תיאוריות כלכליות מניחות כי עימות צבאי יביא בטווח הזמן המידי לירידה חדה בפעילות העסקית אך בטווח הארוך, עם השגת שלום או שקט יחסי נחווה שגשוג ופריחה כלכלית. לא כך המצב בעימות המתמשך באזורנו בכלל ובגזרת עזה בפרט. ככל שהדבר עצוב, הציבור הישראלי השלים ומשלים עם מצב מתיחות ונפילות טילים באזור הדרום כבר למעלה מעשור. מדי כמה שנים עם עלייה בתדירות הנפילות והסלמה במצב ישנו סבב צבאי שמסתיים בחזרה לשקט מתוח.

מבחינה כלכלית אנו לא נמצאים במלחמה מהסוג שפוגעת בעסקים בטווח הזמן המיידי ולאחריה נחווה שגשוג ופריחה. אותה עקומת "J" המפורסמת לא תיראה במחוזותינו. באזור הדרום ישנם מפעלים רבים שממשיכים לפעול למרות המצב וככל הנראה ימשיכו גם לאחריו. המכה הכלכלית חזקה באזור העימות אך מהר מאוד אנו נראה חזרה לעקומת הצמיחה הרגילה. משהו כמו "מכה בכנף". לא מכה קלה ככל הנראה אלא מכה שכן תבוא לידי ביטוי בתוצאות שנת 2014 אך המשקיעים ידאגו "לנרמל" את העקומה או לנטרל את הירידה בתוצאות.

אם כן, מי עלול להיפגע?

ראשית מוצרי צריכה, אותם ניתן לחלק לכמה רמות, מעל הכל המזון, אח"כ ביגוד ריהוט וכו'. מוצרי המזון - לא מפסיקים לאכול אבל צורת הרכישה והאזור משתנים. האפקט הראשוני והקצר מאוד של מצב לחימה הוא הצטיידות מידית ועליה בפדיון הרשתות ביום-יומיים הראשונים אך מיד לאחר מכן ירידה חדה בפדיון רשתות המזון באזור העימות.

ישנן כמה סיבות עיקריות לכך - קושי או חשש לצאת ולהתרחק מאזורים מוגנים או מהגירה של אוכלוסייה מאזור העימות לאזורים אחרים. אנו מעריכים כי באזורי העימות משך הקניות מהיר יותר והסל קטן יותר, יותר רכישות ליד הבית ופחות בחנויות הדיסקאונט הדורשות נסיעה ושוטטות. ערוץ האינטרנט רושם עלייה ניכרת במכירות גם הוא. אפקט אפשרי נוסף, וראינו אותו בסבבים קודמים וביתר שאת במלחמת לבנון השנייה, אוכלוסייה שיוצאת מאזורי העימות ועוברת לאזורים בטוחים יותר - בכל מקרה רוכשים פחות.

Non-Food

קמעונאים אחרים שאינם מזון חווים פגיעה משמעותית. אנו צופים ירידה חדה בפדיון רשתות האופנה וירידה בפדיון הקניונים. כבר בימים הראשונים ללחימה נרשמה ירידה של כ- 17% בהיקף עסקאות האשראי. עבור חלק מהקמעונאים מדובר בהתמוטטות כלכלית, בעיקר עבור הרשתות הקטנות והפרטיות ועבור אחרים זו פגיעה בתוצאות שנת 2014 כולה. אנו מעריכים כי רשתות אופנה ומוצרי Non-Food ארציות יספגו פגיעה קשה והחנויות שלא נמצאות באזור העימות לא יכפו על פגיעה זו. בין רשתות אלו נמצא את קסטרו, פוקס, מגה קמעונאות (ורדינון נעמן וכו'), גולף ועוד.

נגזרת שנייה לפגיעה זו הינה הקניונים. שכר הדירה בקניונים מורכב משכ"ד ובנוסף מאחוז מסוים מפדיון החנות. כאשר יורד או אף נעלם כליל פדיון החנויות בקניונים יורדת כמובן גם ההכנסה לבעלי הקניונים. במונחים כלכליים מדד העומס (שכ"ד/פדיון) עולה, הרשתות נמצאות במצוקה והסחרור מתחיל. בעלי הקניונים יכולים במקרה זה להקל על השוכרים אך כולם נפגעים כאן, מבעלי החנויות לבעלי הקניון. כאן נוכל לציין את חברות מליסרון וקניני עזריאלי אך במקרה שלהן, בשל גודלן מדובר במכה קלה בכנף שתנורמל בעתיד.

תיירות

אולי הסיפור הקשה ביותר. ענף התיירות בישראל נשען על תיירות פנים ותיירות חוץ. תיירות פנים בד"כ מתבטלת בטווח הקצר וחוזרת לשגרה לאחר זמן לא ארוך. בתיירות חוץ הדבר שונה בתכלית. מה שנקרא אצלנו עימות קצר או מוגבל או בחבל ארץ מסוים נתפס מבחוץ כמלחמה שיידרש זמן ארוך למחוק מהתודעה של התיירים הפוטנציאלים. אנו מעריכים כי לא נגזים אם נאמר שאת השפעת המבצע על תיירות החוץ נראה גם בשנת 2015.

חייבים לציין דברים נוספים שאינם "נרשמים" כפגיעה ישירה מהמצב הביטחוני. מבצעי הנחות ותרומות של ארגונים וחברות לא תמיד מקבלים ביטוי מידי. כך לדוגמא הנחות של בנקים על ריביות חובה או פיגור בתשלומים לרשויות, מבצעי הנחות של רשתות מזון לתושבי העימות, תרומות ועוד. כל אלו "נבלעים" באפקט השני של המצב מעבר לירידה בצריכה.

תחום אחד שירוויח - חברות הדלק וחנויות הנוחות

אם יש מי שמרוויח ממצב הלחימה הנוכחי הן חברות הדלק. הרווח בשני סגמנטים: ראשון - דלק. צריכת הדלק הצבאית וגם זו האזרחית עולה בעשרות אחוזים. שינוע כלי רכב צבאיים, שינוע חיילים, מעל 40,000 חיילי מילואים מגוייסים כולם נוסעים מקצה אחד לקצה שני. סגמנט שני - חנויות הנוחות אותם נוסעים, מובילים, חיילים, נהגים ומילואימניקים לרוב עוצרים לבצע רכישות בחנויות נוחות וגם פדיון חנויות אלו עולה בצורה חדה.

לסיכום, כולם יספגו פגיעה בטווח הקצר אולם הניסיון מלמד אותנו כי במבצעים כגון אלו מרבית המשק יחזור לעקומת הצמיחה הקודמת, כנראה ללא תיקון חד כלפי מעלה אלא לקצב הקודם ובראיה ארוכת טווח נראה ירידה קלה בגרף המאקרו כלכלי. בהיבט הפרטני, יהיו חנויות וקמעונאים קטנים, פרטיים ומקומיים בעיקר, שההתאוששות שלהם תהיה קשה יותר וארוכה יותר מזו של הרשתות הגדולות.