על הדרכים הנכונות למינוי נגיד בנק ישראל (ומה לא לעשות)
ב-29 בינואר 2013 הפתיע הנגיד לשעבר הפרופ' סטנלי פישר, והודיע כי בכוונתו לפרוש מהתפקיד מוקדם מהצפוי בסוף חודש יוני. פישר נתן לראש הממשלה נתניהו חמישה חודשים לאתר, לראיין, לבדוק, לשקול ולמנות מחליף ראוי לתפקיד הכלכלי החשוב ביותר בכלכלה הישראלית. אפילו היה די זמן לאפשר חפיפה מתבקשת בין הנגיד היוצא לזה הנכנס. בפועל עברו כבר שבעה חודשים וראש הממשלה טרם הצליח למנות נגיד מחליף.
כחודשיים לפני תום כהונתו של פישר התבטא שר האוצר לפיד, ואמר כי הוא עצמו וראש הממשלה טרם הגיעו להתעסק באיתור ומינוי הנגיד. כך הגענו לחודש אוגוסט ללא נגיד של קבע, וניהול בנק ישראל והמדיניות המונטרית מבוצעים ע"י הוועדה המונטרית והמשנה לנגיד ד"ר קרנית פלוג, שכבר הודיעה על פרישתה מהבנק. נכון שבחודש האחרון מינה נתניהו שני נגידים שפרשו עוד לפני שהמינוי נכנס לתוקף, אך גם מינויים אלה נעשו באיחור רב. מדובר במחדל ובכשל התנהלותי ממדרגה ראשונה של ראש הממשלה.
רבות דובר ועוד ידובר בדבר שיטת הבחירה של הנגיד ונושאי משרה בכירה בשירותי הביטחון. לכל ברור כי השיטה הנוכחית חייבת לעבור שינוי - סמכות בחירת הנגיד צריכה לצאת מידיו של ראש הממשלה. ראוי כי וועדה מקצועית מכובדת, בראשות שופט עליון, תבחן מספר מועמדים ותמליץ על המתאימים לממשלה שתבחר. גם שיטה זו אינה חסינה מטעויות, אך היא תצמצם משמעותית סיכונים למינויים לא ראויים ולהתנהלות קלוקלת, כמו זו שבמינוי הנוכחי.
במקביל, לתקשורת חלק לא מבוטל בפרישת שני הנגידים המיועדים. החדירה לחייהם הפרטיים של המועמדים וחיפוש מידע פיקנטי, גם אם כלל אינו קשור ליכולתו של המועמד לכהן בתפקיד, הייתה לגורם מרכזי בהחלטת הפרישה של המועמדים, ובוודאי מרחיקה מועמדים ראויים אחרים מהתמודדות על תפקיד הנגיד. יחד עם זאת, לא יהיה זה נכון להטיל את מלוא האשמה על התקשורת, שבסופו של דבר מבצעת את מלאכתה.
חוק בנק ישראל שחוקק ב-2010, קבע כי את המדיניות המוניטרית תנהל הוועדה המוניטרית ולא הנגיד לבדו. הוועדה המורכבת משישה חברים, מחציתם עובדי בנק ישראל ומחציתם כלכלנים בכירים, היא זו שמחליטה על גובה הריבית במשק, על יתרות המט"ח ועוד. הודות לחוק בנק ישראל ולוועדה המוניטרית איננו חווים כעת טלטלה במדיניות המונטירית עם עזיבתו של פישר, וקיימת המשכיות מבורכת במדיניות. עוד עלינו לברך על כך שהתקופה הנוכחית בכלכלה ובשוק רגועה יחסית, כפי שבא לידי ביטוי בפרמטרים כלכליים שונים. בתקופות אחרות בהן השוק היה מצוי במשבר - אי מינוי נגיד עשוי היה להחריף את המשבר ולהוות איום אמיתי על הכלכלה ועל יכולת ניהול המשבר.
את שיטת הבחירה לא ישנו במהלך המינוי הנוכחי. לכן ראש הממשלה נתניהו חייב לפעול במהירות וביסודיות למנות נגיד. ראוי שהנגיד הנכנס יהיה כלכלן בעל שם מקומי ובינלאומי, אשר יהיה מקובל על הציבור הישראלי ובעלי התפקידים הכלכליים הבכירים בעולם. ראינו במקרה של פישר עד כמה חשובה הנוכחות והשם הבינלאומיים של הנגיד לכלכלה הישראלית. המינוי חייב להיות מהיר, אך ורק אחרי בדיקה יסודית ומעמיקה של מספר מועמדים.
- 2.אחד העם 06/08/2013 16:46הגב לתגובה זובטח מנסה לרמוז שאבא שלו מועמד לנגיד
- 1.ינאי 06/08/2013 13:25הגב לתגובה זומי אתה שתגיד מהי הדרך לבחור נגיד??

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.