השפעת ההסלמה מול חמאס על מצב העסקים

ערן יונגר, אנליסט בכיר, מיטב דש ברוקרז', מפרט את ההשפעות של הלחימה הנוכחית על השוק המקומי על פי מבצעי עבר
ערן יונגר | (1)

תיאוריות כלכליות מניחות כי עימות צבאי יביא בטווח הזמן המידי לירידה חדה בפעילות העסקית אך בטווח הארוך, עם השגת שלום או שקט יחסי נחווה שגשוג ופריחה כלכלית. לא כך המצב בעימות המתמשך באזורנו בכלל ובגזרת עזה בפרט. ככל שהדבר עצוב, הציבור הישראלי השלים ומשלים עם מצב מתיחות ונפילות טילים באזור הדרום כבר למעלה מעשור. מדי כמה שנים עם עלייה בתדירות הנפילות והסלמה במצב ישנו סבב צבאי שמסתיים בחזרה לשקט מתוח.

מבחינה כלכלית אנו לא נמצאים במלחמה מהסוג שפוגעת בעסקים בטווח הזמן המיידי ולאחריה נחווה שגשוג ופריחה. אותה עקומת "J" המפורסמת לא תיראה במחוזותינו. באזור הדרום ישנם מפעלים רבים שממשיכים לפעול למרות המצב וככל הנראה ימשיכו גם לאחריו. המכה הכלכלית חזקה באזור העימות אך מהר מאוד אנו נראה חזרה לעקומת הצמיחה הרגילה. משהו כמו "מכה בכנף". לא מכה קלה ככל הנראה אלא מכה שכן תבוא לידי ביטוי בתוצאות שנת 2014 אך המשקיעים ידאגו "לנרמל" את העקומה או לנטרל את הירידה בתוצאות.

אם כן, מי עלול להיפגע?

ראשית מוצרי צריכה, אותם ניתן לחלק לכמה רמות, מעל הכל המזון, אח"כ ביגוד ריהוט וכו'. מוצרי המזון - לא מפסיקים לאכול אבל צורת הרכישה והאזור משתנים. האפקט הראשוני והקצר מאוד של מצב לחימה הוא הצטיידות מידית ועליה בפדיון הרשתות ביום-יומיים הראשונים אך מיד לאחר מכן ירידה חדה בפדיון רשתות המזון באזור העימות.

ישנן כמה סיבות עיקריות לכך - קושי או חשש לצאת ולהתרחק מאזורים מוגנים או מהגירה של אוכלוסייה מאזור העימות לאזורים אחרים. אנו מעריכים כי באזורי העימות משך הקניות מהיר יותר והסל קטן יותר, יותר רכישות ליד הבית ופחות בחנויות הדיסקאונט הדורשות נסיעה ושוטטות. ערוץ האינטרנט רושם עלייה ניכרת במכירות גם הוא. אפקט אפשרי נוסף, וראינו אותו בסבבים קודמים וביתר שאת במלחמת לבנון השנייה, אוכלוסייה שיוצאת מאזורי העימות ועוברת לאזורים בטוחים יותר - בכל מקרה רוכשים פחות.

Non-Food

קמעונאים אחרים שאינם מזון חווים פגיעה משמעותית. אנו צופים ירידה חדה בפדיון רשתות האופנה וירידה בפדיון הקניונים. כבר בימים הראשונים ללחימה נרשמה ירידה של כ- 17% בהיקף עסקאות האשראי. עבור חלק מהקמעונאים מדובר בהתמוטטות כלכלית, בעיקר עבור הרשתות הקטנות והפרטיות ועבור אחרים זו פגיעה בתוצאות שנת 2014 כולה. אנו מעריכים כי רשתות אופנה ומוצרי Non-Food ארציות יספגו פגיעה קשה והחנויות שלא נמצאות באזור העימות לא יכפו על פגיעה זו. בין רשתות אלו נמצא את קסטרו, פוקס, מגה קמעונאות (ורדינון נעמן וכו'), גולף ועוד.

נגזרת שנייה לפגיעה זו הינה הקניונים. שכר הדירה בקניונים מורכב משכ"ד ובנוסף מאחוז מסוים מפדיון החנות. כאשר יורד או אף נעלם כליל פדיון החנויות בקניונים יורדת כמובן גם ההכנסה לבעלי הקניונים. במונחים כלכליים מדד העומס (שכ"ד/פדיון) עולה, הרשתות נמצאות במצוקה והסחרור מתחיל. בעלי הקניונים יכולים במקרה זה להקל על השוכרים אך כולם נפגעים כאן, מבעלי החנויות לבעלי הקניון. כאן נוכל לציין את חברות מליסרון וקניני עזריאלי אך במקרה שלהן, בשל גודלן מדובר במכה קלה בכנף שתנורמל בעתיד.

תיירות

אולי הסיפור הקשה ביותר. ענף התיירות בישראל נשען על תיירות פנים ותיירות חוץ. תיירות פנים בד"כ מתבטלת בטווח הקצר וחוזרת לשגרה לאחר זמן לא ארוך. בתיירות חוץ הדבר שונה בתכלית. מה שנקרא אצלנו עימות קצר או מוגבל או בחבל ארץ מסוים נתפס מבחוץ כמלחמה שיידרש זמן ארוך למחוק מהתודעה של התיירים הפוטנציאלים. אנו מעריכים כי לא נגזים אם נאמר שאת השפעת המבצע על תיירות החוץ נראה גם בשנת 2015.

חייבים לציין דברים נוספים שאינם "נרשמים" כפגיעה ישירה מהמצב הביטחוני. מבצעי הנחות ותרומות של ארגונים וחברות לא תמיד מקבלים ביטוי מידי. כך לדוגמא הנחות של בנקים על ריביות חובה או פיגור בתשלומים לרשויות, מבצעי הנחות של רשתות מזון לתושבי העימות, תרומות ועוד. כל אלו "נבלעים" באפקט השני של המצב מעבר לירידה בצריכה.

תחום אחד שירוויח - חברות הדלק וחנויות הנוחות

אם יש מי שמרוויח ממצב הלחימה הנוכחי הן חברות הדלק. הרווח בשני סגמנטים: ראשון - דלק. צריכת הדלק הצבאית וגם זו האזרחית עולה בעשרות אחוזים. שינוע כלי רכב צבאיים, שינוע חיילים, מעל 40,000 חיילי מילואים מגוייסים כולם נוסעים מקצה אחד לקצה שני. סגמנט שני - חנויות הנוחות אותם נוסעים, מובילים, חיילים, נהגים ומילואימניקים לרוב עוצרים לבצע רכישות בחנויות נוחות וגם פדיון חנויות אלו עולה בצורה חדה.

לסיכום, כולם יספגו פגיעה בטווח הקצר אולם הניסיון מלמד אותנו כי במבצעים כגון אלו מרבית המשק יחזור לעקומת הצמיחה הקודמת, כנראה ללא תיקון חד כלפי מעלה אלא לקצב הקודם ובראיה ארוכת טווח נראה ירידה קלה בגרף המאקרו כלכלי. בהיבט הפרטני, יהיו חנויות וקמעונאים קטנים, פרטיים ומקומיים בעיקר, שההתאוששות שלהם תהיה קשה יותר וארוכה יותר מזו של הרשתות הגדולות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערק 15/07/2014 22:10
    הגב לתגובה זו
    תודה ערן מה הינו עושים בלעדך
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.