בתקופה ביטחונית כמו היום - רק הגנות ימנעו מכם מחיקה
מזה מס' שבועות בורסות העולם נמצאות בעליות, כמעין המתנה למעשים מצד דראגי הנגיד האירופי.11 שבועות רצופים של עליות שערים באירופה הם כבוד לדראגי. הבורסות בעלייה ומנגד קוראים על תוכניות לאיך יתנהגו אחרי שגוש האירו יתפרק או שמדינות יעזבו אותו. במציאות רבים לא מאמינים בהישרדותו, אבל הבורסות עולות.
על העולם מרחפת האופציה למלחמה מעבר לפינה, שאירן נמצאת במוקד, הרי ברור שמלחמה לא תהיה נחלת ישראל בלבד, ותשפיע על כלכלת העולם. ולמרות זאת, לטנראה שבעולם סופרים את אותה אפשרות. המשפט הנפוץ הוא שאחרי הבחירות בארה"ב, 2013 תהיה קשה בבורסות, אבל הדברים הרעים קרובים הרבה יותר. כמובן שזה התסריט הפסימי שמנפץ את כל המילים של מנהיגי העולם. יש מנהיגים שיוצאים, מחזרים עם מילים ומעלים את השווקים מעלה, וכולם מאמינים להם. יום הדין יהיה לכשהאמון ייעלם, אז זה לא סימפטי.
בישראל המצב שונה, המציאות שלנו כוללת התמודדות עם איומי המחיקה של אירן. במצב כזה יש שיתוק של העתיד כאשר יודעים שישראל לא יכולה לשתוק לאורך זמן, ובסופו של דבר בחודשים הקרובים תצא מלחמה לפועל. כמובן שלציבור כאן אין מחשבות כאלה, אם אכן היו, הבורסה הייתה יורדת על פידיונות והיסטריה. אבל זה תסריט שצריך לקחת בחשבון גם אם מתעלמים ממנו ולא שומעים חדשות. הבורסה כאן עלתה מתחילת השנה ב-2%, כאשר העולם עלה בממוצע של 15%.
לסיכום,
העולם ממתין למעשים תוך כדי עליות שערים. הבורסה בישראל לא מצטרפת בשל סיבות מקומיות. אחרי מסע עליות ומופע זיקוקים על מילים, צריך לנקוט זהירות כי אם ציפיות לא תתממשנה, הדרך מטה חדה ומהירה. נכון שבעולם רמת הויקס האמריקני נמצאת נמוך למדי ומראה על ביטחון רב של המשקיעים ושוק שוורי ביותר זה 4 שנים. אך מנקודת מוצא, זאת לא פעם ראשונה שיצא במפתיע מהלך ירידות, זה יכול להתמהמה אבל ההיסטוריה אומרת את דברה שדרגות הסיכון בעלייה. אצלנו רמת ה-1112 היא מפתח לעליות אפשריות.
שבוע שעבר היה נראה שאירן נכנסת למשוואה בבורסה, והפעילים נוטשים את השוק. המדד ירד עד 1082, אבל ברמות אלה נבלם השוק בעזרת היד הנעלמה או מחירי מניות זולים. בכל זאת כנראה שהחרדה על אירן תפסה יומיים וחצי ולא מעבר לכך, זה עדיין רק מילים. מה שעוזר לשוק כאן להישאר ולא לצנוח היא האווירה בחו"ל ששם כל יום שמח בחודשים האחרונים.
דולר:
תמיכה סביב 4 שקלים, ומנגד 4.08 התנגדות.
אופציות מעו"ף:
עוד חודש של דישדוש בן 3 שבועות שמוביל לרווח של כותבי האופ'. אין זה סוד שהשוק כאן רגוע יחסית לחו"ל ברוב חודשי השנה ומתאם לכתיבה של פרמיות. השאלה היא איך הכותבים לא חוששים מאירועי קיצון באזור מיועד. התשובה היא הגנות. לכן גם בפעם שעברה הצעתי הגנות. בתקופה ביטחונית כזאת זה חובה כי זה ימנע מחיקה בתנודה חריפה.
אצלנו סטיות התקן קרובות לשפל ומחירי האופציות מגלמים שקט תעשייתי בלי תנודות ואירועי פתע. מצבת הכתיבות מראה שהפעילים יכנסו ללחץ מעל 1120. מתחת לכך אין בעיה לכותבים. עוד שבוע וחצי פקיעה, בינתיים התנודות בשוק הן מינוריות. לדעתי באזור הזה נוכח המצב, רצויות הגנות בשוק לבעלי מניות. המגמה עדיין מגמת דישדוש, אבל זה יימשך לאורך זמן וצריך להיות ערניים להמשך.
הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים, עוסק באימון אישי מיוחד למשקיעים וסוחרים והרצאות על שוק ההון ומרצה למסחר באקדמיית ברק קפיטל
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 6.משה 22/08/2012 23:27הגב לתגובה זולמדתי אצלך ,בנית אותי שנה בשירות שלך .עשו עסקה טובה.
- 5.אבנר 22/08/2012 09:07הגב לתגובה זויצא לי כמה פעמים להרויח
- 4.שימרית 22/08/2012 07:56הגב לתגובה זומקבלת עידכונים כל יום ובמהלך היום ומודה שזה כיף.
- 3.למה לא לתת דוגמאות קונקרטיות לאסטרטגיות והגנות ? (ל"ת)מעופן 21/08/2012 15:02הגב לתגובה זו
- 21/08/2012 23:01הגב לתגובה זוכי אפשר לבדוק אותן ולראות עד כמה הכותב לא מבין דבר. הרעיון פשוט,לדבר בצורה מעורפלת ככל האפשר ,לכתוב מה שידוע דהיינו על מה שהיה ולא מה שיהיה,ואחרי זה להגיד צדקתי על אחד מהמשפטים המעורפלים שבכתבה.קפיש ?
- בשם אומרם 22/08/2012 06:48הרי אין כאן מעקב יומי והשוק דינאמי.מי שרוצה לקבל פירוט או עידכונים יכול לפנות למייל [email protected]. בטור שמופיע אחת לשבוע לא יתכן שיהיה צודק לכל השבוע אב יש נק' מעקב.1112 אתמול היתה אחת מהן והובילה ל1120. אנונימי שהגיב לדברייך כאן רוצה חינם ,אם היה משקיע בעצמו היה מקבל פירוט אצל אחדים מהכותבים הבכירים בוקר טוב ובהצלחה.
- 2.אשר 21/08/2012 11:54הגב לתגובה זוהכותב לא יודע טוב יותר מאף אחד מה יהיה . אחרת היה מיליונר ולא היה כותב באתר.
- בגלל זה הוא כתב מה שכתב אחרת היה נחרץ בדעתו (ל"ת)אסף 21/08/2012 14:44הגב לתגובה זו
- 1.אברהם והקריתים 21/08/2012 11:26הגב לתגובה זולדוביד כל הכבוד, תודה אישית ממני ,ומהחברה הקריתים על העצות הניפלאות, בריאות ואושר ,אברהם והקיריתים
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
