זאת תקופה עם חרדות לא קלות למי שכותב ללא הגנה
הכנסת מתפזרת, בחירות בקרוב וזה עושה טוב לשוק המניות. השוק בדרך כלל עולה לקראת ולפעמים גם לאחר בחירות מסיבה שמצפים לטוב יותר, לשינויים חיוביים. זה המון פסיכולוגיה. בשנות ה-80-90 היתה כלכלת בחירות טובה לעם - דפוס זה תפס עד היום.
הבורסה תסכם את כהונת נתניהו בצורה טובה. זה האחרון היה אהוד בבורסה, נתפס כמי שהבין אותה. גם ב-2003 כשהתמנה לשר אוצר והביא שינוי גדול בבורסה של עשרות אחוזים מיידים, על אף הגזירות שהנהיג.
ב-2009 אחרי בחירתו השוק עלה עשרות אחוזים.
ב-2012 חברו יחדיו כמה גורמים מתחילת ספטמבר. האיום האירני ירד לזמן מה. תשואת הבורסה הייתה נמוכה למדי לעומת בורסות חו"ל וכדאי היה לקנות לונג ישראל ולבצע מכירת בורסת ארה"ב - זה נותן תשואה טובה.
הבורסה צועדת קדימה, יש מגמה חיובית, עלייה חדה במחזורים אל מעבר ל-1.2 מיליארד ש'. לעומת זאת, באוגוסט היו 800 מיליון. רמת ה-1200 מספקת תמיכה והמשקיעים מתחילים לבטוח במגמה.
אין קשר בין הכלכלה לבורסה. לא פעם הן מתנהלות הפוך לחור בכיס. כשיש חור בכיס הבורסה ממריאה כי מצפים שהחור יתמלא. כשהכיס מלא לפתע היא יורדת, אומרים שהיא צופה קדימה. אם נתניהו יהיה בסכנה של שילטון - הבורסה יכולה לרדת לא מעט עקב חוסר וודאות.
פרישתו של שר התקשורת, כחלון, לא אמורה להשפיע על מניות הסקטור - הן עלו 100% מהשפל עם כחלון בראש, הוא לא פונקציה להמשך.
לסיכום:
הבורסה עולה, שבוע של מימוש הניב בדיקה של תמיכה ב-1200 והצלחה. כדאי לשים לב למניות הנדל"ן והבנקים. על אף העלייה, הן הקטר של השוק.
גם מניות הביטוח בפוקוס כעת. ככלל, יש הרבה מאוד מניות חבוטות בת"א עם ירידת ערך של עשרות אחוזים בשנה החולפת, למרות המדד "משקר" ומספר על רמה יחסית גבוהה. מדד הנדל"ן נמוך למדי וכנ"ל לגבי מדד היתר.
sp:
מדשדש כרגע עם המתנה לבחירות. הערב עימות רומני - אובמה, סביר שישפיע על מצב רוח המשקיעים.
דולר:
3.8 רמת תמיכה למגמה החיובית של החודשים האחרונים. לדעתי זאת רמת שיווי משקל בינתיים.
אופציות מעו"ף:
הירידות מטה בשבוע החולף מ-1220 ל-1195 נוצלו לכתיבות פוטים. ניתן להביט על מצבת הכתיבות בפוט 1220 ומטה כדי להבין שהסוחרים מביטים על אזור ה-1200 כחשובה, ומעליה לסוחרי המעו"ף יש מטריית הגנה. אזור הכתיבות הנוכחי נמצא על 1230 ומטה בינתיים לחודש הנוכחי. השחקנים בשבוע החולף הפליאו בכתיבות מרובות על כל פרמיה, כי חג סוכות הסתיים וצריך לחזור לעבודה.
לאותם כותבים ניתן לומר שזאת תקופה עם חרדות לא קלות למי שכותב ללא הגנה - השוק מבצע תנועות גדולות לעומת הסטייה בפועל של האופ', וזה לא כמו העבר הקרוב. במידה והשוק יאותת שהוא ממשיך לפרוץ קדימה הכותבים יאלצו להמשיך לכתוב פוטים ולהיעזר בקניות הגנות לקולים. חשוב לזכור שהמגמה בשוק נוטה לחיוב. היא יכולה להתעצם מעל הרמה הנוכחית, במידה וחו"ל יצא מהדישדוש שאופף אותו מתחילת אוק'.
הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים, עוסק באימון אישי מיוחד למשקיעים וסוחרים והרצאות על שוק ההון ומרצה למסחר באקדמיית ברק קפיטל
- 5.פרקליטו של השטן 17/10/2012 08:54הגב לתגובה זוההבדל ביני לבינך שאני מדבר כשהמספרים מונחים לפניי ואתה מדבר מהזכרון שבמקרה שלך לקוי והראיה. ב1992, לאחר נצחון העבודה ורבין ז"ל. מדד המעוף, אז מדד המשתנים, עלה במשך שנה מ180 וקבע פסגה בשבוע השני של נובמבר 93 257.72 בחודשיים הבאים יצר תבנית ראש וכתפיים, ורק בתחילת פברואר 94 החל לרדת וזאת עד לפברואר 95, אז נקבע השפל ביום המסחר האחרון של החודש,145.73. רוצה עוד נתונים? יש לי עד ל1952 יום המסחר הראשון של הבורסה בארץ. בקיצור לך ללמוד
- 4.מוטי 17/10/2012 08:16הגב לתגובה זוסקירות איכותיות,אני עוקב הרבה מאוד זמן ויכולת החיזוי בדרך קלעת קולעת כשיש חיזוי.
- 3.ד 16/10/2012 17:15הגב לתגובה זו
- 2.פרקליטו של השטן 16/10/2012 15:16הגב לתגובה זואתה מציין את הבחירות של 2003 ו2009 ושוכח את הבחירות של 1996. לאחר נצחונו, מדד המעוף הגיב בירידה של כ4.5 אחוזים מ223 ל214. דרך אגב, אז כמו בפעם הזו, הפקיעה התקיימה יום לאחר הבחירות. לאחר מכן המשיך המדד חרדת ובסוף יולי הוא כבר עמד על179. בחירתו אז שינתה את מגמת העליות שאיפיינה את המדד קודם לבחירתו. רק בתחילת ינואר 97 חזר השוק לרמה בה עמד לפני הבחירות. ב2003 וב2009 הוא נבחר לאחר שהשוק התחיל לעלות משפל שנקבע קודם לבחירתו, לכן אני מציע לא לההתייחס לנתניהו כמושיע או כגואל. ודוק
- הבל הבלים 16/10/2012 22:00הגב לתגובה זובשנת 92 כשהעבודה ניצחה השוק טס למחרת אך ביום שאחרי החל בקריסה ואחר כך בדישדוש עד תחילת 94 שהפכה את הבורסה לבית קברות למשך 3 שנים בשנת 96 קרה בדיוק ההפך , השוק צנח למחרת ב4 אחוז אך ביום שאחרי החל בטיסה לכן, כדאי לדייק, יש עוד כמה אנשים שחיו באותה תקופה
- ד 16/10/2012 16:24הגב לתגובה זוכמומחה לכלכלה כמו ב2003. הוא הגיע אחרי אוסלו כסמן שלילי לשלום
- 1.מישהו מעריך איפה תהיה פקיעה? 1240-50? גבוה יותר? (ל"ת)פקען 16/10/2012 12:03הגב לתגובה זו
- רנדומלי 17/10/2012 00:04הגב לתגובה זוסתם, 1235.......מאיפה לי לדעת
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
