המפולת בנפט היא לא בהכרח דבר חיובי - הנה 3 דוגמאות

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על השפעת ירידת מחירי חבית נפט על כלכלות העולם
צחי קלמין | (1)
נושאים בכתבה ארה"ב נפט

בחודשים האחרונים צלל מחירה של חבית הנפט בחדות חסרת תקדים. מאז יוני האחרון, בו עמד מחירה של חבית נפט על 107 דולרים, איבד הזהב השחור למעלה מ-50% מערכו. הסיבות לירידת המחירים מגוונות - יש המייחסים את ירידת מחירי הנפט להתחזקות הדולר מול 6 המטבעות המרכזיים בעולם, ויש הגורסים, כי מחירי הנפט הנוכחיים הינם תוצאה ישירה של קונספירציה אפלה שנרקמה ע"י ממשל אובמה כנגד כלכלת רוסיה.

אמנם, לירידת מחירי הנפט יש השפעה חיובית על השווקים הפיננסים, שכן על פי מחקרים שונים שפורסמו, ירידה של 10 דולר במחיר הנפט תורמת לעלייה של 0.4% בצמיחה העולמית, אך יחד עם זאת, אסור להתעלם מההשלכות השליליות אשר טומנות בחובן.

שוק התעסוקה האמריקני

מגזר הנפט והגז הוא המוביל ביצירת מקומות עבודות במשק האמריקני. למרות שנתוני התעסוקה בארה"ב הציגו לאחרונה שיפור ניכר. אך ללא הגאות בתעשיית הפקת הנפט והגז, יתכן מאוד ששיעור האבטלה היה גדל. לפי הערכות אנליסטים, מעל 15% מתוספת התעסוקה בארה"ב, מאז תחילת 2008 הגיעה מתעשיית האנרגיה, על אף שמועסקים בה פחות מ- 1% מסך העובדים בארה"ב. עתה, כאשר אנו עומדים בפתחו של משבר בתעשיית האנרגיה, שוק התעסוקה האמריקני צפוי לעמוד בפני קשיים חדשים.

שוקי האג"ח

תאגידי האנרגיה, לרבות חברות להפקת נפט מפצלי שמן, מהווים כיום 29% משוק אגרות החוב בתשואה גבוהה (אג"ח זבל). בשנים האחרונות, לוו חברות אלו כספים בהיקפים עצומים כדי לממן את פעילותן העסקית, אך כעת נוצר חשש כי במידה ומחיר נפט יישארו ברמה זו או ימשיכו לרדת, יהיה זה כמעט בלתי נמנע שחלק מאותן אג"ח יאבדו את ערכן והתאגידים שהנפיקו אותם יגיעו לחדלות פירעון.

המערכת הבנקאית

בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט, גברו חששות המשקיעים מחשיפת המערכת הבנקאית לחברות הפקת נפט אמריקניות, אשר עלולות להיקלע לקשיי נזילות. ייתכן מאוד שתיקי האשראי של בנקים ומוסדות פיננסיים, חשופים יתר על המידה לחובות בתחום האנרגיה. כמו גם קרנות ההשקעה, אשר חיפשו תשואה בסביבת ריבית נמוכה, ורכשו כמויות גדולות של אג"ח של תאגידי הנפט והגז.

לסיכום, למחיר הנפט השפעה אדירה על השווקים הבינלאומיים. מדינות כמו רוסיה, ונצואלה ואירן הן בחזית הירידה במחירי הנפט. מאידך, במדינות שהן יבואניות נטו, ירידת המחירים דומה להפחתת מס צריכה. קשה מאוד להעריך היכן תיעצר הצניחה במחירי הנפט, ההיסטוריה מלמדת שנבואות לגבי מחיר הנפט הן עניין לשוטים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני ממתין לנפט בשער 20$ (ל"ת)
    בונצ'ו 21/01/2015 09:59
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.