על הצעדים של בנק ישראל - יתרונות וחסרונות
בנק ישראל פרסם אתמול (ב', 29.10) את החלטת הריבית החודשית, והצליח לספק מהלך משולב שהפתיע את שוק ההון והכלכלנים. הנגיד פישר החליט על הפחתה של 0.25% בגובה הריבית, לצד צעדים שיגבילו פעילות משקיעים בשוק הנדל"ן, וכן הכניס חסם כניסה משמעותי לחלק מהזוגות הצעירים שלא יוכלו לממן דירות עם הלוואות בשיעור של 75% משווי הנכס.
מדובר בעיקר בסיבה ומסובב. הבנק המרכזי מתריע מזה זמן כנגד ההתחממות הנדל"נית, הוא עשה זאת בדרכו האופיינית הכוללת אזהרות מינוריות באמצעות התקשורת ושיחות עם הבנקים מאחורי הקלעים. בנק ישראל גם המתין לממשלה, אשר פיזרה במהלך השנה לא מעט הצהרות בומבסטיות על הפשרת קרקעות באזורי ביקוש לצורך מיתון עליות המחירים בענף.
משראה ב"י כי ההצהרות הממשלתיות ריקות מתוכן וגם הבנקים שמחים למכור משכנתאות לציבור, הבין כי עליו לנקוט צעדים דרסטיים למיתון הביקושים. הבנק השתמש בכלים המעטים שיש לו על מנת להשיג אפקט מקסימלי. משכנתאות לדירות להשקעה יוגבלו ל-50% מימון בנקאי, ומשכנתאות למשפרי דיור וזוגות צעירים יוגבלו לטווח של 70%-75% מימון בנקאי.
צעדים אלו הינם משמעותיים ויפגעו בביקושים לרכישת דירות חדשות ודירות יד שנייה. אפקט שלילי נוסף של הצעדים החדשים הוא העלאת הסיכון הענפי של חברות הבנייה (הקבלנים), אשר חלקן נסחרות בבורסה בל אביב.
השפעה נוספת של הצעד עלולה לבוא לידי ביטוי בעלויות המימון של חברות הבנייה למגורים שצפויות לעלות ולהתגלגל בסופו של דבר אל הצרכנים במחירי דירות גבוהים יותר. אין לפסול מצב בו הצעד הנוכחי של בנק ישראל יגרום להקטנת היצע הדירות בטווח הארוך בשל אי כדאיות כלכלית מצד קבלנים להיכנס לפרויקטים חדשים לבנייה.
גם צמיחת המשק תיפגע
חשוב הדגיש כי בדרך למטרת צינון שוק הנדל"ן, לפחות בעיני בנק ישראל, נפגע אחד המנועים המשמעותיים ביותר לאספקת צמיחה למשק - ענף הבנייה למגורים.
על פי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים יוני-אוגוסט ענף הבנייה נהנה מצמיחה של 29.2% בהכנסות (בחישוב שנתי). בניכוי עונתיות רשם ענף זה צמיחה רבעונית של 7.6%. אין ספק שלהחלטת הממשלה להעלות את המע"מ יש חלק ניכר בכך, אך הקדמת תשלומים עבור קבלנים היא כמו אוויר לנשימה, היות והיא מקטינה את מסגרות האשראי שהם צורכים מהמגזר הבנקאי.
כעת, עם החלטת בנק ישראל צפויה האטה בקצב הצמיחה של הענף. את ההשפעה הזו מנסה בנק ישראל למתן דרך הורדת הריבית שמטרתה לסייע ליצואנים.
המשק הישראלי נמצא בהאטה חריפה כשאת הביטוי לכך קיבלנו בין היתר במדד המחירים האחרון שפורסם - מדד ספטמבר, אשר נותר ללא שינוי - זאת כאשר היה אמור לבטא עלייה של 1% בשיעור המע"מ. ההגבלה האוטומטית של הוצאות הממשלה בעקבות "תקציב הבחירות" וההאטה הגלובלית משלימים את התמונה. היעדר הלחצים האינפלציוניים במשק מחייב לספק לכלכלה מעט חמצן בדמותה של הפחתת ריבית. יש לשים לב הפכה לריבית ריאלית שלילית (בתחזית אינפלציה שנתית של 2.4%).
הכלכלה המאטה לצד הצורך לצנן את הנדל"ן הכניסו את בנק ישראל למלכוד ותרמו להחלטות. בנק ישראל נותר המבוגר האחראי של המשק בישראל, אך הכלים העומדים לרשותו ועוצמתם הולכים ופוחתים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
