אופ ק מעוניין במחירי נפט נמוכים: השאלה, כמה זמן זה יימשך?

אלה פריד, אנליסטית בכירה, לאומי שוקי הון, על הנפילה במחירי הנפט בעולם - מי הגורמים שהביא למצב הנוכחי? מי המרוויחים ומי המפסידים?
אלה פריד | (4)
נושאים בכתבה אופ"ק גז נפט

בשבוע שעבר החליט אירגון אופ"ק לא לקצץ בתפוקה הנפט, למרות הצניחה במחיריו. ארגון הפטרוליום העולמי, בו חברות 12 מדינות מפיקות נפט, אחראי כיום על כשליש מהתפוקה העולמית, העומדת על 93 מיליון חביות ביום.

מכסת התפוקה הנוכחית של הקרטל נאמדת, על פי הערכות, בכ-30 מיליון חביות, תוך פערים בעמידת המדינות השונות במכסות שהוקצו להן. כך, ערב הסעודית, נסיכויות המפרץ וכווית עוברות את המכסות, בעוד אירן ולוב מפיקות מתחת להקצאה שלהן בשל הסנקציות ותוצאות המלחמה. נציין, כי בחודש הקרוב עירק צפויה להוסיף עוד כ-300 אלף חביות ביום, לאחר שהושג הסכם בנושא בין בגדד לממשל האוטונמי בכורדיסטאן.

על פי הפרסומים, בהצבעה האחרונה של אופ"ק, הייתה זו ערב הסעודית, מפיקת הנפט המובילה, שהתעקשה לא להוריד את היקף התפוקה, מכיוון שהחלטות הקרטל חייבות להתקבל פה אחד - הוחלט שלא לווסת את מחירי הנפט כלל. החלטה זו הייתה בניגוד לציפיית השווקים והפילה את מחיר הנפט בחדות לשפל של 5 שנים.

לא כל מדינות החברות בארגון הסכימו עם ערב הסעודית, אך אירן, שטענה כי מדובר באסטרטגיה מסוכנת על פי הפרסומים, אינה מסוגלת לווסת בלאו הכי בגלל הסנקציות שמופעלות עליה. בהצבעתו, סימן אופ"ק, באופן גלוי כמעט, כמטרה - לא רק את דעא"ש, שפעילותה הצבאית, ממומנת ממכירת נפט, אלא בראש ובראשונה את החברות המפיקות נפט מפצלים ומחולות הנפט בצפון אמריקה. זאת כיוון שמחיר האיזון של חלק מיצרניות אלה, מאיימות על כוחו של הקרטל, גבוה בעשרות דולרים מעלויות ההפקה במדינות המפרץ. הנדבך הנוסף במאבק הוא כמובן פגיעה קשה בכלכלה הרוסית, שתקציבה נשען על יצוא הנפט.

המסר שהעביר הקרטל לשווקים, היה חד וברור, אופ ק מעוניין במחירי נפט נמוכים ותנודתיים, שיוציאו מהר ככל האפשר את השחקנים החלשים ביותר בתעשיית הנפט האמריקנית והקנדית.

בטור שפורסם כאן לפני מספר חדושים, סקרנו את השימוש שעשה הקרטל בחרם הנפט כנשק מדיני וכלכלי נגד ישראל וארצות הברית בארבעים השנים האחרונות. אלא שדווקא מדיניות הוויסות היעילה, לצד המסחר הפיננסי הער בנפט בעשור הקודם, הביאו להאצה העצומה בהפקת הפצלים, שהפך את ארצות הברית שוב למעצמת נפט.

הפעם, אופ"ק פועל בכיוון ההפוך ובנחישות. התנהלות דומה כבר נצפתה בעבר, אולם הפעם, הסיכון רב יותר, מבחינת הארגון, בשל השיפורים הטכנולוגיים העצומים בקידוחים עמוקים ואופקיים. כעת מדברים בענף על תחילתו של תהליך הברירה הטבעית בצפון אמריקה, שיוציא מהמשחק את השחקנים הקטנים, שעלויות הייצור שלהם גבוהות והכיסים שלהם אינם עמוקים מספיק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשוב לציין, כי אם אופ"ק יצליח לקצץ את היקף התפוקה האמריקנית, בטווח הבינוני, ייהנו מכך לא רק נסיכויות המפרץ, אלא גם חברות הנפט המובילות, דוגמת, אקסון ושברון. כעת, השאלה המעניינת היא, כמה זמן רמות המחירים הנוכחיות "יצטרכו" להישאר על קנן, על מנת לצמצם את התפוקה בארה"ב בכ-15% לפחות, ואם יהיה די בכך.

אנו מאמינים כי לא מדובר כאן ב-"one touch", אלא בלפחות בכמה חודשים טובים עם תנודתיות גבוהה סביב רמות מחירים נמוכות. להערכתנו, קשה להאמין כי ניתן להחזיר את הגלגל לקדמותו בטווח הקצר, למרות שאולי נראה בדרך ניסיונות התארגנות לוויסות של מדינות שאינן חברות בארגון, כמו רוסיה. כיום, רצועת המחירים שסומנה הינה רחבה למדי, והתנודתיות צפויה לעלות.

בינתיים, ייהנו מכך כלכלות סין, טורקיה ומדינות אירופה רבות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גיל 08/12/2014 19:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט אינם משפיעים כהוא זה על שווי המאגרים.נגיד וימצאו נפט עד שיתחילו להפיק מדובר על מספר שנים שעד אז לא ברור מה מחיר הנפט.מנגד עליית הדולר מקזזת ירידת הנפט אך פועלת לטובה בנושא הרווחים של החברות המחזיקות במאגרים.
  • 3.
    משה ראשל"צ 08/12/2014 07:29
    הגב לתגובה זו
    יש מלחמת דתות אסלם בנצרות חושך באור עד שיבוא המשיח ביבי הוא הכי טוב לעם ישראל - אם לא הבנתם כנראה תצביעו לבני ולפיד
  • 2.
    gsyhg 08/12/2014 03:37
    הגב לתגובה זו
    ראי מה כתבת בהמלצתך על הורדת מניות ליוויתן..לא הזכרת בכלל תנודתיות...וחתכת יעד .כשברור ההיפך,
  • 1.
    אלי 07/12/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    היצו מלוויתן יתחיל בעוד 5 שנים. עד אז, המחיר ישתנה 10 פעמים
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.