נתוני השקעות הגופים המוסדיים בישראל שיפתיעו גם אתכם

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס לפירסומים האחרונים של בנק ישראל אודות השקעות הגופים המוסדיים. האם משהו השתנה במהלך השנתיים האחרונות?
איציק קבסה | (5)

בתאריך 4/8/13 פרסם בנק ישראל דו"ח אודות הרכב תיק הנכסים של המשקיעים המוסדיים בישראל. בדוח קיימת התייחסות להחזקות השונות לפי חלוקה לקטגוריות הבאות: אגרות חוב ממשלתיות, קונצרניות, מניות וכו'. עפ"י הדוח ניתן ללמוד, כי בשנת 2013 המוסדיים היו עם חשיפה של 13.5% לאג"ח סחירות של חברות קונצרניות (ראו נתונים בטבלה המצורפת בהתייחס למוצר ואפיק ההשקעה).

הנתונים מראים שהחשיפה לחוב קונצרני לא גדלה משמעותית בשנים האחרונות. לשם השוואה, ברבעון המקביל של שנת 2012 חשיפת המוסדיים לחוב קונצרני עמדה על 13.7% ובשנת 2011 הייתה על 12.9%, כך שלפחות על פי דוחות בנק ישראל לא חל שינוי מהותי בחשיפה לחוב קונצרני בשנים האחרונות.

תחת המונח משקיעים מוסדיים, נכנסים גופים המנהלים קופות גמל ופיצויים, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ותוכניות ביטוח כדוגמת ביטוחי מנהלים. ניתן לחלק את הגופים המוסדיים המוזכרים לעיל לשתי קבוצות מרכזיות. טווח ארוך: גמל, השתלמות, פנסיה וכו'. טווח קצר בינוני: קרנות נאמנות וקרנות השתלמות.

החשיפה הגבוהה ביותר לחוב קונצרני נמצאת באפיק קרנות הנאמנות. מוצר אשר נרכש ישירות ע"י הלקוח, או לחלופין, ע"י מערך הייעוץ הבנקאי עפ"י תמהיל הנכסים של כל לקוח ורמת הסיכון המתאימה עבורו.

נתון נוסף שמפרסם בנק ישראל, מתייחס להתפלגות תיק נכסי הציבור. בדוח זה ניתן לראות, כי לא חל גידול משמעותי בשנים האחרונות בחשיפה של ציבור המשקיעים לאג"ח קונצרניות, וגידול כמותי עקבי לאורך השנים הינו פועל יוצא של הגידול בתיק הנכסים של הציבור לאורך השנים.

בהסתמך על הנתונים שפרסם בתחילת החודש בנק ישראל, מדוע קיימת תחושה בתקשורת שהמוסדיים והציבור חשופים יתר על המידה לחוב קונצרני?

התשובה לשאלה טמונה בנתונים המתחילים לזלוג מהדוח השנתי של מבקר המדינה, השופט בדימוס יעקב שפירא. הדוח הצפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עתיד להצביע על גידול מדאיג בהסדרי החוב בשנים 2008-2011, סכום החובות שבהסדר מגיע ל-21 מיליארד ש'. המסקנה המתקבלת מן הנתונים לעיל, כי המוסדיים לא הגדילו בצורה משמעותית את החשיפה לשוק הקונצרני בשנים האחרונות וכך גם הציבור. אך מנגד חל גידול מדאיג בהיקף הסדרי החוב ו"התספורות" של בעלי החוב.

"הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך".

"אין לי או לתאגיד המורשה בו הנני מועסק כל עניין אישי בתאגיד הנסקר ו/או בני"ע הנסקרים. מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רונית קונצרנית 23/04/2013 20:16
    הגב לתגובה זו
    פתרת לי כמה שאלות בנושא אתה סבבה
  • 4.
    הבעיה האמיתית 23/04/2013 17:39
    הגב לתגובה זו
    הגופים המוסדיים הגדולים קונים לרוב בהנפקות. כשאג"ח/חברה נכנסת לבעיה הדירוג יורד והם נאלצים למכור בהפסד. בזמנו למשל לדלק נדל"ו היו סדרות בהיקף של 2 מיליארד ש"ח. מעט לפני שנמחקו מהמסחר השווי שלהן ירד לפחות מ 200 מ' ש"ח. מה שקורה בפועל שבאחוזים האחזקה באג"ח ה"בריאות" עולה ריאלית ומתקזזת בפועל מכל אג"ח שנמחקת מהמסחר או מגיעה להסרים או שהיקף הסחיר יורד בצורה חדה- אג"ח בהנפקה ב 100 אג ונמצא היום ב 20-50 אג למשל ולמוסדיים ממילא כבר אסור להחזיקו. ולרוב מכרו אותו בהפסד כבד לחוסכים ...
  • 3.
    מעניין אבל 23/04/2013 17:33
    הגב לתגובה זו
    לבדוק מהו סך החוב הסחיר באג"ח חברות בבורסה בארץ- להוציא את חב חשמל, ואת כל הבנקים- קטנים וגדולים - זהו למעשה חוב שגגיסו חברות במשק דרך הבורסה. מעניין יהיה לבדוק איזה אחוז מתוך סך החוב נמצא בהסרים/פשיטות רגל לעומת אחוז חובות בלתח מסופקים שהבנקים מדווחים- כך ניתן יהיה להשוות האם אכן בתי ההשקעות נותנים אשראי לחברות בארץ בקלות דעת גבוהה יותר לעומת הבנקים.
  • 2.
    שמוליק המוסדי 23/04/2013 11:17
    הגב לתגובה זו
    יש חשיבות מכרעת לפיזור תיק השקעות
  • 1.
    אינפורמציה שעומדת בניגוד לתחושות בתקשורת (ל"ת)
    רונית שטיין 23/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.