כואב אבל פחות: כלכלת ישראל בעיניהם של המדדים
האם המשק בהאטה הכלכלית? האם חלה התדרדרות נוספת בחודשים האחרונים? התשובה לשאלה הראשונה היא כן, בדומה לשאר העולם. לגבי השאלה השנייה - אפשר להתווכח. אנו בוחנים את מצב ההתפתחויות השוטפות במשק על ידי שורת מדדים, המגיעים ממספר מקורות. להלן שלוש דוגמאות.
סקר הערכת מגמות בעסקים, המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש מראה את ההפרש בין אחוז מנהלי החברות שדיווחו על הטבה, לאחוז המנהלים שדיווחו על הרעה. הסקר האחרון בחן את חודש יולי והציג הרעה במאזן הפעילות העסקית הכוללת. המאזן ירד ממינוס 9% בחודש יוני למינוס 11.8%. אבל, בהשוואה לחודש דצמבר בשנה שעברה, המדד היום שלילי פחות. אז הוא עמד על מינוס 12.7%.
המדד המשולב למצב המשק, המחושב מדי חודש על ידי בנק ישראל מקבץ נתונים על הייצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים, ייצוא השירותים, ייבוא התשומות לייצור, ייצוא הסחורות וייבוא מוצרי הצריכה. המדד האחרון בחן את חודש יולי והצביע על המשך התרחבות בפעילות המשק בקצב דומה לזה של המחצית הראשונה של השנה. למעשה, המדד עלה 0.2% בכל חודש מאמצע השנה שעברה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד 2.3%.
מדד מנהלי הרכש בתעשייה, המחושב מדי חודש על ידי ארגון מנהלי הרכש מעבד תשובות לשאלות שנשאלו מנהלי רכש בישראל על השינוי במספר תחומים (הזמנות בארץ ובחו"ל, תפוקה, תעסוקה, מחירי חומרי גלם ועוד). התוצאה באה בצורת מספר מעל או מתחת ל-50, המראה התרחבות או התכווצות בתעשייה. בחודש יולי ירד המדד בחדות והיה פעם שנייה ברציפות מתחת ל-50. אבל, זה מדד תנודתי, שבחודשיים הקודמים היה דווקא מעל 50.
ממדדים אלו ואחרים, אני מסיק כי המשק אכן בהאטה כלכלית, לא מפתיע עבור משק שחלק גדול מתוצרו תלוי בסחר החוץ שלו. אולם, מאז ירידת המדרגה במחצית השנייה של השנה שעברה, לא הייתה התדרדרות נוספת. לפי נתוני החשבונות הלאומיים על המחצית הראשונה של השנה, הצריכה הפרטית לנפש עלתה 3% בקרוב ושיקפה כהגדרתה הטבה ברמת החיים במשק. ההשקעה בנכסים קבועים גדלה מעט מעל 4% ותשפר בהמשך את התוצר הפוטנציאלי של המשק. אפילו ייצוא הסחורות והשירותים עלה מעל 10%, בין השאר הודות לפיחות בשער השקל, שהוזיל את הייצוא הישראלי בחו"ל.
כמובן, אין לנוח על זרי הדפנה. מבחנים רבים ניצבים בפני המשק. אולם, נקודת המוצא נוחה ותאפשר לרשויות לעשות בצורה מסודרת מה שצריך לתמיכה במשק. מדינות רבות באירופה נאלצות היום לעשות צעדי חירום ולעבוד בלחץ זמן. מבחינה זו, מצבנו טוב יותר ועל הנכס הזה צריך לשמור מכל משמר.
- 1.בתיה איזק 25/09/2012 16:30הגב לתגובה זויש להניע את מדד מנהלי הרכש, שמירת מחירי חומרי הגלם מיסוי דפרנציאלי,צעדים שהממשלה יכולה לתמוך בהם,
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
