול להיות בעל פוטנציאל מעניין.

ייתכן שבמחיר של 203 דולר מניית STZ היא השקעה מעניינת כאשר מחיר היעד שלה ירד השבוע ל-247 במקום-280. מי שהמליץ על המניה לא יכול היה לדעת את מידע הפנים על עסקת הקנאביס והניתוח שלו היה כלכלי נטו.

אופטימיות מוגזמת ב-JD: טראמפ טורף את הקלפים

בתחילת יולי 2018 התפרסמה בארץ תחזית חמה על מניית ג'יי.די.קום (JD.COM) שנעה באותה עת ברמות של 40 דולר בוול סטריט. JD מפעילה פלטפורמת סחר מקוון שבה ניתן לקנות כמעט הכל והיא מציעה מגוון שירותים לסוחרים בה. החברה הונפקה ב-2014 לפי שווי של 26 מיליארד דולר ומאז ההנפקה הכנסות החברה צמחו ביותר מפי שניים והסתכמו ב-45.7 מיליארד דולר ב-2017. החברה מייצרת רווחיות גולמית של כ-7.51% והיא עברה לרווחיות נמוכה בתזרים התפעולי (EBITDA).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הממליצים כתבו "ש-JD פועלת ב-78 ערים ומפעילה 487 מחסנים לוגיסטיים. החברה זיהתה את הפוטנציאל בסין למוצרי צריכה ובאחרונה החלה לספק לאזורים כפרים שירותי לוגיסטיקה באמצעות רחפנים. הפוטנציאל של החברה נובע מהצמיחה הענקית בתחום סחר מקוון במיוחד במקומות שבהם העושר העולמי נכנס רק בעשור האחרון". משקיעים יכלו להבין ש-JD בדרך לשבור שיאים בעקבות ההמלצה החמה ואולם מלחמת הסחר של טראמפ בסין גרמה למניה לרדת לרמה 33-32 דולר הפסד של 20% מאז פרסום התחזית-המלצה.

JD הגיעה בשנה החולפת לשיא של 50.68 דולר ומחיר השפל היה 31.07 דולר. מחזור העסקאות היומי במניה עומד על 15.2 מיליון מניות ביום והמשמעות היא שהמניה מאד סחירה. אנליסטים נותנים כיום למניה מחיר יעד של 39 דולר. האנליסט שון ריין (REIN) העריך ב-16.8.18 שהמניה תבצע ריבאונד והשער יעלה לאור מחירה הנמוך. לדעתנו JD נסחרת במחיר נמוך ויתכן שהיא עשויה להיות מעניינת לפחות לתיקון טכני בשערה ואולי אף ליותר מכך אם שיעורי הרווח הגולמי יצמחו.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שכל עוד מלחמת הסחר נמשכת ואין סימנים להפסקתה ולהגעה להבנות על מכסים או כללי סחר, JD תהיה מושפעת מכך לרעה. גם במקרה הזה מחברי התחזית לא יכלו לקחת בחשבון את החרפת מלחמת הסחר והציוצים הרבים של טראמפ בנושא הסיני. ברור שאם תחול רגיעה או הבנה כלשהיא לפרק זמן ארוך במלחמת הסחר  JD עשויה לבצע תיקון.

שני המקרים של  STZ או JD ממחישים שאנליסטים אינם יכולים לנבא אירועים חיצוניים בלתי צפויים פוליטית או עסקית. בעוד שרכישת סודהסטרים היא צעד כלכלי שנראה הגיוני מבחינת פפסיקו, הרי שהשקעה בקנאביס או מלחמת סחר הם אירועים שאינם צופים פני העתיד ולכן כעס על אנליסטים, לפחות במקרים אלה, אינו מוצדק מצד המשקיעים. באופן כללי כדאי למשקיעים לקרוא המלצות עם גרגר של מלח ולזכור שקיים סיכוי לאירוע חיצוני שיגרום להמלצות להראות מגוחכות.

   

** אין לראות במניות המוזכרות במאמר משום המלצה או אי המלצה לסחור בהם. כל משקיע חייב לקבל יעוץ מיועץ ני"ע מורשה כחוק ולפעול בהתאם לצרכיו האישיים

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    [email protected] 30/08/2018 19:14
    הגב לתגובה זו
    החזקתי את stz הרבה שנים והיא עלתה יפה. יצאתי לפני מספר חודשים ולפני שבוע קניתי שוב. כך שאני עוקבת אחריה זמן רב וכבר כמעט לפני שנה קראתי ראיון עם המנכ׳ל והוא העלה את הרעיון של שילוב קאנביס במשקאות.
  • 19.
    סמדר 27/08/2018 18:21
    הגב לתגובה זו
    גם שתי המניות שניתחת כאן.
  • 18.
    רימון 26/08/2018 10:48
    הגב לתגובה זו
    ייקח שנתיים שלוש לראות איך ההשקעה משתלמת אבל עצם המחשבה על העתיד העיסקי חיובית. אגב, בשישי הודיעה עוד חברת משקאות על כניסה לעסקי הקנאביס בקנדה.
  • 17.
    סודה סטרים 22/08/2018 17:21
    הגב לתגובה זו
    זה היה כחודש לפני הדוחו"ת, שהפתיעו לטובה והביאו לזינוק בשווי המניה. וההמשך ידוע. ומכיוון שסודה עלתה חזק בחצי שנה שלפני הדוחו"ת , אז חששתי ומכרתי ב-96.5 דולר (=המניה ירדה ל-85 ואחרי הדוחו"ת זנקה ל-127...עד ל142 שהיא כיום). נו טוב, כולם חכמים בדיעבד לכאורה
  • 16.
    אנליסט 22/08/2018 15:13
    הגב לתגובה זו
    לא צפויים. הייתי אומר שזו תכונה שמשותפת לכולם - פוליטיקאים, מרצים לניהול ושיווק במל"א ואחרים. זה לא בדיוק גילוי מרעיש אלא עובדות החיים. תחזיות מתבססות על מגמות בעבר שיש סיכוי טוב שימשיכו בעתיד ולא על ניחוש לגבי תרחישים בעלי הסתברות נמוכה
  • אורן 23/08/2018 15:49
    הגב לתגובה זו
    בשני המקרים שהכותב ציין היו אירועים חיצוניים משמעותיים. לכן אנליזות במקרים כאלה אינן מציאותיות. חשוב לקחת אנליסטים בזהירות כי הם לא יודעים על ארועים חריגים בגלל שזה מידע פנים.
  • 15.
    אופיר 22/08/2018 14:08
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים במניה צריכים לקוות שקו התמיכה לא ישבר וישמור על 200$.
  • 14.
    זאב 21/08/2018 21:08
    הגב לתגובה זו
    בירה קורונה זה ביזנס, שתיה ממיץ קנאביס פחות מענין..
  • 13.
    אסף 21/08/2018 18:03
    הגב לתגובה זו
    החברה חילקה דיבידנד קטן בשנים האחרונות. מענין לדעת אם החלוקה תמשך ואיך יגוייס ההון לקניית המניות בחברת הקנאביס.
  • 12.
    דוד 21/08/2018 15:13
    הגב לתגובה זו
    תלוי לאיזה ממליץ- אנליסט שומעים ומבצעים...גם ג'ים קריימר במד מאני לא תמיד מדייק. כדאי לבדוק את הצלחות האנליסט בעבר ואז לחשוב פעמיים אם כדאי לשמוע להצעתו. יש דירוג הצלחות לאנליסטים בוול סטריט לפיו יש דירוג הצלחות בהמלצות.
  • 11.
    מוטי 21/08/2018 14:58
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עיסקת פפסיקו - סודה סטרים היא עיסקה גרועה לפפסיקו, טרנד הסודה יחלוף עם הזמן ומה אז ?
  • 10.
    משקיע 21/08/2018 14:44
    הגב לתגובה זו
    כאשר CSTE בקרה בשערים של 13 דולר לערך לפני כחודשיים אמרת שמסוכן לקנות כעת את המניה ושיתכן והיא לא הגיע לתחתית נו מה אתה אומר כעת שהיא ב 19 דולר למניה ?
  • 9.
    ענת 21/08/2018 14:39
    הגב לתגובה זו
    נכון לעכשיו לא פלא שהמניה stz ירדה.היא יכולה להמשיך לרדת. מניות הקנאביס שנרכשו דווקא עלו יפה!
  • 8.
    אנדרי קברוב 21/08/2018 14:36
    הגב לתגובה זו
    תזהרו מכל סיפור הסינים, לא ברור מה יגיד טראמפ, לא ברור למה יביאו שיחות השבוע. יש מצב שמפולת לפנינו, יש מצב לשיפור. כל עוד לא ברור, לא היתי ממליץ להיכנס
  • 7.
    אנליסטים זה 21/08/2018 14:35
    הגב לתגובה זו
    איזה אנליסט חוזה ירידות הוא יפוטר
  • 6.
    יוני 21/08/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
    לכן אי אפשר לשפוט את האנליסטים. אולי לj.d היה צורך להוריד המלצה?
  • 5.
    אסי 21/08/2018 14:30
    הגב לתגובה זו
    כל המניות בחול אין לנו שום שליטה. למה סיני למה אמריקאי למה אירופאי? קנו מניות ישראליות, תשקיעו במדינתנו ויהיה טוב! בורסה החזקה בעולם כולו!
  • 4.
    סיני בנשמה 21/08/2018 14:29
    הגב לתגובה זו
    לדעתי למניה זו כבר השנה נראה הכפלה. החברה לא מייבת כלום מארה"ב ולא מוכרת כלום לארה"ב. כל הבהלה מסביב לקומץ קטן של אנשים שלא מבינים מה זה השקעה לטווח זמן סולידי. מחזורי המניה קטנים, ירידות משמעותיות. הריבאונד קרוב מתמיד!
  • 3.
    רועי 21/08/2018 14:28
    הגב לתגובה זו
    אבל הכל תלוי כמובן בהתפתחות מלחמת הסחר עם טראמפ ולא בשווי המניה כיום.
  • 2.
    יקי 21/08/2018 14:26
    הגב לתגובה זו
    מניות של קנאביס צומחות להן כמו מניות של גז. אף אחד לא עוצר לשאול אודות ההכנסות, אודות תחזיות, אודות ניהול. כולם רוצים לרוץ ולקנות 5 גרם. השאלה היא - מתי יצא העשן מכל הסיפור ועד כמה תהיו בפנים באותו הרגע.
  • Sharon Amouyal 28/08/2018 15:24
    הגב לתגובה זו
    יש הייפ מטורף במניות האלה בלי שום קשר למודל עיסקי.בסוף כל הבועת עשן הזאת תתפוצץ.בסך הכח מריחואנה שממש לא היה מחסור ממנה למי שרצה גם לפני שזה נהיה חוקי.
  • Sharon Amouyal 28/08/2018 15:23
    הגב לתגובה זו
    יש הייפ מטורף במניות האלה בלי שום קשר למודל עיסקי.בסוף כל הבועת עשן הזאת תתפוצץ.בסך הכח מריחואנה שממש לא היה מחסור ממנה למי שרצה גם לפני שזה נהיה חוקי.
  • 1.
    אהוד 21/08/2018 14:17
    הגב לתגובה זו
    האנליסטים לא יכולים היו לדעת שחברה פתאום תשקיע בקאנביס ולא רק בבירה קורונה...באופן כללי נראה שחלק מההמלצות סובלות מאופטימיות יתרה. לכן כדאי להיזהר בחלק מההמלצות.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.