כואב אבל פחות: כלכלת ישראל בעיניהם של המדדים
האם המשק בהאטה הכלכלית? האם חלה התדרדרות נוספת בחודשים האחרונים? התשובה לשאלה הראשונה היא כן, בדומה לשאר העולם. לגבי השאלה השנייה - אפשר להתווכח. אנו בוחנים את מצב ההתפתחויות השוטפות במשק על ידי שורת מדדים, המגיעים ממספר מקורות. להלן שלוש דוגמאות.
סקר הערכת מגמות בעסקים, המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש מראה את ההפרש בין אחוז מנהלי החברות שדיווחו על הטבה, לאחוז המנהלים שדיווחו על הרעה. הסקר האחרון בחן את חודש יולי והציג הרעה במאזן הפעילות העסקית הכוללת. המאזן ירד ממינוס 9% בחודש יוני למינוס 11.8%. אבל, בהשוואה לחודש דצמבר בשנה שעברה, המדד היום שלילי פחות. אז הוא עמד על מינוס 12.7%.
המדד המשולב למצב המשק, המחושב מדי חודש על ידי בנק ישראל מקבץ נתונים על הייצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים, ייצוא השירותים, ייבוא התשומות לייצור, ייצוא הסחורות וייבוא מוצרי הצריכה. המדד האחרון בחן את חודש יולי והצביע על המשך התרחבות בפעילות המשק בקצב דומה לזה של המחצית הראשונה של השנה. למעשה, המדד עלה 0.2% בכל חודש מאמצע השנה שעברה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד 2.3%.
מדד מנהלי הרכש בתעשייה, המחושב מדי חודש על ידי ארגון מנהלי הרכש מעבד תשובות לשאלות שנשאלו מנהלי רכש בישראל על השינוי במספר תחומים (הזמנות בארץ ובחו"ל, תפוקה, תעסוקה, מחירי חומרי גלם ועוד). התוצאה באה בצורת מספר מעל או מתחת ל-50, המראה התרחבות או התכווצות בתעשייה. בחודש יולי ירד המדד בחדות והיה פעם שנייה ברציפות מתחת ל-50. אבל, זה מדד תנודתי, שבחודשיים הקודמים היה דווקא מעל 50.
ממדדים אלו ואחרים, אני מסיק כי המשק אכן בהאטה כלכלית, לא מפתיע עבור משק שחלק גדול מתוצרו תלוי בסחר החוץ שלו. אולם, מאז ירידת המדרגה במחצית השנייה של השנה שעברה, לא הייתה התדרדרות נוספת. לפי נתוני החשבונות הלאומיים על המחצית הראשונה של השנה, הצריכה הפרטית לנפש עלתה 3% בקרוב ושיקפה כהגדרתה הטבה ברמת החיים במשק. ההשקעה בנכסים קבועים גדלה מעט מעל 4% ותשפר בהמשך את התוצר הפוטנציאלי של המשק. אפילו ייצוא הסחורות והשירותים עלה מעל 10%, בין השאר הודות לפיחות בשער השקל, שהוזיל את הייצוא הישראלי בחו"ל.
כמובן, אין לנוח על זרי הדפנה. מבחנים רבים ניצבים בפני המשק. אולם, נקודת המוצא נוחה ותאפשר לרשויות לעשות בצורה מסודרת מה שצריך לתמיכה במשק. מדינות רבות באירופה נאלצות היום לעשות צעדי חירום ולעבוד בלחץ זמן. מבחינה זו, מצבנו טוב יותר ועל הנכס הזה צריך לשמור מכל משמר.
- 1.בתיה איזק 25/09/2012 16:30הגב לתגובה זויש להניע את מדד מנהלי הרכש, שמירת מחירי חומרי הגלם מיסוי דפרנציאלי,צעדים שהממשלה יכולה לתמוך בהם,
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
