הוואטסאפ ניצח, הצנזורה מתה - תתקדמו

נושאים בכתבה וואטסאפ

אמש, בנסיעתי חזרה הבייתה בשעת לילה מאוחרת שמעתי את הפרופ' אסא כשר זועם בתחנת גל"צ על תופעת הפירסומים המוקדמים ברשת הוואטסאפ. כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל ואיש ששכל את בנו, הזדהה באופן טבעי עם הרגשות הקשים של אזרח שנודע לו על מות אחיו ברשת הוואטסאפ, ודרש מהציבור להפסיק את תופעת ההפצה הזו ולהבין שיש לו אחריות מוסרית פרטית כלפי אותן משפחות. גם הבוקר שמעתי את מגיש הטלוויזיה אברי גלעד מדבר בגנות התופעה הזו ודורש לשים יד על אותם מפיצים סוררים וחסרי רגש.

חברים, צר לי, אבל אתם פשוט צריכים להתקדם. הצנזורה מתה - הטכנולוגיה קברה אותה קבורת חמור. על אף האמפתיה, ההבנה והרצון הטוב לשמור על רגשות האנשים, זו המציאות וזה זמן טוב להתעורר ולהכיר בה - חופש המידע הינו בלתי מוגבל בשנת 2014 והמהירות שבה כל אינפורמציה, על כל אירוע, יכולה להגיע מיידית לצידו השני של הגלובוס רק תגבר. אגב, אינטרנט וכל זה, מכירים כן?

אין כאן שאלה מוסרית, כי טבע האדם הוא לרכל ולרצות לשתף מעצם היותו יצור חברתי - את זה לא ניתן לשנות וכנגד זה אין טעם לצאת בהצהרות כמו 'עצרו את הסוררים!'. השאלה היא האם ניתן לקבוע גבול כלשהו שיהיה מספיק ברור לציבור ובמקביל, יהיה גם אפשרי לאכוף את החוק כשפלוני יעבור אותו?

במילים אחרות, כבר אתמול בשעות הבוקר המוקדמות הופצו הודעות הוואטסאפ על מספר הנופלים בקרבות ליד סג'עייה ובסביבות שעות הצהרים כבר הופצה הודעה עם שמות חלק מהנופלים והפצועים - להזכירכם, רק בשעות הערב הותר לגופי התקשורת לפרסם את דבר האירועים הקשים ומספר הנופלים. האם הגבול נחצה בין ההודעות הראשונות להודעה עם השמות? ייתכן בהחלט שכן.

אם לרשימה כזו נכנסים שמות לא נכונים שעלולים לגרום מפח נפש אדיר למשפחות, מישהו צריך להיענש על זה, אבל יהיה קשה מאוד לקבוע בכל מקרה ומקרה איפה הגבול הזה נחצה ובמקביל גם לא להגיע למצב של מדרון חלקלק. בכל מקרה האפשרות לקבוע את החוק ולהפוך אותו לנהיר מספיק לציבור מוטלת בספק גדול.

המדינה חוותה אתמול עוד אחד מהימים השחורים ביותר שלה, אני לא כותב את הדברים האלה ממקום של חוסר רגישות. אומנם ל'מזלי' לא הכרתי ברמה האישית את הנופלים אתמול, אבל כמו לכולם כאב גם לי מאוד על כל אחד ואחד מהם ועל בני המשפחות שלהם - אנחנו חיים במציאות קשה ואבסורדית.

אני מבין שלקבל ידיעה מרה ע"י קצינת נפגעים ופסיכולוג, היא דרך רכה יותר לקבל אותה מאשר ע"י הודעת וואטסאפ שמוטחת בפניו של אדם, אבל קשה מאוד לראות כיצד ניתן יהיה למנוע את הפרסומים האלה מהפצה - חוץ מאשר דרך חינוך לכך. אף אחד לא אמר שהקידמה מביאה איתה רק דברים טובים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הכותב טועה ומטעה.הצנזורה חיונית והווטסאפ מכיל כל שטות. (ל"ת)
    תתבגר! 22/07/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    noamro 21/07/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
    לכל טכנולוגיה חדשה שנכנסת יש חבלי לידה. כך גם עם וואטסאפ. בהתחלה מתלהבים , משתמשים, אח"כ לומדים איפה הבעיות (הפצת שמועות מרושעות בלתי מבוססות) ולומדים את הדברים הטובים שבטכנולוגיה החדשה (מהירות\סיפוק מהיר...) ואת הדברים הרעים (חוסר אמינות\הונאה\מלחמה פסיכולוגית\...) ומבינים את היתרונות שיש בדברים הישנים כמו דו"צ וכו' ועושים את השיקול. אחרי אתמול ,אני לדוגמא החלטתי שאני לא מעביר שמועות יותר בוואטסאפ אלא מחכה רק להודעות רישמיות ומבוססות
  • 1.
    צופה 21/07/2014 14:04
    הגב לתגובה זו
    היה נכון לפרסם על כמות הנפגעים בסג'עיה ברגע שזה נודע לדו"צ - רק ללא השמות. אי פירסום - רק גורם להיסמכות על ווטסאפ ושאר שמועות שלא ניתן לעצור - ואשר לעיתים מאוד מאוד מפריזים באבידות.
  • לפעמים כדאי לדחות סיפוקים כדי לקבל את האמת (ל"ת)
    noamro 21/07/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.