הצרות של יוניטי - ואיך הן קשורות לאיירון סורס

יוניטי מציעה מנוע לבניית משחקים, ועד לא מזמן היא הייתה אחת מהאפשרויות היותר פופולאריות בקרב מפתחים - אבל שורה של החלטות שנויות במחלוקת, שינויי הנהלה תמוהים והשקעות גרועות הכניסו אותה למערבולת שקשה לראות איך היא יוצאת ממנה, וגם - איך איירון סורס הישראלית קשורה להכל?
רוי שיינמן | (3)

קהילת הגיימינג היא קהילה מאוד גדולה ודעתנית. המפתחים והגיימרים נמצאים בפורומים אינטרנטיים או קבוצות צ'אט ויש להם דעות מאוד מוצקות לגבי איך צריכים להתנהל ומה טוב וגרוע במשחקים - הרבה חברות מבינות את זה ומנסות להיות קשובות ככל שניתן לקהל, חלקן אפילו ממנות "שגרירים" מתוך הקהילה שיעזרו להן לחזק את הקשר עם הלקוחות והמפתחים, אבל יוניטי לא עושה שום דבר מהדברים האלה. למעשה, יוניטי פעלה באופן הפוך לאיך שהייתה אמורה לפעול במקרים רבים, ועכשיו הקהל שלה והיא במשבר אמון קשה.

הפלטפורמה של יוניטי הושקה ב-2005 באירוע של אפל בתור מנוע המשחקים של מחשבי המאק. מאז המנוע של יוניטי צמח והיום ניתן לבנות עליו משחקים למחשבי ווינדוס, טלפונים ניידים, קונסולות ואפילו משקפי מציאות מדומה. המנוע נמצא בגרסה השישית שלו אחרי שהוחלו בו מספר רב של שדרוגים שהפכו את סביבת הפיתוח שלו ליעילה וידידותית יותר למפתחים חדשים, וזה עבד טוב - מעל 750 אלף משחקים כבר פותחו על המנוע של יוניטי על ידי יותר מ-230 אלף מפתחים.

אבל דברים מוזרים קוראים ביוניטי, האירוע האחרון הוא ההתפטרות המיידית והתמוהה של המנכ"ל ג'ון ריצ'יטיילו, שלאחריה מינה הדירקטוריון את המנכ"ל לשעבר של רד הט, ג'יימס וויטהרסט, כמנכ"ל זמני עד שיימצא מחליף. ההנהלה סירבה להגיב לשאלות מה גרם להתפטרותו של ריצ'יטיילו, אבל הנסיבות די ברורות.

יוניטי הודיעה לאחרונה על שינויים במודל התמחור שלה, שינויים שגרמו לזעם ציבורי רב מקהל הגיימרים והמפתחים, ולמרות שאנחנו יודעים שקהל הגיימרים יכול להיות רועש, התגובה הזאת הייתה נדירה בעוצמתה. הרשתות החברתיות הוצפו בפוסטים של מפתחים שאמרו שהם יחליפו מנוע-פלטפורמה והדגישו בהם את חוסר התקשורת מצדה של יוניטי. החלק שגרר הכי הרבה זעם בשינויים שיונטי הודיעה עליהם היה גביה פר התקנה, שלפיה המפתחים ישלמו ליוניטי על כל התקנה של המשחק שלהם מעבר לרף מסוים. המפתחים טענו שהם התחילו לבנות את המשחקים שלהם על יוניטי תחת הנחות עבודה מסוימות, ושהשינויים החד-צדדיים האלה בעצם שומטים את הקרקע תחת רגליהם ומשנים את כללי המשחק.

כל הסיפור הזה נשמע אבסורדי במיוחד כשחוזרים לאחור ונזכרים איך יוניטי התחילה. על אותה במה באירוע של אפל ב-2005 יוניטי הודיעה שהמטרה שלה היא להביא לדמוקרטיזציה בתחום פיתוח המשחקים. כשהחברה הונפקה ב-2020 (ותכף נגיע לגורל המניה) היא אמרה ש"אנו מאמינים שהעולם הוא מקום טוב יותר כשיש בו יותר יוצרים - בין אם הם מפתחים משחקי מחשב, ציירים, אדריכלים, יוצרי סרטים או כל דבר אחר - יוניטי כאן כדי להפוך את הדמיון שלהם למציאות". 

אז יוניטי ניסתה לרכך את הפגיעה ויצאה בהודעה שהשינויים יוחלו רק בשנת 2024, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. האמון של המפתחים נפגע והם טענו שכבר אין להם ביטחון שהחברה לא תבצע שינויים פתאומיים נוספים בעתיד אפילו אחרי ניסיונות הריכוך של החברה.

ליוניטי גם היו בעיות טכניות כל הזמן הזה - שנים שהמפתחים מתחננים בפני החברה שתתקן את הבאגים בתוכנה שלה ותציג שיפורים משמעותיים - אבל במקום זאת, בשנתיים האחרונות החברה הייתה עסוקה בלבזבז כמעט 6 מיליארד דולר על רכישות שהרבה אנליסטים לא ראו צורך בהן. אחת מהחברות האלה היא איירון סורס הישראלית שנקנתה על ידי יוניטי ב-4.4 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

כתבנו על המצב העגום של איירון סורס לפני עסקת יוניטי - אז היא קיבעה את ההפסד שלה אחרי שהמניה איבדה כבר 80% מערכה בת"א, וגם על מה קרה לה אחרי העסקה, שם היא התרסקה גם בוול סטריט ואיבדה 16% מערכה אחרי שדיווחה על הפסדים כפולים מצפי האנליסטים. רק נזכיר שבהודעת המיזוג החגיגית החברות דיברו על הגעה עד שנת 2024 להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של 300 מיליון דולר ולקצב EBITDA מתואם משותף של 1 מיליארד דולר. כעת התחזית של החברה הממוזגת לשנה הנוכחית היא רק ל-EBITDA של 265 מיליון דולר (אמצע טווח).

אז התפטרות פתאומית של המנכ"ל, תגובות זועמות על שינויים חד צדדים של החברה, ורכישות גרועות - אפשר לחשוב שהמצב לא יכל להיות יותר גרוע, אבל אז, אחרי עסקת איירון סורס, המנכל הקודם ריצ'יטיילו קרא לכמה מהלקוחות של החברה "כפויי טובה" על תגובתם לשינויים שביצעה יוניטי במודל הפרסומות שלה.

המורל של העובדים כמובן היה ירוד - לפי סקר שנערך לאחרונה על ידי בליינד רק 2% מהעובדים אישרו את המנכ"ל הקודם ריצ'יטיילו - מה שמציב את יוניטי בתחתית הרשימה בה מובילות אנבידיה וול מארט עם שיעורי אישור של 96% ו-88% בהתאמה.

כל הסיפור של יוניטי הוא דוגמא מושלמת לחשיבות של מוניטין חיצוני ופנימי. נכון שקהילת הגיימינג היא דעתנית וקולנית במיוחד, אבל שקיפות בקבלת החלטות ושיתוף של הקהל בתהליך הם מרכיבים קריטיים בהתנהלות של חברה - קבלת החלטות גרועה, היעדר תכנית עבודה סדורה ותקשורת לקויה, בסוף גורמים ללקוחות ולמשיקיעים להצביע ברגליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבי 17/12/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
    מה קורא כתבוס, לקחת שורט על המניה? כדאי שתבדוק לאן היא טסה כרגע ולאן עוד פניה מועדות!
  • 2.
    המגיב 14/10/2023 21:35
    הגב לתגובה זו
    ברור שתתנהג בברוטאליות, בחד צדדיות, ובשינויים פתאומיים. אפל נוהגת כל מימים ימימה. -למשל החלפת מעבדים במכונות, מארכיטקטורה א', לארכיטקטורה ב', לארכיטקטורה ג', מבלי לידע אף אחד, ותוך נטישת משתמשים ותיקים, גן סגור, ומניעת התקנת תוכנות מצד שלא דרך הערכות של אפל, גביית אחוזים גבוהים מכל מפיקי התוכנות והמשחקים, ועוד ועוד.
  • 1.
    נשמע שרצית להתקבל לאיירון סורס ולא קיבלו אותך (ל"ת)
    גיימר 13/10/2023 20:25
    הגב לתגובה זו
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דונאלד טראמפ ארה"ב
צילום: AFP

טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות

לטענת טראמפ החשד להונאת משכנתאות מהווה "סיבה מספקת" לפיטורי חברת מועצת הנגידים, אך הקביעה הזו תעמוד ככל הנראה לביקורת שיפוטית; הצעד מהווה החרפה ביחסים בין הממשל לבנק המרכזי

גיא טל |

בציוץ ברשת החברתית טרות' פרסם טראמפ את "מכתב הפיטורים" ששלח לבכירת הפד' ליסה קוק שמונתה על ידי ביידן, לאחר, שלדבריו, הגיע למסקנה שישנה "סיבה מספקת" לפיטוריה עקב האשמות בהונאת משכנתא. "הגעתי למסקנה שישנה סיבה מספקת לפטר אותך מתפקידך" כתב הנשיא טראמפ במכתב לקוק, שצילום שלו פורסם ברשת החברתית. הצעד של טראמפ מגיע בעקבות האיום שלו מיום שישי האחרון שעל קוק להתפטר או שהוא יפטר אותה, וזאת לאחר שביל פולט, ראש הסוכנות הפיננסית הפדרלית לענייני דיור העלה את ההאשמה כלפי קוק בהונאת משכנתאות. על פי החשד, בשנת 2021 קוק ביקשה משכנתא על שני נכסים שונים, כשכל אחד מהם תואר כ"מקום המגורים המרכזי" שלה, וזאת בהפרש של 14 יום בלבד. פולט אמר כי יעביר את המידע למשרד המשפטים לצורך חקירה פלילית. ביום שישי קוק הגיבה להאשמות ואמרה שאין לה כוונה להיכנע ל"מעשי בריונות" שנועדו להעבירה מתפקידה, והיא לא תתפטר "בגלל ציוץ". לדבריה, היא תמסור את כל המידע בצורה מסודרת כדי לענות על "שאלות לגיטימיות" בנוגע לענייניה הפיננסים. כעת, טראמפ מממש את איומו ושולח לה מכתב פיטורין, צעד שככל הנראה עוד יעמוד בפני ביקורת שיפוטית. 

על פי החוק הנשיא רשאי לפטר את חברי הפד' "עם סיבה". השאלה היא האם החשדות הללו מספיקים כדי לענות על הקריטריון הזה. במכתב מציין טראמפ את "האחריות העצומה" שמוטלת על חברי הפד' בבואם לקבוע את שיעורי הריבית, לפקח על הרזרבה של הבנק המרכזי ועל הבנקים המסחריים, ולכן "חייב להיות לציבור האמריקאי אמון מלא בכנות של החברים שמופקד בידיהם הכוח לקבוע את המדיניות ולפקח על הבנק המרכזי". במאי פסק בית המשפט העליון שיש בידי הממשל הכוח לפטר עובדי סוכניות ממשלתיות, יחד עם זאת הוא גם ציין שלעובדי הפד' ישנה הגנה מיוחדת, יותר משאר הסוכניות, וזאת כדי לשמור על עצמאות הבנק המרכזי. קרוב לוודאי ששחיתות אכן מהווה "סיבה" שמאפשרת פיטורים, השאלה אם במקרה זה, שבו טרם הוכחה שחיתות בבית המשפט, וכן שהשחיתות כביכול היא במדרג נמוך מאד, היא אכן "סיבה" מספקת. השאלה, כאמור, תבחן ככל הנראה בבית המשפט. 


הצעד של טראמפ משקף החרפה ביחסים בין הבנק המרכזי לממשל, כשפאוול העביר יותר מפעם אחת ביקורת מרומזת פחות או יותר על מדיניות המכסים של טראמפ, ואילו זה מצידו מבקר את מדיניות הריבית של פאוול ללא הרף. קודם לכן טראמפ קרא לפאוול להתפטר, גם במקרה זה על רקע חשש לשחיתות סביב בניית משרדי הפד' בוושינגטון וכן על רקע מדיניות הרבית הכושלת, לדעתו של טראמפ, של הבנק המרכזי. 

ניתן להעריך כי טראמפ לא רק כועס על שחיתות כביכול אלא בעיקר מנסה לחצוב את דרכו לרוב, או לפחות לגוש תומך משמעותי, בוועדת השוק הפתוח הקובעת את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי, וועדה שכוללת שנים עשר חברים. כבר כעת 2 חברים תומכים בעמדתו של טראמפ למדיניות מוניטרית מקלה יותר, מישל באומן וכריסטופר וולר (המועמד המוביל לתפקיד יו"ר הפד' לאחר סיום תפקידו של פאוול). אליהם יצטרף חבר שלישי בקרוב לאחר שהתפנה מקום עקב התפטרותה של אדריאנה קוגלר בבתחילת החודש, מינוי שיבוצע על ידי טראמפ. פיטורי קוק שאמורה הייתה לסיים את הקדנציה שלה רק בשנת 2038, אם אכן יעברו ביקורת שיפוטית, יעניק לטראמפ כבר גוש משמעותי של ארבעה תומכים שמונו על ידו. הגוש צפוי להתחזק אף יותר סיום הקדנציה של פאוול במאי בשנה הבאה, מה שיאפשר לטראמפ לבצע מינוי נוסף, מלבד האפשרות למנות את יו"ר הפד' שמוביל את המדיניות. 


החוזים העתידיים נסחרו בעליות קלות לפני הודעת טראמפ, ועברו לאחר מכן לירידות של עד חצי אחוז. בשעה זו החוזים העתידיים על הנאסד"ק יורדים ב-0.3%, על ה-SP500 ב-0.2% ועל הדאו ג'ונס ב-0.1%, זאת לאחר ירידות של כמה עשיריות האחוז ביום המסחר הראשון השבוע.