השבוע כתבו פוטים למכביר; השחקנים משפצים פוזיציות כלפי מעלה
עניין חשוב עלה השבוע לכותרות ולא זכה לתהודה מיוחדת - ספין על הצדקת קיומה של בורסה בישראל. מי מעלה על דל שפתיו את האפשרות לאחד בורסה בישראל עם בורסה אחרת, מהתירוץ שאין זכות קיום לבורסה קטנה?
דרך אגב בשנות ה-80 הציעו לאחד את ישראל לארה"ב כמדינה ה-51
במקום לפתור את הבעיה בשוק ההון המקומי, וללכת אחורה ולהבין מה גרם לירידה התלולה בנפח המסחר - מדברים על לשבור את הכלים. קודם כל צריך להחזיר את המוסדיים להשקיע במניות, בלי לשים חרב על צוואר המחליטים במה להשקיע. שוק ההון המקומי נבחן עשרת מונים לעומק, מאשר כל השקעה אחרת בחו"ל שנעשת ע"י אותו גוף מוסדי.
אין היום מוסדי שלא רואה בשוק ההון המקומי יותר משוק משני, שאין בו תועלת אם רוצים להשקיע סכומים גבוהים במניה, כי שניה אחרי - יכול להיחשב שאולי עברה הרצה. גם אותם גופים שיכולים ליהנות משוק פורה, אין להם סטרטר להדליק את השוק, מעליהם חרב של הרגולציה (שכוונתה הייתה טובה, אבל ייבשה את השוק) שגורמת לחששות כבדים בידי מי שיש לו את המפתח במה להשקיע.
כל הבקרה על המוסדיים היא לטובת הציבור שכספו לא יהיה הפקר. אבל האם תשואה קלה של אחוזים בודדים מול 25% בחו"ל במהלך 2012 לא 'מפקירה' את כספו של המשקיע? כאן יש יותר מגבלות בהשקעה מאשר השקעה בחו"ל של אותו מוסדי.
משקיעים זרים לא מבקרים כאן כבר מ-2010 מאז שעברנו לרשימה מכובדת של שווקים שלא סופרים אותנו. לפני 2010 השוק שלנו היה יכול להיות בתיק השקעות של גוף זר, ואחרי זה האטרקטיביות ירדה משמעותית כי עברנו רשימה בחו"ל. אז המחזורים יורדים בהתמדה, ואז הגיעה ועדת טכנטברג עם המלצה להעלות רווח הון ל-25%, כאילו המשקיעים הפרטיים אין להם סיכון בהשקעה, שהם ישר ישלמו מיסים גבוהים יותר מאשר רוב המדינות בסביבה. אז אם המשקיע הפרטי יכול לשים מערכת בבית ולהשקיע בחו"ל, עם מס נמוך יותר, למה לא לסחור שם?
חברים באוצר וגב' לבנון, עם כל הכבוד, לא יעזרו שעה נוספת והצעות איחוד - פשוט לעשות צו שעה ולהוריד מגבלות ומס במיוחד. להשיב בנים לגבולם. להעלות אטרקטיביות למוסדי ולפרטי, ותיראו איך המסחר יהפך לפורה יותר. חבל שאנשים שלא סוחרים הורסים את הבורסה לא פעם עם רעיונות לא טובים, האם זה בעזרת העובדה שלמוסדים משתלם יותר להשקיע בחו"ל או מס גבוה ולא אפקטיבי שלא מדשן את המדינה ברווחים גבוהים?
אם יורידו מס על הבורסה זה יכול לקחת משקיעים מהנדל"ן לשוק ההון. איך מסבירים לציבור שבבורסה מורידים מס? עושים פירסום. העם לא טיפש - לפעמים מס נמוך מזמין רווחים כללים גבוהים יותר, ממס גבוה שלא מניב דבר ופשוט מרחיק משקיעים.
אם ילכו אחורה, יבינו למה השוק מתנהל עם מחזורים נמוכים וממתי זה החל, ידעו לפתור זאת ומן הדין שיזמינו אנשי מקצוע עם נגיעה למסחר ולא אנשים שרגע אחרי ההחלטה לא ידעו איזה נזק הם עושים קדימה. השוק עצמו וסוחרים לא התעכבו על כך השבוע, אולי כבר אין רבים שיהפכו את זה לדו שיח.
מדד המעו"ף המשיך לעלות השבוע בצעדים נאים. הדרך מעלה נראית כמבטיחה, כאשר המחזורים לא מתרחבים בינתיים. 1200 היא התמיכה החשובה לתקופה הנוכחית, ואחרי חודשיים שליליים נראה שהפעם הבורסה יכולה להיות חיובית בפברואר בצורה מרשימה גם כן. ה-sp המשיך לעלות בצעדי צב - רחוק 2% מהשיא של העשור האחרון.
לסיכום:
בורסות העולם ממשיכות להיות במומנטום חיובי. מימוש יכול להתרחש עקב טריגר כזה או אחר. מצב של אופוריה בארה"ב, השוק שם לא מצליח לרדת יממה. גם אצלנו המדד גמע 50 נק' מהירות בשבוע. מה שקרה לפתע - זה בדיוק אותו "לפתע" שבגללו ירדנו. כסף קטן במחזורים נמוכים מחליט על העתיד בתנועות קצרות טווח כבר מס' חודשים, בעוד העולם עלה בחדות הרבה יותר. מתי 1240 תיפרץ בואכה 1300?
הכסף כאן צריך לתת טריגר לבוא לבורסה ולא לקנות דירות להשקעה - שם הרווח בהן, כבר כמה שנים, לא כוללן מס בכלל. בכל העולם קיימים הרבה פרשנים שמדברים על כך שהתיאבון לסיכון עולה, הריביות על 0 - לכן באים למניות. אצלנו לא מדברים על זה, אלא על הנדל"ן שבגלל הריביות 0 רצים אליו. הסיבה היחידה נמצאת בהבדל של המס 0 מול 25.
דולר: פישר אמר שהוא עומד להתערב. אז הספקולנטים ימתינו כמה חודשים.3.67 תמיכה
אופציות מעו"ף
השבוע כתבו פוטים למכביר. השחקנים משפצים פוזיציות כלפי מעלה. השחקנים בנו על 1190-1200 כאזור מרכזי, אבל בינתיים השוק נידחף מעלה אז נאלצים לכתוב פוטים. אם נבחן את הסיבות למה השוק יכול לעלות הן נעוצות בראש ובראשונה בסיבה שהוא לא ירד. הוא לא ירד בגלל סטנלי פישר, עמוד ענן וסוריה. הוא כן התעכב ולא עלה כמו העולם, אבל הוא לא ירד - זה נותן ריצפת ביטחון למשקיעים ב-1170 לשנת 2013.
אם 1170 תיפרץ מטה נראה מחול שדים. בינתיים השוק כאן שאנן, ממתין לטריגרים. מי יביא את הטריגר, הממשלה? העולם? פישר? הדלת צרה כשרוצים להיכנס, במיוחד במחזורים הנוכחיים. כלפי מטה יצא הרבה כסף בחודשיים האחרונים, ובנוסף, יש מיליארד ש' שורט על מניות. יש מי שמאמין בירידה, כי יש שורט על המניות. אבל עם הטריגר הנכון מעלה - אותם שורטיסטים יהיו הראשונים לרוץ אחרי סחורה במניות. אז 1200 היא התמיכה הקרובה, ונראה לאן השוק יוביל אותנו בסטיות נמוכות כאלה באופציות, שמרמזות על מי מנוחות ברקע. אבל זה יכול להפוך להר געש עם טריגר נכון, לכן שווה לקחת בחשבון זהירות וטריגרים' במיוחד בסטיות נמוכות כמו של התקופה הנוכחית, כאן ובעולם.
הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של
- 9.מעופית 12/02/2013 20:54הגב לתגובה זוהיום במסחר תודה תודה תודה!!!!
- 8.שוקה 12/02/2013 16:56הגב לתגובה זואם כתבו פוטים אז גם קנו פוטים ואם מכרו שורט הרי היה מי שקנה לא? אז מה בעצם אתה אומר?
- הוא לא אומר כלום מחדש כל שבוע (ל"ת)אני 12/02/2013 18:12הגב לתגובה זו
- 7.ד 12/02/2013 14:01הגב לתגובה זוhttps://www.facebook.com/LwwyWhksrtSwhrymdLhsgtTwzwt שימו לייק
- 6.שגיא טובי 12/02/2013 12:38הגב לתגובה זוכל הכבוד....המאבק נמשך כמובן ב"קבוצה לארגון הסוחרים הקטנים בבורסה הישראלית".
- 5.פושעי הרגולציה לדין! 12/02/2013 12:23הגב לתגובה זוצריך להתאים שעות מסחר בבורסה לשעות של אירופה/ארה"ב. צריך לטפל בעודף הרגולציה בשני מישורים - מחד הפחתה מסיבית של חוקים, תקנות, ועובדי רגולציה ומאידך הקמת ועדת חקירה שתחקור את האחראים למחדל עודף הרגולציה ותמצה עימם את הדין. גם הבורסה ראוי שהיא תקטין רגולציה מיותרת - מבית - למשל מודל הון חש"ב הנוראי, בו מודל הIT לחש"ב שהוא רע, או התקנות להנפקת ת. סל הנומעות הנפקות מוצרים על מדדים מסויימים (למשל - תל-בונד בנקים).
- 4.אני 12/02/2013 11:56הגב לתגובה זוהייתי אתמול בקורס של פניני, הוא הסביר את הבעיות בצורה מאוד ברורה. למה לא מקשיבים לפעילים ומנסים לתקן את הדברים הנכונים, זו פשוט פגיעה בכלכלה ובכיה לדורות. עוד ילמדו על כך באוניברסיטה לאחר זמן צינון וחילחול הבעיות אל האקדמיה...
- 3.סוחר ותיק 12/02/2013 11:20הגב לתגובה זושכחתם שהיתה מפולת רצינית בשוק ההון, הציבור הפסיד כסף רב ונעלם. לאט לאט הבורסה בעתיד תחזור לעלות ומחזורי המסחר יעלו והציבור יחזור והחגיגה תחזור.... כך זה תמיד היה וכך תמיד יהיה. כרגע הבורסה לא מעניינת אף אחד כי היא לא עולה, יום אחד גברת כהן מחדרה תשמע שהבורסה עלתה בשנתיים האחרונות בעשרות אחזורים ואז היא תכנס....... מה שהיה הוא מה שיהיה!
- צודק (ל"ת)צודק 12/02/2013 14:56הגב לתגובה זו
- 2.סוחר 12/02/2013 10:16הגב לתגובה זוכדאי שהפרופסורים עם המשכורות השמנות באחד העם יקראו את זה! מילים בסלע! שיעור המס הוא לא הדבר העיקרי ואין ולא יהיה לאף אחד האומץ לעשות משהו בנדון. מנגד עניין הרגולציה והשתתפות המוסדיים בשוק צועק לשמיים. זה פשוט דומם את השוק לחלוטין בהינתן שאין כאן זרים.. הרשות הרגה את השוק לגמרי, בקרוב לא יהיו להם הכנסות מאגרה.
- 1.איציק 12/02/2013 09:53הגב לתגובה זואני לא מבין למה בתי השקעות לא מדברים על המס הגבוה . וזה מחסל את הבורסה .כי הם לא משלמים את המס מכיסם כי זה נופל המשקיע הקטן שאין לא בררה. שהכסף נימצא בקופות
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
