אתמול (ג') החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להמליץ לממשלה על אישור תמ"א 38 תיקון 3, לפיה במבנה שיחוזק בפני רעידות אדמה ניתן יהיה להוסיף סך הכל עד 2 וחצי קומות של זכויות בנייה. לאור התייחסויות הרשויות שהוגשו למועצה בנושא, החליטה המועצה שלא להגביל ערים בנושא תוספת הזכויות, כך שנספח 2 לתוכנית יושמט. נספח זה החריג ערים דוגמת רמת גן, תל אביב, גבעתיים, קריית אונו, הרצליה, רעננה וכו' מתוספת זכויות בנייה של 2 וחצי קומות.

האם לא הגיע הזמן להודות בפה מלא שהתוכנית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה לא עובדת ומיצתה את עצמה? במקום להוציא כל מספר חודשים תיקון נוסף שיועיל לחיזוקם של עשרות מבנים בלבד, על המדינה לקחת את האחריות לידיה ולהתוות תוכנית לאומית כוללת להריסתם ובנייתם מחדש של מרבית הבניינים הישנים והמסוכנים במדינה.

במסגרת התוכנית כל רשות מקומית תקים חברה להתחדשות עירונית שתמפה את כל המבנים המסוכנים בשטחה, תהיה אחראית לבדיקת בטיחותו של כל מבנה בעיר שנבנה לפני שנת 1980 ובמידה ויימצא מסוכן, תחייב את דייריו תוך חצי שנה להתקשר עם יזם מתוך בנק יזמים של העירייה, שיהרוס את הבניין ויקים בניין חדש במקומו. לרוב יהיה מדובר במתחמים שלמים שהעירייה תכריז מלכתחילה על הריסתם ותעניק זכויות בנייה שיאפשרו את הכדאיות הכלכלית למיזם.

זכויות הבנייה בכל מתחם ייקבעו בהתאם לשווי הקרקע ולכדאיות הכלכלית לבנייה - במרכז תל אביב לדוגמה ייתכן ותוענק זכות לבניית בניינים חדשים בני 8 קומות במקום בניינים ישנים בני 3-4 קומות, בעוד בדימונה תתאפשר הקמת מגדלים בגובה של 20 קומות במקום הבניינים הנמוכים.

יבואו אנשים ויאמרו שמדובר בפגיעה בזכות הקניין, אחת מהזכויות החזקות ביותר במסגרת חוק יסוד כבוד אדם וחירותו. אבל כאן ראוי לשאול - האם זכות הקניין גוברת על השמירה על חיי אדם? תפקידה של המדינה בראש ובראשונה לדאוג לשלום הציבור, ולעיתים עליה להשתמש באמצעי כפייה כדי לבצע זאת. הלוא המדינה דורשת מכל בעל רכב להעביר את רכבו טסט פעם בשנה ובמידה ואינו כשיר לנסיעה להורידו מהכביש, האם אין כאן פגיעה בקניינו של אדם?

הריסתם של מאות אלפי בניינים ישנים, בני 3-4 קומות בלבד, תאפשר תכנון מחדש של מרבית מרכזי הערים בארץ המהווים מפגע אסתטי, שידרוג תשתיות התחבורה, החשמל והביוב ושיפור מצבם הכלכלי ואיכות חייהם של בעלי הדירות הישנות. מעל הכול, בנייתם של רבי קומות רבים במרכזי הערים תפתור את מצוקת הדיור במדינה מאחר והיא תאפשר תוספת של מאות אלפי יחידות דיור הן באזורי הביקוש והן בפריפרייה, שתעבור מהפיכת בנייה ותמשוך לקירבה אוכלוסיות חדשות.

סחטנותם של בעלי הדירות במיזמי תמ"א 38 ופינוי בינוי הופכת אותם ללא כדאיים כלכלית עבור הקבלנים ומהוות את המכשול העיקרי לחיזוק מבנים ולשדרוג מרכזי הערים. על המדינה לקבוע קריטריונים קשיחים של פיצוי עבור כל דירה שתפונה ללא מתן כל שיקול דעת לדיירים ולקבלנים. במידה והדיירים יסרבו לתנאים המדינה תוכל להפעיל סנקציות דוגמת שילוש תשלום הארנונה או מיסי מבנים מסוכנים.