מניית איירון סורס-יוניטי התרסקה ב-16% אחרי תחזיות חלשות
חברת איירון סורס נמחקה מהבורסה, אחרי שהודתה בכישלון שלה והתמזגה עם יוניטי ביחס שנותן לאיירון סורס שווי של 3.5 מיליארד דולר, במקום 11.5 מיליארד דולר כשנכנסה לוול סטריט רק שנה קודם לכן (בגל ההנפקות של 2021). כזכור, בעלי המניות של איירון סורס קיבלו 26.5% מהמניות ויוניטי נשארה עם 73.5% מהמניות, כאשר כל בעל מניה של איירון סורס קיבל 0.1089 מניות של יוניטי (להרחבה על המיזוג והכישלון - לחצו כאן).
אבל גם אחרי המיזוג בינתיים המצב לא טוב. חברת יוניטי UNITY SOFTWARE INCהמאוחדת, שמפעילה פלטפורמה של משחקים, דיווחה אמנם על תוצאות סבירות בשורה העליונה, אבל החמיצה קשות בשורה התחתונה עם הפסד כפול מקונצנזוס האנליסטים. יוניטי דיווחה על הכנסות של 451 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022, טוב מצפי האנליסטים ל-439 מיליון דולר, אבל זה לא ממש עזר לחברה שדיווחה בשורה התחתונה על הפסד של 82 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 42 סנט למניה.
התחזית לרבעון ולשנה הקרובה: הרחק מתחת קונצנזוס האנליסטים
הבעיה הגדולה יותר מבחינתה של יוניטי היא התחזית. בחברה לא צופים התאוששות בשוק המודעות למשחקי סלולר בשנה הקרובה והיא מעריכה שברבעון הראשון של 2023 היא תרשום הכנסות של 475 מיליון דולר (אמצע טווח) הרבה מתחת קונצנזוס האנליסטים ל-525 מיליון דולר. בשנה כולה יוניטי צופה 2.12 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-2.22 מיליארד דולר.
יוניטי גם מצפה לרשום ברבעון הראשון מרווח EBITDA מתואם אפסי של 1-3% ברבעון, ללא צמיחה, ובשנה כולה היא צופה מרווח EBITDA מתואם של 11-14% בלבד.
ורק נזכיר שבהודעת המיזוג החגיגית החברות דיברו על הגעה עד שנת 2024 להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של 300 מיליון דולר ולקצב EBITDA מתואם משותף של 1 מיליארד דולר. כעת התחזית של החברה הממוזגת לשנה הנוכחית היא רק ל-EBITDA של 265 מיליון דולר (אמצע טווח). האם בשנת 2024 החברה תעשה את הבלתי יאומן ותזנק למיליארד דולר?
- מייסדי איירון סורס עוזבים את יוניטי
- יוניטי נפלה בפתיחה ב-10% ותיקנה; הנהלת החברה לקראת פיטורים בפעם הרביעית בשנה וחצי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנדרו אורקוויץ, האנליסט של ג'פריס, לא אופטימי לגבי מניית החברה. הוא נותן לה מחיר יעד של 22 בלבד (לעומת כמעט 32 דולר בשוק) ואומר שהוא "זהיר" בתחזית המשוקללת של החברה למחצית השנייה. לדבריו, "קשה לגשר" על התחזית של החברה בהתחשב בתחזית החלשה לרבעון הראשון, שמפעילה לחץ על המחצית השנייה של השנה, בתקופה שבה תקציבי ההוצאות התפעוליות מתכווצים". הוא הופתע מכך שהחברה "שמרנית" מדי בתחזיות בוודאי בהשוואה ל- APPLOVIN CORP . מוקדם יותר החודש מניית AppLovin זינקה ביותר מ-30% בעקבות התחזיות הטובות של החברה בשוק הפרסומות לנייד, אבל היום גם היא איבדה גובה וירדה ב-7% בעקבות התחזיות החלשות של יוניטי.
מנגד, מתיו קוסט ממורגן סטנלי שנותן למניה המלצת החזק סבור ש"הירידה הזו מונעת מהציפיות של ההנהלה לירידה שנתית של 10% במודעות הכלולות במשחק לצד עונתיות מסוימת", אבל הוא הוסיף שהוא מודאג מהירידה הצפויה בשנה הקרובה בשוק הפרסומות לנייד, כיוון שהמפרסמים באפליקציות מתמודדים עם לחצי האינפלציה ולכן הוצאות הצרכנים על משחקים לנייד עשויות לרדת למינימום.
- 1.בקיצור חברה שכל הזמן תהיה בהפסדים (ל"ת)Lol 24/02/2023 06:01הגב לתגובה זו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
