במיתולוגיה היוונית, פיגמליון היה נסיך שרצה ליצור פסל של האישה האידיאלית. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים, שהם הפכו את הפסל לאישה אמיתית - נבואה שהגשימה את עצמה. האם אפקט פיגמליון יכול להתרחש גם על המדדים החדשים שמשיקה הבורסה על איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בשוק ההון הישראלי? האם הן תהיינה נגישות יותר? סחירות יותר?

עצם קיומו של מדד מאפשר יצירת מכשירים שעוקבים אחריו, כמו תעודות סל, קרנות מחקות וקרנות נאמנות. מכשירים אלו מייצרים ביקושים לניירות במדד ומגדילים את הסחירות בהם. היסטוריית איגרות החוב הקונצרניות התחילה בבורסה בתל אביב בתחילת העשור הקודם, אך הקפיצה הגדולה בנפחי המסחר התחילה במהלך שנת 2007, כאשר השיא של ההנפקות היה במאי 2007.

בפברואר 2007 השיקה הבורסה לראשונה את מדד תל בונד 20 ושנה לאחר מכן את מדדי תל בונד 40 ו-60. התוצאה הייתה ברורה: מכשירים על אותם מדדים הונפקו תוך זמן קצר ונפחי המסחר גדלו בצורה משמעותית והפכו את האיגרות במדד לנגישות יותר עם ביקושים עזים יותר.

בהמשך, יצרה הבורסה מדדי תל בונד נוספים. במאי אשתקד השיקה הבורסה שלושה מדדי תל בונד חדשים: תל בונד צמודות, תל בונד יתר ותל בונד צמודות בנקים, והשבוע השיקה הבורסה מדד ראשון עם דירוגי השקעה נמוכים מכל מדד תל בונד אחר, "תל בונד תשואות". המדד יכלול איגרות בעלות דירוגים בטווח של A - -BBB.

אם כך, על בסיס ניסיון העבר, מייצרת הבורסה פסל, הציבור מתאהב, והנבואה מגשימה את עצמה. אין ספק שכאשר מושק מדד חדש ובעתות של שינויי מדדים, נוצרות הזדמנויות באיגרות חוב הנכללות באותם מדדים.

לדוגמא, לפני פרסום הרכבו של המדד החדש, ניתן היה לרכוש איגרות שיש להניח שיכנסו למדד, לכן סביר שיזכו לביקושים גדולים מהמכשירים השונים.

מדד תל בונד תשואות שהושק השבוע, יאפשר חשיפה דרך המכשירים השונים לקבוצת איגרות חוב בשונה מהמדדים שהיו קיימים עד כה. מלבד הדירוגים, ישנם הבדלים נוספים, כגון מח"מ, מרווח מאג"ח ממשלתיות ופיזור סקטוריאלי.

אין ספק שניתן לראות "שיש יותר בשר" במדד תל בונד תשואות, והסיכון גם כן יותר גבוה. אך לעומת זאת, כפי שכתבתי בטור הקודם, התיאבון לסיכון גדל וגיוסי קרנות הנאמנות בחודשים האחרונים רק מחזקים זאת.

האם גם הפעם הנבואה תגשים את עצמה?...