איך להציל חיי אדם ולפתור את מצוקת הדיור באותה העת

האם לא הגיע הזמן להפסיק עם פארסת התמ"א 38 ואחת ולתמיד לבנות את ישראל מחדש? על המדינה לנהוג כ"מבוגר האחראי" ולחייב את הריסתם של מבנים ישנים ומסוכנים ובנייתם מחדש, כולם ירוויחו בסופו של דבר
לירן סהר | (10)

אתמול (ג') החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להמליץ לממשלה על אישור תמ"א 38 תיקון 3, לפיה במבנה שיחוזק בפני רעידות אדמה ניתן יהיה להוסיף סך הכל עד 2 וחצי קומות של זכויות בנייה. לאור התייחסויות הרשויות שהוגשו למועצה בנושא, החליטה המועצה שלא להגביל ערים בנושא תוספת הזכויות, כך שנספח 2 לתוכנית יושמט. נספח זה החריג ערים דוגמת רמת גן, תל אביב, גבעתיים, קריית אונו, הרצליה, רעננה וכו' מתוספת זכויות בנייה של 2 וחצי קומות.

האם לא הגיע הזמן להודות בפה מלא שהתוכנית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה לא עובדת ומיצתה את עצמה? במקום להוציא כל מספר חודשים תיקון נוסף שיועיל לחיזוקם של עשרות מבנים בלבד, על המדינה לקחת את האחריות לידיה ולהתוות תוכנית לאומית כוללת להריסתם ובנייתם מחדש של מרבית הבניינים הישנים והמסוכנים במדינה.

במסגרת התוכנית כל רשות מקומית תקים חברה להתחדשות עירונית שתמפה את כל המבנים המסוכנים בשטחה, תהיה אחראית לבדיקת בטיחותו של כל מבנה בעיר שנבנה לפני שנת 1980 ובמידה ויימצא מסוכן, תחייב את דייריו תוך חצי שנה להתקשר עם יזם מתוך בנק יזמים של העירייה, שיהרוס את הבניין ויקים בניין חדש במקומו. לרוב יהיה מדובר במתחמים שלמים שהעירייה תכריז מלכתחילה על הריסתם ותעניק זכויות בנייה שיאפשרו את הכדאיות הכלכלית למיזם.

זכויות הבנייה בכל מתחם ייקבעו בהתאם לשווי הקרקע ולכדאיות הכלכלית לבנייה - במרכז תל אביב לדוגמה ייתכן ותוענק זכות לבניית בניינים חדשים בני 8 קומות במקום בניינים ישנים בני 3-4 קומות, בעוד בדימונה תתאפשר הקמת מגדלים בגובה של 20 קומות במקום הבניינים הנמוכים.

יבואו אנשים ויאמרו שמדובר בפגיעה בזכות הקניין, אחת מהזכויות החזקות ביותר במסגרת חוק יסוד כבוד אדם וחירותו. אבל כאן ראוי לשאול - האם זכות הקניין גוברת על השמירה על חיי אדם? תפקידה של המדינה בראש ובראשונה לדאוג לשלום הציבור, ולעיתים עליה להשתמש באמצעי כפייה כדי לבצע זאת. הלוא המדינה דורשת מכל בעל רכב להעביר את רכבו טסט פעם בשנה ובמידה ואינו כשיר לנסיעה להורידו מהכביש, האם אין כאן פגיעה בקניינו של אדם?

הריסתם של מאות אלפי בניינים ישנים, בני 3-4 קומות בלבד, תאפשר תכנון מחדש של מרבית מרכזי הערים בארץ המהווים מפגע אסתטי, שידרוג תשתיות התחבורה, החשמל והביוב ושיפור מצבם הכלכלי ואיכות חייהם של בעלי הדירות הישנות. מעל הכול, בנייתם של רבי קומות רבים במרכזי הערים תפתור את מצוקת הדיור במדינה מאחר והיא תאפשר תוספת של מאות אלפי יחידות דיור הן באזורי הביקוש והן בפריפרייה, שתעבור מהפיכת בנייה ותמשוך לקירבה אוכלוסיות חדשות.

סחטנותם של בעלי הדירות במיזמי תמ"א 38 ופינוי בינוי הופכת אותם ללא כדאיים כלכלית עבור הקבלנים ומהוות את המכשול העיקרי לחיזוק מבנים ולשדרוג מרכזי הערים. על המדינה לקבוע קריטריונים קשיחים של פיצוי עבור כל דירה שתפונה ללא מתן כל שיקול דעת לדיירים ולקבלנים. במידה והדיירים יסרבו לתנאים המדינה תוכל להפעיל סנקציות דוגמת שילוש תשלום הארנונה או מיסי מבנים מסוכנים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בן 02/05/2012 15:46
    הגב לתגובה זו
    אין הצדקה לבנייה לגובה באמצע המדבר - הקרקע שווה קרוב ל0, אין בעיה לבנות נמוך ובזול יותר.
  • 8.
    הכותב מקשקש (ל"ת)
    תומר 02/05/2012 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רפי 02/05/2012 12:43
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שחייבים לעשות רגולציה בנושא. הייתי מציע למקימי המפלגות החדשות שישימו נושא זה כאחד מהנושאי הדגל החברתיים בהם יטפלו אם וכאשר יגיעו לסטטו סשל מקבלי החלטות.
  • יעקב 02/05/2012 14:34
    הגב לתגובה זו
    השר אטיאס מוכשר, רואה את הנולד,ואולי משם תבוא הישועה. צריך פשוט להיות בולדוזר להזיז עניינים אלו.
  • 6.
    אורי 02/05/2012 12:08
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על כך שהמדינה מפקירה את תושבי הפריפרייה.
  • 5.
    אדריכלית עדנה מור 02/05/2012 11:11
    הגב לתגובה זו
    היפוטתית, אילו יכולנו להגיע למצב שבו כל המדינה הייתה הופכת לאתר בנייה בשנתיים הקרובות, ואזורי מגורים שלמים היו משתדרגים תשתיתית, ויזואלית, קונסטרוקטיבית ומתעבים במס' יחה" ד, היו נחסכות מכולנו צרות וחרדות. אלא שע" פ מיטב ניסיוני ההליך הקודם להריסה ולבניה מחדש שבמהותו מגיע יזם המחתים בעל נכס על הסכמתו לאבדו זמנית עד קבלת נכס חלופי הוא הליך אמנם ישים אבל מסורבל וארוך המלווה במו" מ מייגע. איני רואה, על אף שהייתי רוצה בכך במאוד, את הרשות המחוקקת מכריחה את התושבים לחתום על הסכמה כזו. האחריות היא גדולה ואיש אינו חפץ בה. חייב לקום מנגנון שיסנן את הגורמים העוסקים בנושא, יפקח עליו וכל זאת מבלי לפגוע בדינאמיקה ובחופש הפעולה בתחום. מנגנון כזה, מן הסתם, יחוייב אף הוא בפיקוח עליו...
  • 4.
    ערן 02/05/2012 10:55
    הגב לתגובה זו
    והממשלה שלנו יודעת להתעסק עם שטויות. לא הגיע שהממשלה תבין שמדובר באמת בסכנת חיים. ארגוני החירום בארץ פשוט עומדים וממתינים ליום שתהיה רעידת אדמה ומבנים יפלו אחד אחרי השני. היום זאת כבר לא שאלה אם זה יהיה , השאלה מתי .... אבל כנראה שחיי אזרחי מדינת ישראל באמת לא חשובים וכן על הדרך באמת אפשר לתת לקבלנים שיצילו את חיינו להרווח קצת כסף ולהפסיק לדאוג מה יהיה על התשתיות של האזור. במידה ויתנו לקבלן להרוויח הוא גם יידרש לדאוג לתשתיות מסודרות
  • 3.
    צודק 02/05/2012 10:48
    הגב לתגובה זו
    נראים רע ולא מתאימים למאה ה-21
  • 2.
    לא ישים 02/05/2012 10:47
    הגב לתגובה זו
    מעשית, לא ניתן לביצוע כשיש 700 אלף רשויות שייתנגדו
  • 1.
    חייבים לעשות ריסטרט למדינה (ל"ת)
    צודק מאוד 02/05/2012 10:47
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.