השוק הוא נרקומן של מזומן - הנה הדרך להיגמל

שי שמש, מנהל השקעות ראשי, תחום קרנות נאמנות "הדס ארזים" מבית הלמן - אלדובי, מתייחס לקורה כיום בשוק ההון האמריקני ולהשפעות של נאום ברננקי
שי שמש | (6)

ארגון הבריאות העולמי הגדיר בשנת 1957 מהם ארבעת הפרמטרים המאפיינים התמכרות לסמים - צורך חזק ומשתלט להשיג את הסם ולצרוך אותו, נטייה להגדיל את המנה, תלות נפשית וגופנית באפקט של הסם, נזקים חמורים לפרט ולחברה.

במעבר חד להיסטוריה כלכלית בת-ימינו, מאז פרוץ המשבר הפיננסי ברבעון השני של שנת 2008 נוקטים ה'פד' והממשל בארה"ב בצעדים חסרי תקדים במטרה לתמוך בשווקים הפיננסיים והריאליים. זה החל עם הלאמת ענקי הכלכלה האמריקנית ע"י הממשל ובהזרמת מאות מיליארדי דולרים כדי להציל את סוכנויות המשכנתאות הפדרליות, שפיזרו משכנתאות לכל דורש. בנקי ההשקעות המציאו מכשירים פיננסיים וירטואליים, חברות ביטוח כשלו בהערכת פרמיות הסיכון של השווקים ובנקים מסחריים שהתפתו לרווחים קלים.

במקביל לרצף הפעולות הפיסקליות שנקט ממשל בוש ולאחריו ממשל אובמה, נדרש הבנק המרכזי, בראשות הנגיד ברננקי, להתערב בשווקים הפיננסיים על מנת לשמור על יציבותם לנוכח אובדן אמון עולמי במערכת הפיננסית. תחילה ב-QE1 שתוכננו להירכש ני"ע מגובי-משכנתאות בהיקף של כ-750 מיליארד דולר וכ-300 מיליארד דולר באג"ח ממשלת ארה"ב, במקביל להפחתת הריבית לרמה אפסית, שמלווה אותנו עד היום. בפועל התכנית הסתיימה בתחילת 2010 עם סך הזרמות כולל של כ-1.4 טריליון דולר.

עם הפסקת התוכנית החלה התדרדרות בשווקים, המניות צנחו והכסף זרם לאג"ח ממשלתיות כמפלט חסר-סיכון. לפיכך, הושקה תכנית ה-QE2 בה הושקעו למעלה מ-600 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ארוכות במטרה לעודד השקעות ריאליות על פני השקעות פיננסיות נושאות ריבית. התכנית הגיעה לסיומה החגיגי ביוני 2011.

לדאבונו של הבנק המרכזי, עם תום ה-QE2 שוב החלו השווקים לסגת, ומאז עוד הספקנו לחוות את ה-Operation Twist שהסתכמה בהזרמה של 670 מיליארד דולר לשוקי האג"ח, בעקבותיה באה QE3 בה התחייב ה'פד' למנה חודשית של 40 מיליארד דולר שהתפתחה ל-QE4 בה הוגדלה המנה ל-85 מיליארד.

כל פעם שנראה היה כי ההזרמות יפסקו, השווקים הגיבו בפאניקה וירידות תלולות. כולם כבר התרגלו לכסף הזולף ומאמינים כי בלעדיו העתיד קודר. מאז יום רביעי האחרון, ה-19 ביוני, בעקבות הצהרתו של ברננקי על תכנית להפסקת ההתערבות בשווקים, אנו שוב חוזים בסחרחורת חובקת עולם. במדינות המתפתחות מעריכים כי ללא ההזרמות יקטנו הביקושים העולמייםף לכן ערך המטבעות שלהם צונח ושווקי המניות יורדים בפראות. בארה"ב חוששים מהמשך התחזקות הדולר ומפניית פרסה של הכלכלה המקומית. באירופה חוששים כי השוק בארה"ב יאט, מה שעשוי לגרום למיתון כבד עוד יותר באיחוד האירופי וכן הלאה.

מה בסך הכל קרה כאן?

ברננקי הודיע כי במידה ושוק התעסוקה האמריקני ימשיך להתאושש ושיעור האבטלה יירד ל-7% (מרמה נוכחית של 7.6%), הוא ימתן את תכנית הרכישות. במידה ושיעור התעסוקה ימשיך לרדת לכיוון של 6.5% - תכנית הרכישות צפויה להסתיים. במילים פשוטות, אם יקרו דברים ממש טובים בכלכלה האמריקנית שיצביעו על עוצמה בשוק, צמיחה וגידול ניכר בצריכה הפרטית - ה'פד' יחדל להזרים סכומי עתק לשוק ויתן לו הזדמנות להתנהל בכוחות עצמו. מה לא הגיוני בזה?

סיום ההתערבות בשווקים הוא הכרח, כיוון שכבר כעת קשה להעריך את הנזק ארוך הטווח של הדפסות הדולרים חסרות התקדים שביצע ה'פד'. אם נחזור לאנלוגיה איתה פתחנו, השווקים פיתחו התמכרות קשה וחוסר ביטחון ביכולתם לתפקד ללא ה'חומר' שברננקי מספק להם כבר כמעט 5 שנים. השווקים מרגישים שהם חייבים את הכסף הזה, הם רוצים כמויות גדולות יותר ממנו ונלחצים מהאפשרות שהאספקה שלו תצטמצם. למשקיעים ישנה תלות רגשית בתכניות ההרחבה המוניטריות, למרות שברור להם שבסופו של דבר אם ההתערבות לא תסתיים, השווקים עלולים להיקלע למשבר הבא כאשר ל'פד' אין תחמושת במחסנים.

אריסטו, הפילוסוף היווני שחי במאה ה-4 לפנה"ס, הגדיר את משמעותה של עלילה בכך שהיא כוללת התחלה, אמצע וסוף, שאם לא כך, הרי שאין זו התרחשות אלא מציאות קבועה. ברננקי נכנס לישורת האחרונה של התערבות ה'פד' בשווקים והוא מעוניין לשים סוף לפעולה שהחלה אי שם בשלהי 2008.

אני מציע למשקיעים שנמצאים בשוק לטווח ארוך, לא להיבהל מן האירועים האחרונים, ולהבין שבמוקדם או במאוחר תסמיני הגמילה שעוברים על השווקים הגלובליים היו יוצרים זעזוע כמו זה שאנו חווים בשבועיים האחרונים. אם השוק ישכיל להבין שמוטב לו להתנהל ללא התערבות חיצונית לאורך זמן, הוא יוכל לחזור למגמה חיובית בטווח הנראה לעין.

ברננקי ניהל את הציפיות באופן מיטבי, הוא אותת לשוק על הצפוי לקרות, אך לא נקט פעולה מעשית בהווה. על פניו נראה כי הוא לא יחזור בו מן התכנית שהציג. חשוב גם לזכור כי מי שצפוי להוציא את התכנית לפועל בסופו של דבר הוא כנראה לא הוא עצמו, אלא הנגיד הבא של הבנק המרכזי.

השלב הראשון בדרך לגמילה מהתמכרות זו ההכרה בקיומה של הבעיה. אם המשקיעים יתגברו על הנטיה להעדיף את השפעות הטווח הקצר של הכסף הזול לטובת צמיחה אמיתית וברת-קיימא לאורך שנים רבות - זו באמת תהיה סוף-סוף היציאה האמיתית מהמשבר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעניין מאוד, סוף סוף ניתוח מקצועי באתר (ל"ת)
    חן 28/06/2013 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אהוד 26/06/2013 01:07
    הגב לתגובה זו
    ההדפסה ללא תיאום עם שאר השחקנים,כיוון ששוב הדולר יתחזק,האבטלה תעלה ואת המנגינה הזו לא ניתן יהיה להפסיק.אגב,כדאי לזכור איך נגמר הסיחרור לפני מלחמות העולם.
  • 4.
    השוק נהיה ג׳אנקי (ל"ת)
    רן חפרן 25/06/2013 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ריבית אפסית מזיקה 25/06/2013 17:20
    הגב לתגובה זו
    זה לא הכסף שלה היא לא עבדה בשבילו, אז היא יכולה להוזיל אותו חופשי ובמקביל לייקר לנו את כל המוצרים שאנחנו צורכים.
  • 2.
    ורה מחדרה 25/06/2013 17:04
    הגב לתגובה זו
    אולי ברננקי היה צריך לחכות עוד קצת.
  • 1.
    סקירה מענינת (ל"ת)
    חופית, גני יהודית 25/06/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.