אופ ק מעוניין במחירי נפט נמוכים: השאלה, כמה זמן זה יימשך?

אלה פריד, אנליסטית בכירה, לאומי שוקי הון, על הנפילה במחירי הנפט בעולם - מי הגורמים שהביא למצב הנוכחי? מי המרוויחים ומי המפסידים?
אלה פריד | (4)
נושאים בכתבה אופ"ק גז נפט

בשבוע שעבר החליט אירגון אופ"ק לא לקצץ בתפוקה הנפט, למרות הצניחה במחיריו. ארגון הפטרוליום העולמי, בו חברות 12 מדינות מפיקות נפט, אחראי כיום על כשליש מהתפוקה העולמית, העומדת על 93 מיליון חביות ביום.

מכסת התפוקה הנוכחית של הקרטל נאמדת, על פי הערכות, בכ-30 מיליון חביות, תוך פערים בעמידת המדינות השונות במכסות שהוקצו להן. כך, ערב הסעודית, נסיכויות המפרץ וכווית עוברות את המכסות, בעוד אירן ולוב מפיקות מתחת להקצאה שלהן בשל הסנקציות ותוצאות המלחמה. נציין, כי בחודש הקרוב עירק צפויה להוסיף עוד כ-300 אלף חביות ביום, לאחר שהושג הסכם בנושא בין בגדד לממשל האוטונמי בכורדיסטאן.

על פי הפרסומים, בהצבעה האחרונה של אופ"ק, הייתה זו ערב הסעודית, מפיקת הנפט המובילה, שהתעקשה לא להוריד את היקף התפוקה, מכיוון שהחלטות הקרטל חייבות להתקבל פה אחד - הוחלט שלא לווסת את מחירי הנפט כלל. החלטה זו הייתה בניגוד לציפיית השווקים והפילה את מחיר הנפט בחדות לשפל של 5 שנים.

לא כל מדינות החברות בארגון הסכימו עם ערב הסעודית, אך אירן, שטענה כי מדובר באסטרטגיה מסוכנת על פי הפרסומים, אינה מסוגלת לווסת בלאו הכי בגלל הסנקציות שמופעלות עליה. בהצבעתו, סימן אופ"ק, באופן גלוי כמעט, כמטרה - לא רק את דעא"ש, שפעילותה הצבאית, ממומנת ממכירת נפט, אלא בראש ובראשונה את החברות המפיקות נפט מפצלים ומחולות הנפט בצפון אמריקה. זאת כיוון שמחיר האיזון של חלק מיצרניות אלה, מאיימות על כוחו של הקרטל, גבוה בעשרות דולרים מעלויות ההפקה במדינות המפרץ. הנדבך הנוסף במאבק הוא כמובן פגיעה קשה בכלכלה הרוסית, שתקציבה נשען על יצוא הנפט.

המסר שהעביר הקרטל לשווקים, היה חד וברור, אופ ק מעוניין במחירי נפט נמוכים ותנודתיים, שיוציאו מהר ככל האפשר את השחקנים החלשים ביותר בתעשיית הנפט האמריקנית והקנדית.

בטור שפורסם כאן לפני מספר חדושים, סקרנו את השימוש שעשה הקרטל בחרם הנפט כנשק מדיני וכלכלי נגד ישראל וארצות הברית בארבעים השנים האחרונות. אלא שדווקא מדיניות הוויסות היעילה, לצד המסחר הפיננסי הער בנפט בעשור הקודם, הביאו להאצה העצומה בהפקת הפצלים, שהפך את ארצות הברית שוב למעצמת נפט.

הפעם, אופ"ק פועל בכיוון ההפוך ובנחישות. התנהלות דומה כבר נצפתה בעבר, אולם הפעם, הסיכון רב יותר, מבחינת הארגון, בשל השיפורים הטכנולוגיים העצומים בקידוחים עמוקים ואופקיים. כעת מדברים בענף על תחילתו של תהליך הברירה הטבעית בצפון אמריקה, שיוציא מהמשחק את השחקנים הקטנים, שעלויות הייצור שלהם גבוהות והכיסים שלהם אינם עמוקים מספיק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשוב לציין, כי אם אופ"ק יצליח לקצץ את היקף התפוקה האמריקנית, בטווח הבינוני, ייהנו מכך לא רק נסיכויות המפרץ, אלא גם חברות הנפט המובילות, דוגמת, אקסון ושברון. כעת, השאלה המעניינת היא, כמה זמן רמות המחירים הנוכחיות "יצטרכו" להישאר על קנן, על מנת לצמצם את התפוקה בארה"ב בכ-15% לפחות, ואם יהיה די בכך.

אנו מאמינים כי לא מדובר כאן ב-"one touch", אלא בלפחות בכמה חודשים טובים עם תנודתיות גבוהה סביב רמות מחירים נמוכות. להערכתנו, קשה להאמין כי ניתן להחזיר את הגלגל לקדמותו בטווח הקצר, למרות שאולי נראה בדרך ניסיונות התארגנות לוויסות של מדינות שאינן חברות בארגון, כמו רוסיה. כיום, רצועת המחירים שסומנה הינה רחבה למדי, והתנודתיות צפויה לעלות.

בינתיים, ייהנו מכך כלכלות סין, טורקיה ומדינות אירופה רבות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גיל 08/12/2014 19:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט אינם משפיעים כהוא זה על שווי המאגרים.נגיד וימצאו נפט עד שיתחילו להפיק מדובר על מספר שנים שעד אז לא ברור מה מחיר הנפט.מנגד עליית הדולר מקזזת ירידת הנפט אך פועלת לטובה בנושא הרווחים של החברות המחזיקות במאגרים.
  • 3.
    משה ראשל"צ 08/12/2014 07:29
    הגב לתגובה זו
    יש מלחמת דתות אסלם בנצרות חושך באור עד שיבוא המשיח ביבי הוא הכי טוב לעם ישראל - אם לא הבנתם כנראה תצביעו לבני ולפיד
  • 2.
    gsyhg 08/12/2014 03:37
    הגב לתגובה זו
    ראי מה כתבת בהמלצתך על הורדת מניות ליוויתן..לא הזכרת בכלל תנודתיות...וחתכת יעד .כשברור ההיפך,
  • 1.
    אלי 07/12/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    היצו מלוויתן יתחיל בעוד 5 שנים. עד אז, המחיר ישתנה 10 פעמים
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.23%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.