למה להשקיע ב-S&P 500?

האם השקעה במניות כדאית, כמה מהכספים שלכם להשקיע במניות, מה היתרון של השקעה במדדים על פני השקעה ספציפית במניות ולמה השוק האמריקאי אטרקטיבי לטווח הארוך?
הלל בש | (15)

בכל פעולת השקעה יש חוסר וודאות מובנה; השווקים עולים ויורדים וחוזר חלילה, אבל - בטווח הארוך הם עולים. חוסר הוודאות אודות העתיד והחשש המובנה מהפסדים ממשיים, מוביל משקיעים רבים לקבל החלטות מבוססות רגש וגחמות. הבנה מעמיקה, ניתוח איכותי ופיזור סיכונים הינם הדרך הנכונה ליצור רווחיות ממשית ומתמשכת, בהשקעות לטווח הארוך. היום, נדון במרכיב השקעה משמעותי וחשוב - מדד השוק האמריקאי S&P 500.

 

כמה להשקיע?

לפני שנדון באפיק ההשקעה הספציפי, נדגיש כי לכל משקיע צריך להיות מפת דרכים אסטרטגית - שבה ייקבע מראש מהי הקצאת הנכסים המותאמת לו או לה. הכוונה למדיניות השקעה חדה וברורה, ובו הבהרה כמה מהמשאבים הכלכליים יוקצו למניות, לאגרות חוב, בארץ, בחו"ל, בסיכון גבוה, בסיכון בינוני וכו'. הקצאת הנכסים המקצועית (המותאמת לבעלי הכספים; ליעדים, למגבלות ולצרכים הייחודיים שלהם) הינה הפעולה החשובה ביותר שיש לבצע בתיק ההשקעות. היא גם זו שתגדיר את התשואות העתידיות של ההשקעה בכללותה. השקעה המתבססת על גחמות רגעיות; קניה ומכירה לפי רגש זמני - הן ערובה לתשואות נמוכות או אפילו שליליות לאורך זמן. הדיון שלנו היום מתמקד באותו מרכיב של הקצאת הנכסים האסטרטגית שהקצנו למניות חו"ל, של חברות גדולות (Large Cap), בארצות הברית.

 

האם כדאי להתרחק מהשקעה בשוק האמריקאי?

אנו דנים בהשקעות בארצות הברית, למרות שידוע שיש בארצות הברית בעיות מובנות רבות. ביניהם ראוי למנות את חוסר היציבות החברתית, גירעון תקציבי משמעותי, חוב לאומי ענק, מדיניות הדפסת כסף לא מוגבלת, בעיות מבניות בתחומי הפנסיה והממשל וכו'. אז אולי עדיף להתרחק מהשקעה אמריקאית? ממש לא! ארצות הברית הינה שוק ההון הגדול והמפותח ביותר בעולם, היא הכלכלה הגדולה ביותר והיא נהנית מיתרון תחרותי אדיר בתחומי המדע, המחקר והפיתוח. המשק האמריקאי מוביל את העולם בחדשנות טכנולוגית, בשיפורים לפריון העבודה ובמחקר ופיתוח מדעי ויישומי ברוב התחומים. הסטודנטים החכמים ביותר מכל העולם, מחפשים להתקבל לאוניברסיטאות היוקרתיות של ארצות הברית, ושם הם מפתחים את תרופות העתיד, ופתרונות העתיד לכל העולם. היתרון הענק הזה, מראה שראוי לכלול את ארצות הברית בכל הקצאת נכסים אסטרטגית. השאלה הגדולה היא כמה להשקיע באפיק זה, וכאמור, החלטה זו תלויה במאפיינים הייחודיים של בעלי הכספים.

 

מהו מדד השוק?

מדד S&P 500 הינו מדד מרכזי ומאוד פופולרי שסוכם את ההשפעות של 500 החברות הגדולות ביותר (לפי שווי שוק) במשק האמריקאי. תמצאו שם חברות טכנולוגיה מוכרות כמו אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, גוגל (אלפאבית) וכו' לצד חברות קלאסיות כמו: ג'ונסון אנד ג'ונסון, ויזה, פרוקטור אנד גמבל, מסטרקארד, מרק וכו'. היינו, השקעה במדד במסגרת קרן סל זולה (ETF) יוצרת חשיפה ממשית למשק האמריקאי בכללותו, דרך חברות הענק המרכזיות. המדד כולל חברות ערך (חברות מוכרות, עם הסתברות גבוהה לתשואה מתונה) לצד חברות צמיחה (חברות חדשניות, עם הסתברות נמוכה יותר לתשואות גבוהות יותר). אמנם בהשקעה במדד S&P 500 אין את החשיפה לחברות הקטנות יותר בארה"ב )כמו במדד Russell 2000), אבל יש כאן יתרונות רבים אחרים.

 

פיזור סיכונים

כל אחד יודע שראוי לפזר סיכונים או בלשון קצת יותר מוכרת: לא לשים את כל הביצים בסל אחת. רוב המשקיעים מבינים את הרעיון, אך מתקשים ביישום. נדגים את העיקרון: אם בתחילת שנת 2020 היינו משקיעים רק בחברת אפל (AAPL) היינו מרווחים עד היום כ- 53% על הסכום שהשקענו. כנגד, אם היינו משקיעים באותה תקופה בחברת התעופה אמריקן איירליינס (AAL) היינו מפסידים עד היום כ- 55% מהסכום שהשקענו. אבל, אם היינו משקיעים בקרן הסל SPY העוקב אחר מדד S&P 500, היינו מרווחים תשואה של כ- 4% על השקעתנו. השקעה מפוזרת מבטיחה שלא ניחשף לתשואות הגרועות ביותר על חשבון כך שלא נקבל את התשואות הטובות ביותר. זוהי דרך האמצע, הממוצעת, שמבטיחה שגם אם סקטור שלם יפסיד מאוד, תיק ההשקעות יושפע במידה מופחתת.

 

פסיכולוגיה והשקעות

כפי שהבהרנו בעבר, יש מרכיב פסיכולוגי מרכזי בהשקעות: רוב המשקיעים לא רוצים להסתפק בתשואה הממוצעת, אלא מחפשים תשואה גבוהה יותר. הם מאופיינים בביטחון יתר, בכך שהם חושבים שהם יכולים "להכות את השוק" - לתזמן קניה ומכירה של מניות בודדות ולהשיג תשואות טובות יותר מכולם. המידע ההיסטורי מוכיח כי לא ניתן לתזמן את השוק וכי מי שמרוויח היום צפוי להפסיד מחר או מחרתיים. כמו כן, בחירת מניות ספציפיות (Stock Picking) הינה תחום מאתגר הדורש משאבים רבים (מידע, זמן וניסיון) ורוב העוסקים בו נכשלים לאורך זמן. כאמור, רוב המשקיעים "לא נותנים לעובדות לבלבל אותם" ומנסים את מזלם. בגלל הנטייה האנושית הכול כך חזקה - ההמלצה המקצועית הינה להגביל את המרכיב הספקולטיבי הזה, לחלק קטן בהקצאת הנכסים (עד 10%).

 

רק פיזור?

ראינו את היתרונות בפיזור סיכונים הקיים בהשקעה במדד שוק רחב כמו מדד S&P 500, אבל למה דווקא מדד זה? מדד השוק S&P 500 בנוי כך שמשקל כל מניה הינו לפי שווי השוק שלה. במילים אחרות: כשמחיר המניה עולה, המשקל של החברה במדד עולה במקביל. המדד מושפע מהמגמה הכללית הנושבת בשוק ההון האמריקאי. כפי שסקרנו בעבר, כרגע הרוח הגבית נושבת לכיוון חברות הצמיחה הטכנולוגיות. חברות הצמיחה נמצאות ברמות מחירים מאוד גבוהות, זאת לעומת תשואות חסר ממשיות בחברות הערך הקלאסיות (Blue Chip). בגלל המחירים הגבוהים של מניות הצמיחה (כפי שהם משתקפים במכפילי רווח אימתניים), צפוי כי בשלב כלשהו המשקיעים יתחילו לעבור ממניות הצמיחה למניות הערך. ברור שזה יקרה, השאלה היחידה היא רק מתי. השקעה במדד S&P 500 נותנת חשיפה גם של מניות הצמיחה המרכזיות וגם של מניות הערך המרכזיות. במעבר ביניהם המדד צפוי לעלות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אז למה לא לנסות ולתזמן את השוק?

לפי זה, אולי עדיף להשקיע כעת רק בחברות צמיחה ורק לאחר מכן לעבור למניות הערך. התשובה הפשוטה היא שלא ניתן לתזמן את השוק. השינויים היומיים במניות מושפעים מהחלטות של כל כך הרבה אנשים, עם הטיות פסיכולוגיות כל כך מורכבות עד שמוכח כי הם אקראיים לחלוטין. מי שחושב שיכול לחזות מראש את השינוי היומי או אפילו השבועי במניה מסוימת - עובד על עצמו (במקרה הטוב) או על אחרים (במקרה הרע). כיוון שלא ניתן לחזות את התנועה בשוק בטווח הקצר, הדרך היעילה ביותר לתפוס את שינוי המגמה (מעבר ממניות צמיחה למניות ערך) הינה השקעה במדד שוק מרכזי, כמו S&P 500. מובן מאליו, שהשקעה שכזו תניב תשואה ממוצעת ולא תיתן את מלוא התמורה של מי שיצליח לתזמן את השוק. אבל כאמור, הסיכוי לתזמן את השוק ולהרוויח, דומה לסיכוי לרווח ממשי כתוצאה מהימורים מתמשכים בקזינו. זה אפשרי, אבל בהסתברות מאוד מאוד נמוכה.

  

השקעה במדד השוק S&P 500 נותנת חשיפה לכלכלה הגדולה בעולם, המובילה במחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית. אפיק זו כולל פיזור סיכונים מובנה ב- 500 חברות ענק שונות בארצות הברית ובמסגרת זולה (קרן סל). מדד השוק נהנה מחשיפה ממשית עכשווית למניות הצמיחה הטכנולוגיות (הטיה ממשית לתחום הטכנולוגיה העילית), לצד רווח בעתיד כתוצאה מהמעבר הצפוי למניות הערך. התשואה היא ממוצעת, אבל היא עדיפה בהרבה מהניסיון הכושל לתזמן את השוק ולנסות לבחור מניות ספציפיות. זה פחות מרגש מהביקור בקזינו, אך נותן תשואה עקבית ומתמשכת לטווח הארוך.

 

  

הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שי 21/09/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    כל אחד עושה זאת ומזמן את השוק אחרת כל מנהל השקעות יהיה מיותר. לדוגמא כאשר המכפיל רווח יהיה קרוב לאפס כנראה שמנהלי תיקים יגדילו אחזקה ולעומת זאת אם המכפיל יעבור את ה 50 מאמין שהרוב יקטין את ההשקעה.
  • 11.
    כותבי תרחישים 17/09/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
    אל תגידו לע ידענו- פוסט זה מזה שנתיים אין כאן משום המלצה
  • 10.
    דגן 17/09/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
    .
  • 9.
    אורי 17/09/2020 09:29
    הגב לתגובה זו
    סקטורים מובילים - סייבר /סמי קונדקטור/ ענן /מיכשור רפואי....
  • יאללה כך ממני כמה שתרצה (ל"ת)
    שי 21/09/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דוידי 16/09/2020 18:35
    הגב לתגובה זו
    אך גם הסנופי יורד יפה בתורו
  • 7.
    השקעה מצויינת לכסף גדול (ל"ת)
    עמי 16/09/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אפו כול פקחי הבורסה על הרצאת מניות מעל לשוי שוק המניות (ל"ת)
    דוד 16/09/2020 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חברים כסף שחור נכנס לבורסה וכך מרצים אותה חייב חקירה (ל"ת)
    דוד 16/09/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה כי טרמפ מריץ את הבורסה בוקשניר יודע הכול והוא עשה כ (ל"ת)
    דוד 16/09/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דן 16/09/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    ממש , אבל ממש לא הזמן לכניסה לשווקים - זה עומד להיות אכזרי ומכוער .
  • דגן 17/09/2020 13:18
    הגב לתגובה זו
    המשך עליות. לא מאמין לי ? חכה.
  • 2.
    אידיוט 16/09/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
    המפולת תבוא . כסף מזומן חבר נאמן. אל תאמינו לכל היועצים והאנליסטים, כולם משקרים.
  • יורם 16/09/2020 18:39
    הגב לתגובה זו
    לתכניות חיסכון?בורסה לא בשביל הכותבים,המגיבים
  • 1.
    מצוין, תודה! (ל"ת)
    איתן 16/09/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.