על טעויות שמשנות גורלות ודרכי הבורסה להתמודד
מי לא מכיר את ז'אנר סרטי הזדמנות שנייה, אותם סרטים של הגיבור בעל האופי המפוקפק שלא שם על אף אחד, ז"א עד היום שהוא מאבד את ההכרה / נפגע בתאונה. בחלום תמיד נגלה לו מלאך שמציג לו כמה מר יהיה סופו, כך שלאחר מכן כשהגיבור מתעורר הוא ממהר לתקן את הטעויות, וכולם מקבלים סוף טוב כמו שרק אמריקה יודעת לייצר.
החיים האמיתיים לא מציעים הרבה הזדמנויות שניות, אבל כפי שנראה במקרה של חברה לישראל, לפעמים בבורסה בתל אביב יש הזדמנויות לתקן את טעויות העבר. אם כי רק לעיתים רחוקות אותם תיקונים אכן מביאים סוף טוב לכל המעורבים.
ה-25/08/2013 היה עוד יום ראשון רגוע בו המעו"ף התנהל בירידות קלילות ובמחזור קטן, כמו שהבורסה בת"א מפיקה יותר מדי לאחרונה. רק שהפעם הסחירות הדלה בבורסה בתקופה האחרונה, ובחודשי הקיץ בפרט גרמו לתופעה מעניינת - הוראה שגויה בודדת במניית החברה לישראל שלחה את המעו"ף לצלילה של 2.5% (בזמן שבו הייתה מצויה מניית החברה לישראל תחת ממתן תנודה). כנראה שלא מדובר בתוכנה שהשתגעה, אלא מטעות הקלדה של אחד מחברי הבורסה ששידר במניה הנ"ל הוראה של מיליוני שקלים ובירידה של 99%. הוראה זו הספיקה "לנגב" את כל הקונים בנייר עד ירידה של 5% ואף ולשרוד את ממתן התנודות של הבורסה (שאורכו 5 דקות).
טעות זו אמנם גרמה להפסדים של מיליונים עבור אותו מוכר, אך מצד שני שמחה המון סוחרים זריזים וברי מזל שרשמו על הנייר רווחים עצומים, לפחות לדקות ספורות. השמחה הייתה קצרה מאוד כיוון שמרבית אותם קונים ידעו שאין סיכוי שרווחים אלו יאריכו זמן ושרוב הסיכויים שהבורסה תבטל את העסקאות השגויות.
אבל חכו רגע לפני שאתם רצים להתקשר לברוקר שלכם לבטל הוראה כי ראיתם שהמניה שקניתם בבוקר בבורסה נסחרת כרגע במחיר זול יותר - חשוב לדעת שלא כל אחד יכול לבטל עסקאות בדיעבד. כמו בהרבה אספקטים שונים בחיים, גם בבורסה בת"א יש מספר קריטריונים שצריך למלא אם ברצונך לקבל הזדמנות שנייה. סוחר שרוצה לבטל עסקה צריך להוכיח שנגרמו לו הפסדים של מעל 50 אלף שקלים ולשלם יותר מעשרת אלפים שקלים, כדי שהבקשה שלו בכלל תישקל בבורסה ללא קשר אם היא מאושרת או לא, גם זה בהינתן שהוא פעל במהירות רבה וחבר הבורסה שלו עדכן את הבורסה תוך עשרים דקות מרגע הטעות.
אמנם לא קשה להבין מדוע הבורסה בתל אביב לא להוטה להודיע על ביטול בדיעבד של עסקאות, אבל האם זהו מנגנון רצוי? האם התיקון של הנזק שנוצר בגין טעות אחת לא בהכרח יוצר נזקים לאחרים? האם עצם מתן האפשרות לביטול עסקאות לא מעצימה את האי שוויון הקיים בשוק קטן וריכוזי גם ככה?
בחזרה לאותו יום ראשון, למרות שהנפילה בנייר הייתה רגעית והבורסה נענתה לבקשת ביטול העסקות, קשה להגיד שהיה כאן סוף טוב כמו בסרטים. אמנם נחסכו לאותו גוף שמכר את המניות הפסדים של מילוני שקלים, אבל הרבה סוחרים אחרים נפגעו מהתיקון הנ"ל. אינני מדבר על אותם סוחרים משופשפים או ברי מזל ש"אספו את הכסף מהרצפה" וקנו את מניות החברה לישראל בירידה אסטרונומית של עשרות אחוזים, אלא על הרבה סוחרים תמימים.
קחו לדוגמא את אלי, סוחר חובב ששם בבוקר יום ראשון הוראת קנייה בשווי 100 אלף שקלים לחברה לישראל בירידה של 4%. עד אותה טעות, הנייר נסחר קרוב לשער בסיס שלו ואלי כבר שקל לחתוך לים, כשראה בשעות הצהריים שלא רק שקיבל ביצוע מלא, אלא הנייר גם חזר לעלות ועכשיו הוא מורווח על הפוזיציה בכ-4,000 ש'. אלי לא חמדן, לכן החליט לממש את הרווחים, למכור את הנייר ולסגור את היום. כמה הופתע לקבל טלפון מהברוקר שלו, בעודו פורש את הסדין על החוף, שבעוד שהמכירה שלו עברה בבורסה, הקנייה שלו הייתה חלק מההוראה שבוטלה, לכן צריך לסגור את השורט שנוצר לו בנייר.
לא רק שהלך הארטיק, גם נוצר הפסד ממשי בתיק. אבל לא רק סוחרים נפגעו מהביטול הנ"ל, אלא גם משקיעים לטווח ארוך ששמו הוראות הגנה. כך היה עם עידו שהופתע לגלות, שהוראת ההגנה המתמשכת ששם למכירת הנייר (STOP LOSS) בירידה של 10% הופעלה בגלל אותן עסקאות שבוצעו בשערים נמוכים מאוד. בניגוד לאלי, מכירותיו של עידו לא בוטלו כי הן בוצעו לאחר היציאה מהממתן תנודה בנייר, כך שהוא מצא את עצמו גם מחוץ לנייר שרצה להחזיק לאורך זמן וגם בשער הפסדי.
דוגמאות אלו הן רק חלק קטן מהסיפורים של הצד השני של המטבע, ומצביעות על הבעייתיות בביטול עסקאות. הקושי לנחש את תגובת הבורסה יוצר אי וודאות שמקשה על הסוחרים לנצל טעויות נדירות כמו אלה בשוק ההון לטובת לרווח מהיר . מצד אחד, נוצר פה עוול אמיתי. ליבי יוצא לכל לקוחותיי ושאר הסוחרים שהבורסה לא נתנה שום פיצוי על ההפסדים מהתיקון הנ"ל. מצד שני, אני מודע לקושי לקבוע כיצד לתחום פיצוי שכזה.
- 5.יוני אחלה מאמר (ל"ת)איצקו 03/09/2013 12:20הגב לתגובה זו
- 4.חשוב לדעת ולהיות בצד הנכון של הביטול... (ל"ת)איש העוגיות 02/09/2013 15:38הגב לתגובה זו
- 3.יופי של מאמר (ל"ת)מוטי 02/09/2013 15:13הגב לתגובה זו
- 2.A 02/09/2013 12:34הגב לתגובה זוקרא בבקשה את פניני כמה טורים קודם לכן ולכתוב של הפסד של 47 מיליון ש"ח יש קנס של 10 אלף זה במינימום לעג לרש!
- 1.בושה וחרפה! 02/09/2013 09:43הגב לתגובה זוכן - הוא לא היה צריך לסבול 50 מיליון ש"ח נזק. אך הוא גרם נזק סביבתי רב בפעולה שלו.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
