האם המדד יתוקן בגלל ה'טעות' בחישוב של הלמ"ס?

מחקר חדש הציע שינוי מדידת סעיף השכירויות במדד, בבנק ישראל לא מתרגשים, וגם השוק. הנה ההסבר מדוע לא תראו אף מסיבת עיתונאים בעניין
גיא בן סימון | (2)

המחקר החיצוני שהאיר באור שלילי את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין חישוב רכיב הדיור במדד, הצית מהומה רבה על לא דבר. המחקר של עופר רז־דרור, סמנכ"ל במשרד התקשורת, שכיהן עד לאחרונה ככלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה ושהיה חבר בוועדה המייעצת ללמ"ס בנושאי דיור ונדל"ן, עסק ברובו במחירי הדיור והציע ללמ"ס חישוב שונה מהמתודולוגיה בה החזיקו עד כה.

מדובר בתת סעיף בתוך סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שנקרא בשם 'מדד שכר דירה'. לפי שיטת המדידה שנעשתה עד כה, הלמ"ס עקבה אחרי השכירות שמשלמים השוכרים במקום אחרי השכירות שמשולמת עבור הדירות. ואז, בכל פעם ששכר הדירה ששוכר מסוים שילם עלה, הלמ"ס קיבלה את הנתונים, ומנגד אם השוכר עזב בשל העלאת שכר הדירה, הנתון שאמור לכלול את השוכר החדש שהסכים לשלם את העלאה, חמק מהרדאר. לפי הערכות, בעשור שבין 2004-2015 תת סעיף זה היה צריך לעלות בקצב גבוה יותר ב-6.6% מכפי שהוצג במדד, מה שהיה צריך לתרום בממוצע כל שנה תוספת של 0.05% למדד הכללי.

אם המתנתם למסיבת עיתונאים שתסביר את הטעות, אל תחכו. בלמ"ס טוענים כי מדובר באומדן מנופח כיוון שהוא לא מנכה איכות בצורה טובה ואינו כולל מדגם גדול מהימן, כך שכנראה מדובר על השפעה כמעט זניחה גם היסטורית על המדד. וגם, אם המחקר סיפק ללמ"ס דרך נוספת ומדויקת יותר לחישוב אותו תת סעיף, עדיין מדובר במחקר שאף אחד לא צפוי לאמץ מאותה סיבה שמלכתחילה אותו סעיף לא נמדד- כדאיות.

צריך להגיד לזכות הלמ"ס כי לא נעשתה טעות חישוב, אלא אם אכן היתה סטייה מהמתודולוגיה הקיימת, אך זה לא המצב. בלמ"ס לא הקצו כוח אדם למדידת חישוב השינוי תת סעיף זה במודע, תחת ההנחה כי השינוי באותו תת סעיף לא מצריך הקצאה של כוח אדם. ואכן, בבנק ישראל, למשל, מחזיקים בדעה כי השפעת ההבדל במדידה על האינפלציה במדד המחירים לצרכן קטנה, ובוודאי שלא הייתה מביאה לשינוי במדיניות המוניטרית. ובבנק ישראל לא טועים למרות הכותרות שהתהדרו בטעות, לכאורה, של הלמ"ס.

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס, אמר בשיחה עםBizportal: "רובו של סעיף הדיור בישראל לא מיוחס ל'חוזים בשכירות' אלא ל'דיירים בבעלות', שמספק הערכה לשווי השכירות של דיירים שגרים בבית שלהם, ושינוי המדידה המדובר לא רלוונטי לגביהם, כך שמתוך סעיף הדיור במדד, שמשקלו 25%, הסעיף הרלוונטי הוא של 5% בלבד (מדד שכ"ד). ויותר מזה, לפי הערכות הלמ"ס המדידה שהוצעה על ידי המחקר רלוונטית רק ל-15% מהחוזים בתוך התת סעיף הזה, שזה משקל הדיירים ה'מתחלפים'. כלומר, ירדנו כבר לשינוי מדידה ל-0.75% מהמדד הכללי".

בשורה התחתונה, מאחר ומדובר בחלק קטן מסעיף הדיור במדד - השינוי המוצע לא רלוונטי. כמו כן, לא ניתן להשית את השינוי במדד אחורנית ויותר כך שיותר מעניין לראות כיצד יתייחסו למחקר החדש מעכשיו והלאה. "לא ניתן לבצע שינוי רטרואקטיבי למדד", אומר כהנוביץ'. "ולא רק שאין סיבה לבצע, אין כרגע אפילו תקציבים לבצע. לפי לוחות הזמנים שהוצגו ללמ"ס בהנחה שכל התקציבים יתקבלו, תהליך ההתאמה צריך להסתיים עד ינואר 2019. במידה והפער בין המדדים יחזור להיות זניח, כמו לפני השנים של הקפיצה בשכ"ד, לא מן הנמנע שיוחלט שוב שהעלות הנוספת לא מצדיקה את השיפור בדיוק".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד שלא מבין 04/02/2018 09:52
    הגב לתגובה זו
    הרי יעשו הכל פה בשביל העסקים וכלום בשביל האזרחים... ממשלת ביבי נטו טייקונים!
  • ששי 04/02/2018 12:22
    הגב לתגובה זו
    איך זה שכבר שנים רבות שאין תוספת יוקר? הרי עלה מאוד היוקר פה. קשה מאוד היום פה.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.