לאחרונה אנחנו שומעים רבות על משבר בכלכלה הסינית, שעומד להחריב את הכלכלה העולמית כולה. אפילו בחדשות ערוץ 2 שודרה כתבה שמציגה כיצד העולם מתקרב למלחמת עולם שלישית בעקבות קריסת הכלכלה הסינית. עכשיו נשאלת השאלה: האם יש בכלל משבר בכלכלה הסינית?

אומנם בשלושת העשורים האחרונים התרגלנו לשיעורי צמיחה דו ספרתיים מהכלכלה השנייה בגודלה בעולם, אך גם כיום למרות שהיא כבר לא מציגה שיעורי צמיחה כאלה, היא עדיין מציגה צמיחה גבוהה מאוד, אפילו ביחס לשאר השווקים המתפתחים. ברבעון השני של השנה צמחה הכלכלה הסינית ב- 7.5% ובהתאם לציפיות המוקדמות, כאשר ברבעון הראשון היא צמחה בקצב של 7.75%. אם נפרק את מרכיבי הצמיחה, נבין מדוע ישנה סוג של "האטה" במשק הסיני.

מגזרי החקלאות והייצור שמרו על צמיחה יציבה בעוד שמגזר ההשקעות בנכסים קבועים צמח בלמעלה מ- 20%. מנגד, ההאטה היחסית נובעת מהשינויים המבניים בכלכלה הסינית, שמנסה להעביר את מנוע הצמיחה שלה מייצוא לצריכה מקומית. התהליך עצמו אמנם פוגע בצמיחה הסינית בטווח הזמן הקצר עקב הירידה בייצוא, אך לדעתי צפוי להיטיב עם הצמיחה בטווח הארוך.

בשבוע שעבר פורסם בסין מדד מנהלי הרכש בייצור, שהגיע לשיא של חצי שנה והצביע על 51.2 נקודות, ובעצם אישש את ההשערות שהכלכלה התאוששה מהזעזוע שפקד אותה בחודשים האחרונים. מלבד מדד מנהלי הרכש, גם התוצר התעשייתי ואפילו הייצוא הפתיעו לטובה, כשהתוצר התעשייתי גדל פי 2 לעומת החודש שעבר והצביע על גידול של 257 מיליארד דולר בתוצר. הייצוא גדל ב- 7.2%בחודש אוגוסט בהשוואה לאוגוסט אשתקד.

בשנים האחרונות העלייה במחירי הנדל"ן בסין גבוהה מהעלייה בשכר, אבל בו בזמן ישנן ערי ענק שאינן מיושבות ועומדות כערי רפאים. איך מסבירים את הסתירה הזאת? הממשל הסיני קיבל החלטה אסטרטגית לשנות את מנוע הצמיחה של הכלכלה מייצוא לצריכה פרטית כאמור, כלומר במקום שהכלכלה תצמח בזכות גידול הייצוא, היא תצמח בזכות גידול בצריכה הפרטית של אזרחי סין, ע"י רכישה גדולה יותר של מוצרים. באשר לערי הרפאים, הרי שחצי מהאוכלוסייה בסין היא כפרית, כלומר חיה באזורים נידחים ומתפרנסת בעיקר מגידול אורז, ובכך אינה תורמת לגידול הצריכה במדינה.

כיום ישנו חוק האוסר על הכפריים לעבור לעיר, ובמידה ויעשו זאת, לא יהיו זכאים לשירותי בריאות, חינוך ועוד. הסיבה לכך היא שהערים הקיימות אינן מסוגלות לאכלס אוכלוסייה נוספת, בטח לא כזו שאינה הסתגלה לעבודות העיר ובפועל תהווה נטל על האוכלוסייה הקיימת.

בכדי שהאוכלוסייה הכפרית כן תוכל לעבור לעיר, בנה הממשל ערי ענק שאמורות להתאכלס בעתיד באוכלוסייה הכפרית, לאחר שאלו יוכשרו לעבודות עירוניות. בכדי לצנן את המחירים בערים המאוכלסות, החל הממשל הסיני בקמפיין תלת שנתי לצינון בועת הנדל"ן, הכולל: העלאת שיעור המס על רווחי הון בסקטור הנדל"ן, העלאת הריביות והעלאת ההון התחלתי הנדרש לתושבים המבקשים לרכוש דירה שנייה בערים בהן נרשמת עליית מחירים מהירה. נוסף להנחיות הממשלתיות, הטילו הערים הגדולות הגבלות משלהן, כאשר בבייג'ינג נאסר על תא משפחתי המורכב מאדם אחד להחזיק יותר מדירה אחת, ובשנחאי הוטל איסור על הבנקים לספק אשראי לרוכשי בית שלישי.

את תוצאות הרפורמה כבר רואים בשטח ובשלושת החודשים האחרונים חל צינון בשיעור עליית מחירי הדירות. לדעתי, מכיוון שהכלכלה הסינית פועלת תחת יד מכוונת, הסבירות שהיא תסבול ממשברים הנובעים מכשלי שוק נמוכה. פעולות הממשל מורגשות מיד ולא צריך לחכות שכוחות השוק יגיבו, כך שהכלכלה חשופה פחות למשברים. כמו כן, השינוי האסטרטגי של מעבר לצמיחה על בסיס צריכה מקומית הוא נכון כלכלית ואנו רואים גידול עצום בהכנסה ובצריכה של הסיני הממוצע בשנים האחרונות. כשהתהליך יושלם, אני מעריך שנראה את הכלכלה הסינית חוזרת לשיעורי צמיחה מעוררי קינאה כפי שהתרגלנו ממנה בעשורים האחרונים.