השיבולות של הכלכלה והדרכים להפרכתן, הנה לכם 4 דוגמאות

לפני מספר שנים כתב הכלכלן פול סמואלסון, הידוע כאבי הכלכלה המודרנית, מאמר המזהיר את הציבור בפני מה שהוא מכנה "שיבולת". המילה בעברית ידועה, אולם באנגלית מתברר, משמעותה סיסמא פשוטה וקליטה הידועה לכל, שניתנת להפרכה בקלות. גם הכלכלן זוכה פרס הנובל פול קרוגמן, הזכיר את המילה באותו הקשר מספר פעמים. לפני כשבועיים פרסם משרד האוצר האמריקני מצגת ממנה עולות כמה שיבולות לא קטנות...המשבר הנוכחי הוא החמור ביותר מאז השפל הגדול - 8.8 מיליון משרות בארה"ב אבדו ומעל 19 טריליון דולר מנכסי הציבור נמחקו. ארה"ב טיפלה במשבר באופן מהיר (בהשוואה לאירופה ההססנית), ע"י הזרמה מסיבית ומהירה של כספים למערכת הפיננסית ולכלל המשק. היום, בהתבוננות של ארבע שנים לאחור, משרד האוצר האמריקני מפרסם מצגת ממנה עולות כמה "שיבולות". שיבולת מספר 1 : הזרמות העתק של ממשלת ארה"ב הסבו הפסדים כבדים למשלמי המסים, שלא יחזרו לעולםמה היו עלויות ההצלה של כלכלת ארה"ב לאחר המשבר של 2008? אם נסתמך על הכותרות בעיתונות בשנים 2008-2009, מדובר על סכומים הנעים בטווח של 4-24 טריליון דולר. אולם למעשה, למשלם המסים האמריקני נוצר רווח מכל תכניות ההצלה. כן, רווח, קראתם נכון. אמנם נקבעה מסגרת תקציבית של 700 מיליארד דולר לתכנית הסיוע שזכתה לשם Tarp, אך היא לא נוצלה במלואה. כ-2 מיליארד דולרים הוזרמו להצלת חברת AIG ובנוסף להענקת ערבויות. במקביל הועברו כמה מיליארדים לרכישת מניות בנקים, כ-87 מיליארד דולר לרכישת ניירות ערך מגובי נכסים. לא פחות חשוב, כ-151 מיליארד דולר להשתלטות על שתי סוכנויות המשכנתאות הפדרליות, פרדי מאק ופאני מאיי. את הנכסים הללו רכשה ממשלת ארה"ב במחירי רצפה, והעליות בשווקים של 2009-2010 כיסו את ההפסדים. בשורה התחתונה, לפי משרד האוצר האמריקני מדובר ברווח של כ-82 מיליארד דולר. שיבולת מספר 2 : כתוצאה מהמשבר, מערכת הבנקאות האמריקנית מאד ריכוזית כיוםרבות דובר על הבנקים "גדולים מכדי ליפול", וענף בתי ההשקעות, שבתוך פחות משנה מוזג לתוך בנקים גדולים (או במקרה של ליהמן ברזרס התמוטט), וכך גם כמה בנקים גדולים אחרים. מכאן עולה המסקנה המתבקשת, שהמערכת הפיננסית של ארה"ב כיום הנה ריכוזית מאד: יש פחות בנקים והיקף הנכסים שהם מנהלים גדול מאד. אולם משרד האוצר האמריקני מציג שקף מעניין, לפיו מתברר שהמערכת הבנקאית האמריקאית הנה דווקא הכי פחות ריכוזית בהשוואה למדינות אירופה וקנדה. הבנקים המסחריים שלה קטנים ביותר ביחס לתוצר. שיבולת מספר 3 : הממשלה האמריקנית חילצה רק את הבנקים הגדוליםטוב, גדולים מכדי ליפול כבר אמרנו, והנה הסיכון המוסרי - הממשלה מחלצת את הבנקים הגדולים, על אף מדיניות ניהול הסיכונים הפזיזה שלהם, רק משום שנפילתם תזיק לכלכלה יותר מחילוצם. הבנקים הקטנים, שנפילתם לא תסב נזק משמעותי לתוצר או לשוק העבודה, מתמוטטים בזה אחר זה. האמנם? מתוך 700 בנקים שהסתייעו בכספי חילוץ, מעל ל-450 היו בנקים קטנים ומקומיים. נכון, היקף הסיוע שונה, משום שמדובר בבנקים קטנים, אך בהחלט הוזרם סיוע גם לבנקים הקטנים האזוריים. ושיבולת אחרונה, שעדיין לא הופרכה... עד כאן לגבי ארה"ב. מה עם אירופה? שם המשבר עדיין נמשך. עד לאחרונה, הבנק האירופי המרכזי בעידודה של גרמניה (בעיקר) ניסה לפתור את הבעיות באמצעות מדיניות צנע. השיבולת שהאירופים האמינו בה הייתה, שדווקא צמצום הוצאות ממשלה ולא הזרמת כספים יפתור את הבעיות הקשות. זאת, מכיוון שהמשבר בחלקו הגדול משבר אמון. הקטנת חובות ע"י מדיניות צנע, תהיה צעד בונה אמון שישיב את המשקיעים לשווקים. כיום, אירופה מדברת קצת אחרת ומוכנה יותר להזרמות כספים, כפי שעשתה ממשלת ארה"ב בשעתה. נותר רק להמתין ולראות, שבאמת מדובר בסכומים מספיקים, ומדיניות זו לא מתעכבת משיקולים פוליטיים שונים. מה לעשות, הפרכת שיבולות היא משימה לא פשוטה...לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה.***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.