המקום בו נחשפו המוכרים הגדולים באחד העם

יונתן קריספין | (8)

הבחירות בשבוע שעבר לא הניבו עליות חדות בשוק המניות. תוצאותן השאירו ערפל, כמו מי יהיה עתה שר האוצר? מה יהיו הפיתרונות לכיסוי גירעון? האם יוטלו מיסים על חברות (מה שיוריד רווחיות)?

מה שכן יכול להניע את השוק הן הצהרות באותם נושאים שירגיעו את השוק - כמו למשל קיצוץ במשרד הביטחון ע"י רה"מ או מועמדים לשר הביטחון יכול להניב פרי שהשוק יאהב (יבוא מתחום שלא קשור לחברות). אולי השוק יקבל את שטייניץ לכהונה נוספת כדבר טוב שמסיר אי ודאות לגבי שר חדש. מפלגות חרדיות בפנים או שלא. בינתיים באזור הסורי ישנה מתיחות עקב הנשק הכימי שיכול לעבור לידיים חדשות - זה השפיע מהותית על הבורסה בתחילת השבוע. משקיעים לא אוהבים אירועים של חוסר וודאות, הבורסה לרוב ממתינה, ולפתע עשוייה לנוע לכשיתקבל רמז.

מתחילת השנה הבורסה בישראל עלתה כ-1%. מנגד, בורסות העולם עלו כ-3%-4% - יש לנו פערים להשלים ולא מעט, או שבורסות העולם ירדו אלינו וניפגש באמצע. בסופו של דבר יש יישור קו מסויים, רק צריך לנסות לזהות את המגמות מי ינוע למי. בינתים הפער מתרחב עקב אי הוודאות הזמנית שקיימת מבחינה כלכלית ובטחונית בישראל. מחזורי המסחר נמוכים ואין הרבה עניין.

- המדד כעת 1197 - 1200 אזור חשוב להמשך ויכול לתת תובנה להמשך.

- ה-sp במגמה חיובית על 1500 הפסיכולוגי. החבל נמתח מעלה אבל הפריצה שרירה וקיימת - מעל 1500 המגמה החיובית תימשך, מתחתיה יחל מימוש.

דולר:

3.75 חשובה להמשך. אירוע ביטחוני עשוי להזניק אותו זמנית לפחות.

אופציות מעו"ף:

פקיעת ינואר הסתיימה במחזור של 1.25 מיליארד שקל. 1196.94 מדד פקיעה. נדרשו שתי הפסקות מסחר עקב תנודה גדולה במניה כדי לסיים את הפקיעה. מה שבלט לעין הוא שמדד המעו"ף עמד שניות לפני הפקיעה ברמת ה-1210.

אופ' המעוף לפברואר ניבאו 1207-1210, ואז הגיע גל מוכרים שהוריד ל-1200

וננעל על 1196.94 בעוד אופ' המעוף המשיכו להיות רוב הזמן מעל 1200.

הסקת המסקנות היא שהיו כאן מוכרים אגרסיבים, וזאת פעם שניה בחודשיים האחרונים שכסף יוצא החוצה מהשוק ומנצל את הפקיעה שיש בה סחירות גדולה. אחרי שהפקיעה מסתיימת השוק נירגע והשקט חוזר אבל המארב לעתיד אולי מתכונן להגיע גם ליום הפקיעה הבא.

נפתחו פוזיציות לחודש הנוכחי על אזור נוכחי של המדד, עדיין לא הרבה במיוחד. הסטיות נמוכות למדי. התקבולים נמוכים אבל יש מי שמביט על האזור הנוכחי עם כתיבות לא מעטות בינתיים. סטיית התקן תגרום לכותבים כרגע לא מעט דפיקות לב במסחר תוך יומי. רצוי להחזיק הגנה על מדד המעו"ף כל עוד יישאר מתחת לאזור ה-1210 פרמיות הפוט זולות לקניית הגנות

יחסית.

*הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים, עוסק באימון אישי מיוחד למשקיעים וסוחרים והרצאות על שוק ההון.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    וואלה סקירה פצצה (ל"ת)
    נחומי 30/01/2013 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ITZHAK0 30/01/2013 00:23
    הגב לתגובה זו
    גם הפעם לא מעניין ,כי הפעילים בשוק ההון גם כן יודעים מה היה בעבר. סקירה ללא צפי עם מבט לעתיד -זה מה שנדרש לכל המעוניין .
  • 3.
    שורטיסט 29/01/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    דוביד איך הסטיטת נשארו נמוכות מצד אחד ומצד שני מדברים על אי ודאות ? אי ודאות הייתה אמורה לבוא לידי ביטוי בסטיות, לא ?
  • ד 29/01/2013 18:51
    הגב לתגובה זו
    אבל אי הודאות מונעת עליה של השוק.הסטיות בכל העולם נמוכות.בכל זאת יש מי שכותב אופ' על אף אי הודאות כי התנועות נראות מדודות ובלי פניקה לאחד מהצדדים כרגע. [email protected]
  • 2.
    Dor 29/01/2013 13:44
    הגב לתגובה זו
    נראה לעין ממש כמו זיו סגל מגלובס. לא מתחבאים אחרי טווחים של פערים כדוגמת אייל גורביץ ,שמדבר על פער 1174-1350 זה הזוי ומיותר מצידו לטרוח לכתוב כל שבוע.
  • ITZHAK0 30/01/2013 00:28
    הגב לתגובה זו
    1213/1180 ציר 1196.5 זה התחום . שים לב-כל הכותבים אינם נמצאים במסחר=כולה כותבים ,הנייר סובל את הכל . אני בדעה שמי שיודע -אינו מארגן קורסים (כמו הרוב) אלה סוחר לביתו ללא דו"ח לעלוקות =מוצצי מידע .
  • ד 29/01/2013 18:46
    הגב לתגובה זו
    דע שיש מגמה ארוכה ומגמה קצרה.גורביץ פשוט לא מנתח בשביל ספקולנטים.
  • 1.
    מעניין.תודה. (ל"ת)
    מוטי 29/01/2013 13:31
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.