תוכנית תגמול לבכירים נועדה לגייס מועמדים מוכשרים לחברה, לעודד אותם להשיג ביצועים לטווח הקצר ולטווח הארוך. לאור המשבר החריף הפוקד את טבע, עולה השאלה - האם תוכנית התגמול של ארז ויגודמן נכשלה?

בשנת 2014 אישר דירקטוריון החברה את מינויו של ארז ויגודמן למנכ"ל החברה ובמקביל אושרה תוכנית התגמול המורכבת: משכר בסיס, תוכנית בונוסים - לטווח בינוני (עד שנה) ותוכנית תגמול לטווח הארוך – תוכנית תגמול הוני.

במבט ראשוני תוכנית התגמול שנבנתה היתה תקינה, 85% מן המדדים היו כמותיים, למשל: רווח תפעולי, תזרים מזומנים פנוי, הכנסות נטו, איכות מוצרים, שרות לקוחות, אבני דרך לקווי מוצרים, וציון בסקר כ"א. רק 15% היו נתונים לשיקול הדעת של דירקטוריון החברה בהתבסס על קריטריונים איכותיים וכמותיים. התגמול בתוכנית לטווח הבינוני גם היה סביר ונע בין 12 משכורות חודשיות לשנה בגין השגת היעדים ועד ל-24 חודשי בגין הצטיינות יתרה.

בטווח הארוך, תוכנית התגמול למנכ"ל מבוססת על ביצועי המניה וכוללת הענקת מניות רגילות ומניות מוגבלות והיא משקפת תגמול מבוסס ביצועים (לטווח של כמה שנים קדימה). על פניו, תוכנית התגמול של טבע נראית תקינה, אך הבעיה נמצאת בתווך שבין הטווח הקצר לטווח הארוך - בתגמול בכירים חייב להיות קשר בין שנה אחת לשנה העוקבת, גבול האחריות של מנכ"ל חייב להיות למשך מספר שנים ולא רק לשנה אחת. יש ליצור מנגנון אשר יחבר בין השנים. כלומר, בין תגמול קצר טווח לארוך.

• עניין של תזמון: בכירי טבע קיבלו אופציות יום לאחר הדו"ח הגרוע
• ארז ויגודמן: "תעשיות הפארמה חוות בימים אלו טלטלה תהומית"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצורך המחשת הנושא – בהודעה שמסרה טבע בשנת 2014 נאמר בנוגע לתגמול המנכ"ל לטווח הארוך כי "...השבת סכומים: נשיא ומנכ"ל החברה יידרש להשיב לחברה סכומים ששולמו לו על בסיס נתונים שהתבררו כמוטעים והוצגו מחדש בדוחות הכספיים של החברה, והכל בכפוף למדיניות התגמול ובכפוף לדין".

במקרה של תוכנית התגמול לטווח הבינוני ניתן היה להוסיף מנגנון דומה אשר יגן על החברה מפני אירועי משבר, מנגנון אשר צובר מחצית מן התגמול לטווח הבינוני של המנכ"ל ומשלם אותו מקביל לתשלומי התגמול בגין הטווח הארוך, או במקביל מנגנון של השבת סכומים, במקרה של כישלון בתוצאות העסקיות אשר הוגדרו בתוכנית התגמול לטווח בינוני, בשנה/שנתיים הקרובות – במסגרת "גבול האחריות" של מנכ"ל החברה.

לאור הכישלון בפעילות החברה, יש לשקול האם תיקון 20 לחוק החברות,  תיקון אשר נועד להתמודד בצורה מדודה אך חדשנית עם בעיית שכר הבכירים. תיקון נעשה בעקבות לימוד והסתמכות על הניסיון הבין לאומי והתאמתו למצב בישראל, צריך להשתנות לתת מענה אחר לפתרון התגמול לבכירים, בכדי שמקרה דומה לא יחזור.

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת יישום אנשים ותוצאות העוסקת בשיפור ביצועים בארגונים