אפקט פימי: האם כדאי להיות שותף של ישי דוידי?

דן צפריר, אנליסט בכיר לשעבר ומנהל השקעות בחברה פרטית בהווה, על השפעת השותפות עם קרן פימי על שווי חברה
דן צפריר | (10)
נושאים בכתבה פולירם

בשנת 2008 התחלתי את דרכי בשוק ההון. הייתי סטודנט שנה שלישית במנהל עסקים, חזק במתמטיקה ובמספרים, אבל חסר הבנה במניות. בחודש אוגוסט של אותה שנה, בדיוק שבוע לפני שנסעתי לטיול במקסיקו, החלטתי להשקיע את כל החסכונות (מעבר למה שהיה מיועד לטיול) בבורסה המקומית. למרות שמדד ת"א 25 נפל רק 20% מהשיא שלו בשלהי שנת 2007, ההרגשה הייתה שישנן מספר מניות שהשילו מערכן הרבה מעבר.

וכך, חסר ידע והבנה, התחלתי לסנן מניות שנפלו הרבה מעבר ביחס למדד. לא זכורים לי שאר הפרמטרים שחיפשתי, אבל התוצאה הייתה ברכישת 4 מניות - טבע, אפריקה ישראל, מנרב ותעודת סל קסם על הנפט.

נסעתי למקסיקו וארה"ב ל-5 שבועות במהלכם, ב-15 לספטמבר 2008, נפל בנק ההשקעות האמריקני, ליהמן ברדרס. נפילתו גררה ירידה חדה במדדים בוול סטריט ובעולם. ומפה לשם, תוך חצי שנה, עד מארס 2009, נפלו המדדים בת"א בעוד כ-40%. לפני שהבנתי מה קרה, חצי מהשווי של התיק הנחמד שלי התאדה. כמובן שלא רציתי למכור בהפסד, ואמרתי שיש עוד זמן. עברה עוד שנה וקצת, מניות טבע ומנרב התאוששו יפה ומכרתי אותן ברווח נחמד, מחיר הנפט עלה במקצת ומכרתי את תעודת הסל עליו בהפסד קל ואת אפריקה בהפסד של כמעט 50% (אגב מיום המכירה שלי ועד היום המניה איבדה "רק" עוד 95% מערכה). בסופו של יום יצאתי פחות או יותר מאוזן מאותה אפיזודה, ואם אתם שואלים אותי - חבל שכך. המשמעות היחידה הייתה כנראה שאני אלמד את הלקח בעוצמה רבה (ויקרה) יותר בהמשך הדרך שלי בשוק. 

7 וחצי שנים קדימה והנה אנחנו היום עם פלאשבקים לימים ההם. מצד אחד השוק איבד רק 10%-15% מהשיא. אך ומצד שני ישנן מניות שאיבדו הרבה יותר. בחלק מהמקרים הירידות נבעו כתגובה טכנית - מצב בו המוכרים גוברים על הקונים, ובחלק מהמקרים נבעו משינוי כלכלי שהשפיע על הציפיות הקודמות שהיו למשקיעים ממניות מסויימות.

שלושת הלקחים העיקריים שלי מהמשברים / תיקונים הקודמים בשוק שאני לוקח איתי לתקופה הנוכחית הם לא להיחשף יותר מדי לנייר ערך מסויים, להחזיק חברות תזרימיות עם רמת וודאות יחסית גבוהה ומאזנים חזקים ולהשאיר מזומן בצד עבור ימים גשומים יותר. היום החלטתי לבדוק חברה עם מאזן חזק שמנייתה איבדה קרוב ל-50% מהשיא אליו הגיעה באפריל 2015 - רם און 0% השקעות, לשעבר, פולירם.

החברה פועלת בתחום הפלסטיק. מוצריה משמשים כחומרי גלם לייצור מוצרים פלסטיים לתעשיית הרכב, החשמל, ההשקיה ועוד, והם מיועדים לייצוא. רם און נמצאת במגמת צמיחה רב שנתית בהכנסות וברווחיות, עם תחום פעילות שנמצא עם הפנים קדימה ומוצרים שצפויים להחליף בעתיד יותר ויותר מוצרים מתכתיים.

ביולי 2015 השלימה רם און מכירה של מרבית ההחזקה בפולירם לקרן פימי תמורת כ-360 מיליון שקלים. מדובר בעסקה מורכבת אשר בנויה מתשלום נפרד עבור מניות פולירם ותשלום נפרד עבור ההון החוזר שלה. בתמצית, העסקה משאירה לרם און כ-18% ממניות פולירם פלסטיק (חברה חדשה שלתוכה נוצקה הפעילות) וכ-17% מההחזקה במניות, היא מעיין אופציה המותנית בהיקף המכירה העתידית לכשפימי תצליח למכור את פולירם פלסטיק. בהתאם לכך, יתרת ההחזקה עומדת על 65%-82% במניות פולירם פלסטיק ומוחזקת על ידי קרן פימי. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מאז המכירה, רם און שילמה מס בסך כ-40 מיליון שקלים, וחילקה דיבידנד בהיקף של כ-108 מיליון, כך שנכון להיום קופת החברה מכילה כ-166 מיליון שקלים ללא חוב פיננסי מנגד. בנוסף לכך, החברה מחזיקה במרבית הזכויות לנכס עליו ממוקם מפעל פולירם פלסטיק.

החברה נסחרת בשווי שוק של כ-302 מיליון שקלים (נכון ל-08/02/16), מכאן שניתן להסיק שההפרש בין שווי השוק להיקף המזומן האמור, כ-136 מיליון שקלים, הוא השווי שהמשקיעים מעריכים את חלקה של רם און (18%-35%) בפעילות פולירם פלסטיק.

להלן טבלה לחישוב השווי התאורטי של רם און  על פי מנגנון החלוקה בין פימי לרם און בעת מכירה עתידית של פעילות פולירם (הנחתי כי הכנסות רם און מהנכס המניב שלה והוצאות המטה מבטלים זה את זה).

כפי שניתן לראות, המשקיעים מייחסים לפעילות פולירם שווי של כ-682 מיליון שקלים. פימי רכשה כ-65% (עד 82%) מפולירם, כאמור, תמורת כ-360 מיליון ש' - סכום שכולל גם פרמיית שליטה. על פי מחיר הרכישה, השווי המקסימלי של פעילות פולירם, בהנחה שלא קיימים פרמיית שליטה ומרכיב האופציה, הינו 360/0.65=554 מיליון שקלים. אם נשכלל בפנים את פרמיית השליטה ומרכיב האופציה, ניתן להסיק כי פימי רכשה את הפעילות במחיר נמוך יותר.

שווי השוק הגבוה ביותר אליו הגיעה פולירם בשנים האחרונות היה בחודש אפריל 2015 ועמד על 689 מיליון שקלים. מבלי לבצע הערכת שווי לפעילות פולירם, ניתן לראות כי השוק מעריך אותה כרגע באיזורי השיא - הרבה מעל למחיר ששילמה פימי. להערכתי מדובר באפקט פימי, בו המשקיעים מעריכים שהפעילות שווה הרבה יותר בידיים של ישי דוידי.

בשורה התחתונה, המגמות החיוביות בתחום, ביחד עם הידע של פימי בתחום והיכולת להציף ערך כפי שעשתה בחברות דומות, ייתכן ויביאו את חברת פולירם להמשיך בתנופה - ובסוף הדרך לאקזיט נאה. בנוגע לרם און, נראה שהמשקיעים שלה מייחסים לפולירם שווי פעילות יחסית אופטימי למועד זה, למרות הירידה שחלה בשווקים באופן כללי.

כמו כן, החברה הינה בעלת שווי השוק הנמוך ביותר במדד היתר 50, וזה עוד לפני חלוקת דיבידנד עתידית כמעט וודאית (מה שסביר מאוד ויגרום ליציאתה מהמדד). לכן להערכתי, בשכלול כל הפרמטרים המניה אינה מעניינת בתמחור הנוכחי. אבל אני מודה שמפתה להיות שותף של פימי.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עדי 23/02/2016 23:14
    הגב לתגובה זו
    הי דן. למה בטבלה החלקה של פימי שמופיע בשורה השניה לא שווה לשווי פעילות של פולירם מינוס חלקה של רם און?
  • 5.
    Hadshen 11/02/2016 21:22
    הגב לתגובה זו
    פימי ממקסמת את הרווח שלה ושלה בלבד, ע"ח כל מי שניתן.
  • 4.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    Kb 10/02/2016 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    smekintosh 10/02/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    תודה, אהבתי את הניתוח המעמיק , keep it coming sir
  • 2.
    השקעתי בפולירם 10/02/2016 10:03
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי- יש מניית רם און ויש מניות פולירם פלסויק בידי פימי.האם חש כאן שקיפות והגיון למשקיע הקטם?
  • דן צפריר 10/02/2016 14:40
    הגב לתגובה זו
    הייתה מנייה של חברה בשם פולירם אשר החזיקה בפעילות, פימי רכשה כ- 65-82 מהפעילות הזו מחברת פולירם. פולירם (החברה לא הפעילות) שינתה את השם לרם און השקעות, והיא בעצם חברת אחזקות שיש לה מזומן וחלק קטן מהפעילות של פולירם שנמכרה לפימי. מניות פולירם פלסטיק (שהיא חברה פרטית חדשה) לא נסחרות, מדובר במניות שמוחזקות ע"י רם און וע"י פימי. יש כאן שקיפות, כי הכל דווח לרשות ניירות ערך כנדרש וכחוק.
  • תודה דן ושאלה 11/02/2016 08:38
    אם הבנתי נכון אז רם און היתה חלק מפעילות פולירם ונישארה כזוז/ - זה עפ מה שכתבתת שרם און מהווה חלק קטן מפעילות פולירם.אם זה נכון אז אולי יש שקיפות אבל יש כאן אפקט פימי מסוג אחר- אני קניתי חברה עם פעילות עסקית x לפני שנה ועכשיו ואני אומר בזהירות אם הבנתי נכון אני מחזיק בחברה עם פעילות חלקית מזו שקניתי וכפו עלי את סה מבלי לתת לי אפשרות אחרת.מקווה שהבנתי..
  • 1.
    תנו לפימי לעבוד בשביל הכסף שלכם (ל"ת)
    חבר של ישי 09/02/2016 12:57
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: