יוניטי
צילום: עמוד הפייסבוק של החברה

הצרות של יוניטי - ואיך הן קשורות לאיירון סורס

יוניטי מציעה מנוע לבניית משחקים, ועד לא מזמן היא הייתה אחת מהאפשרויות היותר פופולאריות בקרב מפתחים - אבל שורה של החלטות שנויות במחלוקת, שינויי הנהלה תמוהים והשקעות גרועות הכניסו אותה למערבולת שקשה לראות איך היא יוצאת ממנה, וגם - איך איירון סורס הישראלית קשורה להכל?
רוי שיינמן | (3)

קהילת הגיימינג היא קהילה מאוד גדולה ודעתנית. המפתחים והגיימרים נמצאים בפורומים אינטרנטיים או קבוצות צ'אט ויש להם דעות מאוד מוצקות לגבי איך צריכים להתנהל ומה טוב וגרוע במשחקים - הרבה חברות מבינות את זה ומנסות להיות קשובות ככל שניתן לקהל, חלקן אפילו ממנות "שגרירים" מתוך הקהילה שיעזרו להן לחזק את הקשר עם הלקוחות והמפתחים, אבל יוניטי לא עושה שום דבר מהדברים האלה. למעשה, יוניטי פעלה באופן הפוך לאיך שהייתה אמורה לפעול במקרים רבים, ועכשיו הקהל שלה והיא במשבר אמון קשה.

הפלטפורמה של יוניטי הושקה ב-2005 באירוע של אפל בתור מנוע המשחקים של מחשבי המאק. מאז המנוע של יוניטי צמח והיום ניתן לבנות עליו משחקים למחשבי ווינדוס, טלפונים ניידים, קונסולות ואפילו משקפי מציאות מדומה. המנוע נמצא בגרסה השישית שלו אחרי שהוחלו בו מספר רב של שדרוגים שהפכו את סביבת הפיתוח שלו ליעילה וידידותית יותר למפתחים חדשים, וזה עבד טוב - מעל 750 אלף משחקים כבר פותחו על המנוע של יוניטי על ידי יותר מ-230 אלף מפתחים.

אבל דברים מוזרים קוראים ביוניטי, האירוע האחרון הוא ההתפטרות המיידית והתמוהה של המנכ"ל ג'ון ריצ'יטיילו, שלאחריה מינה הדירקטוריון את המנכ"ל לשעבר של רד הט, ג'יימס וויטהרסט, כמנכ"ל זמני עד שיימצא מחליף. ההנהלה סירבה להגיב לשאלות מה גרם להתפטרותו של ריצ'יטיילו, אבל הנסיבות די ברורות.

יוניטי הודיעה לאחרונה על שינויים במודל התמחור שלה, שינויים שגרמו לזעם ציבורי רב מקהל הגיימרים והמפתחים, ולמרות שאנחנו יודעים שקהל הגיימרים יכול להיות רועש, התגובה הזאת הייתה נדירה בעוצמתה. הרשתות החברתיות הוצפו בפוסטים של מפתחים שאמרו שהם יחליפו מנוע-פלטפורמה והדגישו בהם את חוסר התקשורת מצדה של יוניטי. החלק שגרר הכי הרבה זעם בשינויים שיונטי הודיעה עליהם היה גביה פר התקנה, שלפיה המפתחים ישלמו ליוניטי על כל התקנה של המשחק שלהם מעבר לרף מסוים. המפתחים טענו שהם התחילו לבנות את המשחקים שלהם על יוניטי תחת הנחות עבודה מסוימות, ושהשינויים החד-צדדיים האלה בעצם שומטים את הקרקע תחת רגליהם ומשנים את כללי המשחק.

כל הסיפור הזה נשמע אבסורדי במיוחד כשחוזרים לאחור ונזכרים איך יוניטי התחילה. על אותה במה באירוע של אפל ב-2005 יוניטי הודיעה שהמטרה שלה היא להביא לדמוקרטיזציה בתחום פיתוח המשחקים. כשהחברה הונפקה ב-2020 (ותכף נגיע לגורל המניה) היא אמרה ש"אנו מאמינים שהעולם הוא מקום טוב יותר כשיש בו יותר יוצרים - בין אם הם מפתחים משחקי מחשב, ציירים, אדריכלים, יוצרי סרטים או כל דבר אחר - יוניטי כאן כדי להפוך את הדמיון שלהם למציאות". 

אז יוניטי ניסתה לרכך את הפגיעה ויצאה בהודעה שהשינויים יוחלו רק בשנת 2024, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. האמון של המפתחים נפגע והם טענו שכבר אין להם ביטחון שהחברה לא תבצע שינויים פתאומיים נוספים בעתיד אפילו אחרי ניסיונות הריכוך של החברה.

ליוניטי גם היו בעיות טכניות כל הזמן הזה - שנים שהמפתחים מתחננים בפני החברה שתתקן את הבאגים בתוכנה שלה ותציג שיפורים משמעותיים - אבל במקום זאת, בשנתיים האחרונות החברה הייתה עסוקה בלבזבז כמעט 6 מיליארד דולר על רכישות שהרבה אנליסטים לא ראו צורך בהן. אחת מהחברות האלה היא איירון סורס הישראלית שנקנתה על ידי יוניטי ב-4.4 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

כתבנו על המצב העגום של איירון סורס לפני עסקת יוניטי - אז היא קיבעה את ההפסד שלה אחרי שהמניה איבדה כבר 80% מערכה בת"א, וגם על מה קרה לה אחרי העסקה, שם היא התרסקה גם בוול סטריט ואיבדה 16% מערכה אחרי שדיווחה על הפסדים כפולים מצפי האנליסטים. רק נזכיר שבהודעת המיזוג החגיגית החברות דיברו על הגעה עד שנת 2024 להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של 300 מיליון דולר ולקצב EBITDA מתואם משותף של 1 מיליארד דולר. כעת התחזית של החברה הממוזגת לשנה הנוכחית היא רק ל-EBITDA של 265 מיליון דולר (אמצע טווח).

אז התפטרות פתאומית של המנכ"ל, תגובות זועמות על שינויים חד צדדים של החברה, ורכישות גרועות - אפשר לחשוב שהמצב לא יכל להיות יותר גרוע, אבל אז, אחרי עסקת איירון סורס, המנכל הקודם ריצ'יטיילו קרא לכמה מהלקוחות של החברה "כפויי טובה" על תגובתם לשינויים שביצעה יוניטי במודל הפרסומות שלה.

המורל של העובדים כמובן היה ירוד - לפי סקר שנערך לאחרונה על ידי בליינד רק 2% מהעובדים אישרו את המנכ"ל הקודם ריצ'יטיילו - מה שמציב את יוניטי בתחתית הרשימה בה מובילות אנבידיה וול מארט עם שיעורי אישור של 96% ו-88% בהתאמה.

כל הסיפור של יוניטי הוא דוגמא מושלמת לחשיבות של מוניטין חיצוני ופנימי. נכון שקהילת הגיימינג היא דעתנית וקולנית במיוחד, אבל שקיפות בקבלת החלטות ושיתוף של הקהל בתהליך הם מרכיבים קריטיים בהתנהלות של חברה - קבלת החלטות גרועה, היעדר תכנית עבודה סדורה ותקשורת לקויה, בסוף גורמים ללקוחות ולמשיקיעים להצביע ברגליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבי 17/12/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
    מה קורא כתבוס, לקחת שורט על המניה? כדאי שתבדוק לאן היא טסה כרגע ולאן עוד פניה מועדות!
  • 2.
    המגיב 14/10/2023 21:35
    הגב לתגובה זו
    ברור שתתנהג בברוטאליות, בחד צדדיות, ובשינויים פתאומיים. אפל נוהגת כל מימים ימימה. -למשל החלפת מעבדים במכונות, מארכיטקטורה א', לארכיטקטורה ב', לארכיטקטורה ג', מבלי לידע אף אחד, ותוך נטישת משתמשים ותיקים, גן סגור, ומניעת התקנת תוכנות מצד שלא דרך הערכות של אפל, גביית אחוזים גבוהים מכל מפיקי התוכנות והמשחקים, ועוד ועוד.
  • 1.
    נשמע שרצית להתקבל לאיירון סורס ולא קיבלו אותך (ל"ת)
    גיימר 13/10/2023 20:25
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.