הסכנות של פרידה ממותג; אורנג' ואיטונג כדוגמא
צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים, מתייחס להשפעות על חברות בעת פרידה ממותג, כמו גם כיצד הדבר נראה בעיני קהל הלקוחות
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, הצרכן הישראלי צפוי להיפרד בקרוב משני מותגי פרמיום וותיקים. הראשון, מותג הבנייה "איטונג" המלווה את ענף הבנייה הישראלי ב-60 השנה האחרונות. לאחר שחברת XELLA הגרמנית החליטה לסיים את מערכת ההסכמים עם חברת אינרום הישראלית, שמייצרת ומשווקת את איטונג בישראל, בנוגע לזכות השימוש בשם המסחרי איטונג. השני, הינו מותג התקשורת "אורנג", בתחילת ינואר הודיעה חברת פרטנר כי היא החליטה לסיים את הסכם התקשרות ולהיפרד מהמותג המצליח. שני האירועים אותם מנינו, מציתים מחדש את הדיון בחשיבותם של מותגי היוקרה (פרמיום). במסמך זה ננסה לבחון מהם הסיכונים בהקמתו מותג חדש, כיצד מעריכים שווי מותג, ועוד.
אסטרטגיה שיווקית
אחד האתגרים המהותיים ביותר הניצבים בפני קברניטי חברות פרטנר ואינרום נוגעת לייצוב הפעילות העסקית של החברה. מטרתם העיקרית הינה לשמור על נתח השוק הקיים וקהל הלקוחות. במהלך תקופת השקת המותג החדש, גובר החשש שלקוחות חדשים ימנעו מלצרוך מוצרים לא מוכרים - דבר העשוי להביא לפגיעה במאמצי השיווק והמכירה. אמנם, פרטנר ואינרום אוחזות במוניטין מקצועי משובח, אך ניתן להעריך כי מיטב משרדי הפרסום מנהלים כעת מאבק שקט ועיקש על תקציבי הפרסום הנדיבים בכדי לסייע לחברות אלו במלאכה המורכבת.
הערכת שווי מותג
איבוד מותג מהווה "מבחן בגרות" משמעותי בחייה העסקיים של פירמה, שכן לעוצמתו הכלכלית של מותג היוקרה ישנו קשר ישיר לשורת ההכנסות וקצב הצמיחה. הפרקטיקה המקצועית מציעה מספר שיטות לביצוע הערכת שווי מותג: Relief From Royalties - השיטה מבוססת על תחשיב התמלוגים אותם החברה מוכנה לשלם עבור שימוש במותג של חברה אחרת. שיטה נוספת המקובלת להערכת מותג של מוצרי צריכה הינה: Premium Pricing - המודל מבוסס על הנחה כי ניתן להעריך מה מהסכום העודף שהצרכן מוכן לשלם על המוצר הממותג - הפער בין המוצר הממותג לבין מוצר זהה לחלוטין שאינו ממותג הוו ה- Premium Pricing של המותג. היוון תזרים התשלום העודף ממכירת המוצרים הממותגים מהווה את שווי המותג.
האלטרנטיבה העסקית
הקמתו של מותג פרמיום חדש מצריך משאבים כספיים רבים לאורך תקופה זמן ממושכת. על דירקטוריון החברה לבחון אפשריות עסקיות נוספות אשר ירסנו את חוסר הוודאות בתקופת החדרת המותג לשוק. כך לדוגמא, רפורמת הסלולר שהוביל משה כחלון במהלך שנת 2012 שינתה את סדר העדיפויות של הצרכן הישראלי. כעת, השיקול העיקרי מבוסס על המחיר ורמת הטכנולוגיה, תוך הסטת הפוקוס מהמותג. נציין כי בשנים האחרונות, שיעורי הניוד בין חברות התקשורת דומים, ולכן אין יתרון מובהק של מותג כלשהו, לרבות אורנג', על המותגים של החברות המתחרות.
לסיכום, חוסר הוודאות לגבי היקף ההשקעה הכספית במותגים החדשים, וחוסר היכולת להעריך את הפגיעה בזרם ההכנסות העתידי, מדירים שינה מציבור בעלי המניות ופעילי שוק ההון. על אף הדמיון הרב והסמיכות בין האירועים, אנו סבורים כי במקרה של חברת פרטנר, ההחלטה על נטישת המותג (תמורת פיצוי כספי בהיקף של כ-90 מיליון אירו), משרתת את בעלי המניות בצורה מיטבית, שכן נוצר הרושם שהפרידה מהמותג נובעת משיקולים זרים ומניעים פוליטיים. לעומת זאת, במקרה של חברות אינרום, החלופה הראויה ביותר, לדעתנו, היא להגיע להבנות כספיות עם בעלת המותג ביחס להארכת תנאיי הזיכיון הקיימים.
- 2.אני מעדיף מחיר זול ע"פ מותג (ל"ת)יוקר המחייה 03/02/2016 21:54הגב לתגובה זו
- 1.אמנון 03/02/2016 12:34הגב לתגובה זוצחי או ערן?
- אוסלו 05/02/2016 21:43הגב לתגובה זוהעיקר התוכן

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.