האם לאחר הירידות במחיר הכסף תתהפך המגמה?
מחיר הכסף עלה בשבוע האחרון ב-3.4%, ונסגר במסחר בבורסת המתכות COMEX בשישי האחרון במחיר של 23.79 דולר לאונקיה. העלייה במחיר הכסף בשבוע האחרון באה לאחר שהכסף השלים ירידה בשיעור של כ-35% מהפסגה של 35.10 דולר לאונקיה ב-1 לאוקטובר 2012, לשפל של 22.87 דולר ב-23 באפריל השנה. מחיר הכסף הגבוה ביותר אי פעם נרשם ב-28 באפריל 2011, 49.81 דולר לאונקיה. יש לציין שבמחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה היה מחיר הכסף גבוה אף יותר בעבר: מחירו בתחילת 1980, 41.5 דולר לאונקיה, שקול ל-109 בדולרים של ימינו.
הירידה בחודשים האחרונים במחיר הכסף באה במקביל לירידה במחיר הזהב. הכסף והזהב מתנהגים באופן דומה לאורך השנים. אבל בתקופה האחרונה הירידה במחיר הכסף הייתה בשיעור גבוה יותר מאשר במחיר הזהב, כפי שאפשר להיווכח בגרף להלן. בעוד שבאפריל 2011 יחס מחיר הזהב לכסף היה 32, ביום שישי האחרון הגיע יחס מחיר הזהב לכסף ל-61.1.
האם לאחר הירידות הגדולות האחרונות במחיר הכסף צפויה כעת התאוששות במחירו, או שמא יש לצפות להמשך הירידות? לפי חברת המסחר והמחקר במתכות יקרות KITCO, מחיר הכסף שנקבע במסחר בחוזים עתידיים בבורסת המתכות היקרות COMEX בניו יורק אינו ריאלי, ומחיר הספוט של הכסף (מחיר למסירה מיידית) גבוה הרבה יותר.
KITCO מביאים דוגמא מהמסחר במטבעות הנשר האמריקני מכסף, שיש כיום קשיים גדולים לרכוש אותן, זאת למרות שהמטבעה האמריקנית מפיקה מטבעות כסף חדשות במלוא יכולתה. מטבעות הכסף האמריקניות נמכרות כיום בפרמיה של כ-40% מעל מחיר הכסף, בעוד שבעבר הפרמיה על מחיר הכסף הייתה פחות מ-10%.
הביקוש הגדול למטבעות, למטילי כסף להשקעה ובנוסף גם לכסף עבור מטרות תעשייתיות, יגרמו קרוב לודאי להתאוששות במחירו בעתיד, בעיקר אם הכלכלה העולמית תחזור למגמת צמיחה. לכסף שימושים רבים בתעשייה הנובעים מהתכונות המיוחדות שלו. הוא המוליך הטוב ביותר מבין כל המתכות לחשמל ולחום - תכונה המנוצלת באלקטרוניקה, תאים סולאריים להפקת חשמל, מוצרי חשמל וסוללות - והחזר האור של הכסף, החזק ביותר מבין כל המתכות, מנוצל להכנת מראות.
הביקוש לכסף לתעשייה הוא הגדול ביותר מבין כלל הביקושים לכסף. ב-2012 הכסף היווה כ-44% מכלל הביקוש העולמי. הביקוש העולמי לכסף לתעשייה עלה מ-349.7 מיליון אונקיות ב-2001 ל-465.9 מיליון אונקיות ב-2012. לפי חברת המחקר למתכות יקרות GFMS של תומסון רויטרס, הביקוש לכסף לצורכי תעשייה יגיע ל-665.9 מיליון אונקיות ב-2015, כלומר עלייה שנתית ממוצעת בביקוש בשיעור 4.4%.
השימוש התעשייתי בכסף הוא בתעשיית החשמל והאלקטרוניקה - 50.8% מצריכת הכסף למטרות תעשייה ב-2012. כמעט כל מוצר אלקטרוני מכיל כסף, החל ממעגלים מודפסים, מתגים ומסכי טלוויזיה. הכסף נמצא בשימוש גם במוצרי צריכה רבים כמו טלפונים סלולאריים ומחשבים.
התחום בו הביקוש לכסף גדל מאוד בשנים האחרונות, הוא תאים סולאריים להפקת חשמל - 10.8% מצריכת הכסף המוערכת למטרות תעשייה ב-2012. כ-31 גרם כסף נמצא בכל לוח סולארי המותקן על גג הבתים. כ-90% מהתאים הפוטוולטאים, התאים הסולאריים הנפוצים ביותר, מכילים כסף.
לתרכובות של כסף יש אפקט המשמיד חיידקים, אצות, פטריות וסוגי נגיפים מסוימים, כך שיש לו שימושים רפואיים רבים בחיטוי ובמניעת מחלות. לאחרונה אישר מנהל התרופות של ארצות הברית שימוש בציפוי כסף לצינורות נשימה לאחר שהוכח שהוא גורם להקטנת הסיכון בהדבקה בדלקת ריאות.
קצב הגידול בהפקת הכסף הגלובלית אינו מצליח להדביק את קצב הגידול בביקוש אליו למטרות תעשייה, 72% מהיצע הכסף העולמי השנה צפויים להגיע מכריית כסף ו-28% ממחזור גרוטאות כסף. קצב הגידול של הפקת הכסף העולמי ממכרות היה כ-2.4% בשנים האחרונות ושל הפקת כסף מממחזור היה 2.9%. מכיוון שקצב הגידול של הביקוש לכסף לצורכי תעשייה הוא גדול בהרבה - 4.4%, צפוי מחסור בכסף בעתיד ועלייה משמעותית במחירו.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, עלה בסיכום שבועי ב-0.78%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בכסף?
בארץ נסחרת תעודת הסל "תכלית סילבר". באמצעות חשבון ב-ATRADEאפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בכסף בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן הסל הסחירה ביותר לכסף, iShares Silver Trust, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SLV. הקרן משקיעה בכסף ממשי, כך שביצועיה דומים לביצועי הכסף. הקרן סחירה מאוד, ודמי הניהול אינם גבוהים, 0.5% לשנה. לקרן יש גם אופציות "קול" ו"פוט" סחירות.
קרן הסל ProShares UltraShort Silver נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ZSL. תשואת הקרן נמצאת ביחס הפוך למחיר הכסף כפול שניים, והיא מיועדת למי שצופה שמחיר הכסף ירד ושואף למנף את השקעתו. הקרן סחירה מאוד, ודמי הניהול גבוהים למדי, 0.95% לשנה.
מניית החברה הקנדית Silver Wheaton נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SLW. לחברה חוזים ארוכי טווח לרכישת כסף במחירים נמוכים של כ-5 דולר לאונקיה ממכרות במקסיקו, שוודיה, פרו, ארצות הברית וארצות נוספות בהן הכסף הוא מוצר לוואי. החברה מוכרת את הכסף שרכשה במחירי הספוט לכסף בזמן המכירה. מכיוון שהרווח של SLW נובע מההפרש בין המחיר של קניית הכסף למחיר שבו החברה מוכרת אותו, תביא ההשקעה במניה SLW לרווחים גבוהים מהשקעה בתעודת הסל SLV כשמחיר הכסף עולה, אבל גם להפסדים גבוהים יותר כשמחיר הכסף יורד.
* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
