המדד החדש בבורסה: אפקט פיגמליון בקונצרניות
במיתולוגיה היוונית, פיגמליון היה נסיך שרצה ליצור פסל של האישה האידיאלית. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים, שהם הפכו את הפסל לאישה אמיתית - נבואה שהגשימה את עצמה. האם אפקט פיגמליון יכול להתרחש גם על המדדים החדשים שמשיקה הבורסה על איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בשוק ההון הישראלי? האם הן תהיינה נגישות יותר? סחירות יותר?
עצם קיומו של מדד מאפשר יצירת מכשירים שעוקבים אחריו, כמו תעודות סל, קרנות מחקות וקרנות נאמנות. מכשירים אלו מייצרים ביקושים לניירות במדד ומגדילים את הסחירות בהם. היסטוריית איגרות החוב הקונצרניות התחילה בבורסה בתל אביב בתחילת העשור הקודם, אך הקפיצה הגדולה בנפחי המסחר התחילה במהלך שנת 2007, כאשר השיא של ההנפקות היה במאי 2007.
בפברואר 2007 השיקה הבורסה לראשונה את מדד תל בונד 20 ושנה לאחר מכן את מדדי תל בונד 40 ו-60. התוצאה הייתה ברורה: מכשירים על אותם מדדים הונפקו תוך זמן קצר ונפחי המסחר גדלו בצורה משמעותית והפכו את האיגרות במדד לנגישות יותר עם ביקושים עזים יותר.
בהמשך, יצרה הבורסה מדדי תל בונד נוספים. במאי אשתקד השיקה הבורסה שלושה מדדי תל בונד חדשים: תל בונד צמודות, תל בונד יתר ותל בונד צמודות בנקים, והשבוע השיקה הבורסה מדד ראשון עם דירוגי השקעה נמוכים מכל מדד תל בונד אחר, "תל בונד תשואות". המדד יכלול איגרות בעלות דירוגים בטווח של A - -BBB.
אם כך, על בסיס ניסיון העבר, מייצרת הבורסה פסל, הציבור מתאהב, והנבואה מגשימה את עצמה. אין ספק שכאשר מושק מדד חדש ובעתות של שינויי מדדים, נוצרות הזדמנויות באיגרות חוב הנכללות באותם מדדים.
לדוגמא, לפני פרסום הרכבו של המדד החדש, ניתן היה לרכוש איגרות שיש להניח שיכנסו למדד, לכן סביר שיזכו לביקושים גדולים מהמכשירים השונים.
מדד תל בונד תשואות שהושק השבוע, יאפשר חשיפה דרך המכשירים השונים לקבוצת איגרות חוב בשונה מהמדדים שהיו קיימים עד כה. מלבד הדירוגים, ישנם הבדלים נוספים, כגון מח"מ, מרווח מאג"ח ממשלתיות ופיזור סקטוריאלי.
אין ספק שניתן לראות "שיש יותר בשר" במדד תל בונד תשואות, והסיכון גם כן יותר גבוה. אך לעומת זאת, כפי שכתבתי ב
האם גם הפעם הנבואה תגשים את עצמה?...
- 10.זאת בדיחה 21/02/2013 08:36הגב לתגובה זואין בשר אין טקטיקה חכמה ולמה לשנות שם קרן 3 פעמים בתוך חודשיים
- 9.צמש 20/02/2013 19:19הגב לתגובה זואם הנבואה תתקיים הרבה אנשים ירוויחו הרבה ממשחקים באג"ח המונעים משמועות שרצות בשוק. המדד ינפח את המידע ואת המסחר והרבה אנשים ירוויחו אך גם הרבה יפסידו
- 8.אוהב שמסבירים ברור 20/02/2013 17:03הגב לתגובה זואפקט פיגמליון מתאים לכלל שוק ההון. ולדעתי גם לשווקים אחרים. נדל"ן, נניח
- 7.צריך גם HY אמיתי! 20/02/2013 13:13הגב לתגובה זואז קרנות נאמנות ללא ! וחלק מהמוסדיים פחות יכולים להשקיע בHY - אבל יש מספיק שכן. על הבורסה להשיק גם מדד HY אמיתי, לדירוגים בין CC לBBB !!!
- 6.סורוס 20/02/2013 11:48הגב לתגובה זוובמיוחד על שוק ההון, ברגע שהציבור מתחיל לקבל תאבון לסיכון יוצאים כל מיני מכשירים פיננסיים שמושכים עוד ועוד את מחפשי הסיכון עד שנוצרת בועה והמחיר כבר מנותק מהמציאות הכלכלית, משבר 2008 הוא הדוגמא הכי טובה לכך. אפשר לרכב על המומנטום אבל גם לדעת לברוח בזמן.
- 5.מנהל השקעות בינוני (ל"ת)קולגה 20/02/2013 11:33הגב לתגובה זו
- קולגה 20/02/2013 12:00הגב לתגובה זווהקנאה אוכלת אותך
- 4.ליאור 20/02/2013 10:00הגב לתגובה זואין אפקט פיגמליון, כי סופה של התופעה הזאת קרוב
- 3.א.ג 20/02/2013 09:58הגב לתגובה זובתקופה כל כך סוערת בשווקים - אג"ח זה מוצר בטוח יחסית שנותן תשואה סבירה (לפחות יותר מאיזה מק"מ מעפן שהבנק מציע). לא פלא שזה תפס כל כך בשנים האחרונות
- 2.משקיע מפוכח 20/02/2013 09:52הגב לתגובה זויכול להיות שגם הנהירה של הציבור לכלים פיננסיים של אג"ח יוצרים בועה?
- 1.מהנה מאד, אך חסרים דיון ומסקנות (ל"ת)איתן 20/02/2013 09:43הגב לתגובה זו
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
