ארגון הבריאות העולמי הגדיר בשנת 1957 מהם ארבעת הפרמטרים המאפיינים התמכרות לסמים - צורך חזק ומשתלט להשיג את הסם ולצרוך אותו, נטייה להגדיל את המנה, תלות נפשית וגופנית באפקט של הסם, נזקים חמורים לפרט ולחברה.

במעבר חד להיסטוריה כלכלית בת-ימינו, מאז פרוץ המשבר הפיננסי ברבעון השני של שנת 2008 נוקטים ה'פד' והממשל בארה"ב בצעדים חסרי תקדים במטרה לתמוך בשווקים הפיננסיים והריאליים. זה החל עם הלאמת ענקי הכלכלה האמריקנית ע"י הממשל ובהזרמת מאות מיליארדי דולרים כדי להציל את סוכנויות המשכנתאות הפדרליות, שפיזרו משכנתאות לכל דורש. בנקי ההשקעות המציאו מכשירים פיננסיים וירטואליים, חברות ביטוח כשלו בהערכת פרמיות הסיכון של השווקים ובנקים מסחריים שהתפתו לרווחים קלים.

במקביל לרצף הפעולות הפיסקליות שנקט ממשל בוש ולאחריו ממשל אובמה, נדרש הבנק המרכזי, בראשות הנגיד ברננקי, להתערב בשווקים הפיננסיים על מנת לשמור על יציבותם לנוכח אובדן אמון עולמי במערכת הפיננסית. תחילה ב-QE1 שתוכננו להירכש ני"ע מגובי-משכנתאות בהיקף של כ-750 מיליארד דולר וכ-300 מיליארד דולר באג"ח ממשלת ארה"ב, במקביל להפחתת הריבית לרמה אפסית, שמלווה אותנו עד היום. בפועל התכנית הסתיימה בתחילת 2010 עם סך הזרמות כולל של כ-1.4 טריליון דולר.

עם הפסקת התוכנית החלה התדרדרות בשווקים, המניות צנחו והכסף זרם לאג"ח ממשלתיות כמפלט חסר-סיכון. לפיכך, הושקה תכנית ה-QE2 בה הושקעו למעלה מ-600 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ארוכות במטרה לעודד השקעות ריאליות על פני השקעות פיננסיות נושאות ריבית. התכנית הגיעה לסיומה החגיגי ביוני 2011.

לדאבונו של הבנק המרכזי, עם תום ה-QE2 שוב החלו השווקים לסגת, ומאז עוד הספקנו לחוות את ה-Operation Twist שהסתכמה בהזרמה של 670 מיליארד דולר לשוקי האג"ח, בעקבותיה באה QE3 בה התחייב ה'פד' למנה חודשית של 40 מיליארד דולר שהתפתחה ל-QE4 בה הוגדלה המנה ל-85 מיליארד.

כל פעם שנראה היה כי ההזרמות יפסקו, השווקים הגיבו בפאניקה וירידות תלולות. כולם כבר התרגלו לכסף הזולף ומאמינים כי בלעדיו העתיד קודר. מאז יום רביעי האחרון, ה-19 ביוני, בעקבות הצהרתו של ברננקי על תכנית להפסקת ההתערבות בשווקים, אנו שוב חוזים בסחרחורת חובקת עולם. במדינות המתפתחות מעריכים כי ללא ההזרמות יקטנו הביקושים העולמייםף לכן ערך המטבעות שלהם צונח ושווקי המניות יורדים בפראות. בארה"ב חוששים מהמשך התחזקות הדולר ומפניית פרסה של הכלכלה המקומית. באירופה חוששים כי השוק בארה"ב יאט, מה שעשוי לגרום למיתון כבד עוד יותר באיחוד האירופי וכן הלאה.

מה בסך הכל קרה כאן?

ברננקי הודיע כי במידה ושוק התעסוקה האמריקני ימשיך להתאושש ושיעור האבטלה יירד ל-7% (מרמה נוכחית של 7.6%), הוא ימתן את תכנית הרכישות. במידה ושיעור התעסוקה ימשיך לרדת לכיוון של 6.5% - תכנית הרכישות צפויה להסתיים. במילים פשוטות, אם יקרו דברים ממש טובים בכלכלה האמריקנית שיצביעו על עוצמה בשוק, צמיחה וגידול ניכר בצריכה הפרטית - ה'פד' יחדל להזרים סכומי עתק לשוק ויתן לו הזדמנות להתנהל בכוחות עצמו. מה לא הגיוני בזה?

סיום ההתערבות בשווקים הוא הכרח, כיוון שכבר כעת קשה להעריך את הנזק ארוך הטווח של הדפסות הדולרים חסרות התקדים שביצע ה'פד'. אם נחזור לאנלוגיה איתה פתחנו, השווקים פיתחו התמכרות קשה וחוסר ביטחון ביכולתם לתפקד ללא ה'חומר' שברננקי מספק להם כבר כמעט 5 שנים. השווקים מרגישים שהם חייבים את הכסף הזה, הם רוצים כמויות גדולות יותר ממנו ונלחצים מהאפשרות שהאספקה שלו תצטמצם. למשקיעים ישנה תלות רגשית בתכניות ההרחבה המוניטריות, למרות שברור להם שבסופו של דבר אם ההתערבות לא תסתיים, השווקים עלולים להיקלע למשבר הבא כאשר ל'פד' אין תחמושת במחסנים.

אריסטו, הפילוסוף היווני שחי במאה ה-4 לפנה"ס, הגדיר את משמעותה של עלילה בכך שהיא כוללת התחלה, אמצע וסוף, שאם לא כך, הרי שאין זו התרחשות אלא מציאות קבועה. ברננקי נכנס לישורת האחרונה של התערבות ה'פד' בשווקים והוא מעוניין לשים סוף לפעולה שהחלה אי שם בשלהי 2008.

אני מציע למשקיעים שנמצאים בשוק לטווח ארוך, לא להיבהל מן האירועים האחרונים, ולהבין שבמוקדם או במאוחר תסמיני הגמילה שעוברים על השווקים הגלובליים היו יוצרים זעזוע כמו זה שאנו חווים בשבועיים האחרונים. אם השוק ישכיל להבין שמוטב לו להתנהל ללא התערבות חיצונית לאורך זמן, הוא יוכל לחזור למגמה חיובית בטווח הנראה לעין.

ברננקי ניהל את הציפיות באופן מיטבי, הוא אותת לשוק על הצפוי לקרות, אך לא נקט פעולה מעשית בהווה. על פניו נראה כי הוא לא יחזור בו מן התכנית שהציג. חשוב גם לזכור כי מי שצפוי להוציא את התכנית לפועל בסופו של דבר הוא כנראה לא הוא עצמו, אלא הנגיד הבא של הבנק המרכזי.

השלב הראשון בדרך לגמילה מהתמכרות זו ההכרה בקיומה של הבעיה. אם המשקיעים יתגברו על הנטיה להעדיף את השפעות הטווח הקצר של הכסף הזול לטובת צמיחה אמיתית וברת-קיימא לאורך שנים רבות - זו באמת תהיה סוף-סוף היציאה האמיתית מהמשבר.