חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין טורקיה הוא הזדמנות טובה לחברות הישראליות מכל קצוות התעשייה לבחון כניסה לשוק הטורקי. למרות מראית העין של ניתוק בין שתי המדינות והיחסים העכורים בשלוש השנים האחרונות מאז תקרית המרמרה, מהנתונים היבשים אפשר להבין שהיחסים המסחריים בין ישראל לבין טורקיה מעולם לא נפסקו, גם לא בשיא המשבר.

חברות ישראליות נוטות לחשוב על טורקיה בהקשר של תיירות מצד אחד וסחר בנשק ותעשיות צבאיות מצד שני. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שוק ייחודי ומעניין גם לחברות מתחום מדעי החיים, והמכשור הרפואי בפרט.

בשנת 2002, עם עלייתה של מפלגת ה-EKP של ארדואן לשלטון, החלה רפורמה משמעותית של מערכת הבריאות הטורקית, שכללה השקעה של משאבים ניכרים במטרה לעמוד בסטנדרטים של האיחוד האירופי. בין היתר, ביקשה הרפורמה לצמצם את האי שוויון בנגישות שירותי הבריאות על ידי הקמת קרן ביטוח בריאות אוניברסאלית, לשפר את רמת הבריאות לאם ולילד, לצמצם את הפערים בין איכות שירות הבריאות בטורקיה בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי, למשוך משקיעים מהמגזר הפרטי ועוד.

שיא הרפורמה הגיע ב-2006, עם ייסודו של המוסד לביטוח לאומי שבעקבותיו קמו חברות הביטוח הרפואי השונות. השקעה מאסיבית זו במערכת הבריאות המקומית הפכו את טורקיה ליעד אטרקטיבי לחברות תרופות וציוד רפואי ברחבי העולם, ובכלל זה גם מישראל. בעוד מערכת הבריאות הממלכתית מתקשה לעמוד בצרכים המיידים של 75 מיליון התושבים, השוק הפרטי משגשג ואיתו גם ההשקעות הזרות במגזר הרפואי במדינה.

תעשיית המכשור הרפואי בטורקיה מגלגלת כ-1.3 מיליארד דולר בשנה לבדה, וייבוא המוצרים למדינה הולך ומתחזק. כחלק מניסיונה של טורקיה לחבור לאיחוד האירופי, התאימה זו את דרישות הרגולציה שלה לאלה של ה-EU ובכך סללה את הדרך למכירה ושיווק מוצרים עבור חברות שעברו את תהליך האישור באיחוד.

למעשה, חברות שקיבלו אישור CE (חובה לשם קבלת אישור בטורקיה) יכולות לקבל אישור מכירה בתוך כשלושה חודשים בלבד - פרק זמן קצר לכל הדעות. החדשות הטובות עוד יותר לחברות ישראליות שמבקשות להגדיל את מכירותיהן ברחבי העולם, היא שתהליך הרישוי אינו כרוך בעלות כלשהי. המשמעות: טורקיה מעוניינת למשוך אליה את חברות מדעי החיים ולשם כך מוותרת על ההכנסות מרגולציה שנהוגות בעשרות מדינות אחרות ברחבי העולם.

אין סיבה שישראל, שידועה כחממה חדשנית בתחום מדעי החיים והמכשור הרפואי בפרט, לא תיקח חלק בגדילה המואצת של השוק הטורקי. חברות ישראליות רבות, ששבויות בקונספציה שעל מנת להצליח עליהן למכור בשוק האמריקני והאירופי, מוצאות את עצמן פעמים רבות מול שוקת שבורה. שווקים רוויים אלה, שחווים בימינו גם האטה כלכלית, לצד תחרות קשה מחברות דומות בעלות משאבי שיווק אדירים מכל העולם, מערימים קשיים גדולים על החברות הישראליות בדרכן להגיע למכירות משמעותיות של מוצריהן, טובים ככל שיהיו.

בעולם שבו מודל האקזיט איבד את מקומו הבטוח, חברות סטארט-אפ חייבות למכור על מנת לשרוד וכדי להצליח לאורך זמן. אין ספק שהפתרון הוא בחיפוש אחר שווקים חדשים ברחבי העולם, בהם מערכות הבריאות פתוחות למוצרים חדשים, ממש כמו בטורקיה.