ההתחזקות האחרונה באירו-דולר - זה שינוי מגמה או מלכודת?
המטבע האירופי ביצע סיבוב פרסה חד לאחר השפל באזור 1.2624 ד' בתחילת חודש ינואר, הצליח לקבוע שיא באזור 1.3061. התחזקותו של האירו נובעת מהאופטימיות השוררת בשווקים לקראת פגישתם של מנהיגי אירופה, אשר מתוכננת לסוף חודש זה. סיבה נוספת שדוחפת את האירו מעלה, הינה הפשרה המתקרבת ובאה בין יוון לנושיה הקרובים להסכים לקיצוץ של עד 70% מהחוב, אשר יציל את יוון ממצב של חדלות פירעון.
המהלך החד שביצע האירו בימים האחרונים הצליח לבלבל הרבה מאוד משקיעים בעולם, שהיו די בטוחים כי האירו ימשיך לנוע לכיוון אחד: מטה. כאן מתחילה לעבוד הפסיכולוגיה, במהלכים מהסוג הזה מפסידים סוחרים רבים את כספם.
חשוב להבין שהשוק לא נע בכיוון אחד וכל מהלך, חד ככל שיהיה, צפוי לעבור תיקון שאחריו סביר שתימשך המגמה השלטת. כעת נשאלת השאלה: האם בצמד האירו / דולר אנו בעיצומו של תיקון, שאחריו יבוא גל ירידות אל עבר שפלים חדשים, או שמע מדובר בשינוי מגמה? על מנת לענות על שאלה זו, ננסה להבין מהם הכללים הבסיסיים ביותר, אשר לפיהם ניתן לקבוע את סוג המגמה ועוצמתה.
מגמה נקבעת על פי רצף של שיאים ושפלים, עולים או יורדים, (תלוי בסוג המגמה, עולה או יורדת). במגמת עלייה חזקה, כל רמת התנגדות שנפרצת אמורה להפוך לתמיכה. במגמת ירידה חזקה, כל רמת תמיכה שנשברת אמורה להפוך להתנגדות.
כאשר אחד מהכללים הללו מפסיק להתקיים, ייתכן שאותה מגמה קרובה לסיום, ואנו נוכל לנצל זאת לצורך יציאה מעסקה קיימת. בהמשך נוכל להיערך לעסקה חדשה (במידה ומגמה חדשה תצא לדרך).
מרבית הסוחרים בעולם סוחרים עם כיוון המגמה. היתרון הגדול במסחר זה, הוא שאנו אמורים להפסיד רק פעם אחת - כאשר המגמה מתהפכת. אם הולכים נגד המגמה, הסיכון שלנו גבוה יותר וההפסדים רבים יותר. סוחרים הפועלים נגד מגמה הם בדרך כלל אותם "לוכדי תחתיות / פסגות", המנסים להיכנס לשוק לפני כולם. סוחרים אלו נכנסים לעסקאות נגד המגמה השלטת, כשלדעתם השוק עלה או ירד יותר מדי. הם שוכחים שאין אדם היכול באמת לדעת היכן הפסגה או השפל האחרון, לכן לרוב הם צודקים רק פעם אחת - כאשר המגמה באמת משתנה.
לאחר רענון הזיכרון בנושא מגמות, נתמקד בצמד האירו / דולר וננסה להבין מה קורה איתו. ניתן לראות כי הצמד נסחר במגמת ירידה מאז ה-4.5.2011 וזאת לאחר שנקבע השיא בנק' 1.4939. מאז, הצליח לייצר מספר שיאים ושפלים הנעים בסדר יורד. מעניין שכל תיקון הסתיים אחרי 700-1100 פיפס, ואחריו יצא לדרך מהלך ירידות נוסף לעומק בטווח של 1000-1600 פיפס.
בניסיון להעריך את כיוון הצמד, ובהנחה שההיסטוריה תחזור על עצמה, מהלך התיקון של האירו רק בחיתוליו (ביצע עד כה מהלך של כ-450 פיפס, מהתחתית שנקבעה באזור 1.2634). רמות הפיבונאצי ממהלך הירידות המשמעותי האחרון, מחזקות את ההערכה שיש עוד למה לצפות מהאירו, אך האם מדובר בשינוי כיוון של ממש? התשובה היא - וודאי שלא.
מבחינה טכנית, האירו יכול להתחזק בעוד 600 פיפס ועדיין לא נוכל לקבוע כי מדובר במגמה ראשית חדשה. מהיבט פונדמנטלי צפויה תנודתיות רבה בצמד, בשל חוסר הוודאות השורר באירופה. אך האירו צפוי להמשיך לנוע לאט עד אחת מרמות פיבו'. כסוחרים הפועלים על פי הכללים, יש להמתין לסיום התיקון על מנת להצטרף לגל הירידות הבא, שעשוי להניב רווחים של מאות פיפסים.
מה בכל זאת יוביל לשינוי כיוון?
מגמות חזקות לא משתנות בין לילה. זהו תהליך ארוך ומייגע, אשר עלול להימשך שבועות ואף חודשים. בהתייחס לצמד זה, רק במידה ויתחילו להראות שיאים ונקודות שפל הנעות בסדר עולה, ניתן יהיה להבין כי מדובר במגמת עלייה חדשה. מבחינה פונדמנטלית כדאי להמתין ולראות מה יעלה בגורל הכלכלה האירופית בכלל וכלכלת יוון בפרט. רק במידה ומנהיגי אירופה יצליחו להתעלות על עצמם ולמצוא פיתרון כולל למשבר החמור ביותר בגוש האירו מאז הקמתו, ניתן יהיה לצפות לשינוי מגמה ממשי.
לסיכום, הצמד נמצא בעיצומו של תיקון, אשר בסיומו צפוי גל ירידות חדש אל עבר נקודות שפל חדשות. המגמה הראשית עודנה דובית ותמשיך להיות כזו, כל עוד הצמד ימשיך לנוע מטה במבנה של שיאים ונקודות שפל בירידה. מהלך העליות האחרון הצליח "לנער" את הידיים החלשות מהשוק. השחקנים החזקים יצטרפו שוב לזירת המסחר אך ורק בסיום התיקון. עד אז מן הראוי להיזהר ממלכודת דבש, אשר עלולה לגרום להרבה מאוד הפסדים מיותרים.
שוב, מדובר כאן בהערכות בלבד. גם אנו לא יכולים לדעת מה באמת יקרה עם האירו. בהנחה שלא ירד מתחת לשפל האחרון, שנקבע באזור 1.2634, נוכל לצפות שהתיאוריה שלנו אכן תתממש. שבירת השפל האחרון עלולה לדרדר האירו אל עבר אזור 1.25 לפחות.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
