רשות התעופה האמריקנית ידעה מראש על הכשלים במטוסי בואינג
על חשיבותה של ענקית התעופה האמריקנית בואינג (סימול:BA) לכלכלה האמריקנית אין צורך להרחיב, אך האם הרגולטור האמריקני העדיף לשמור על החברה על חשבון חיי אדם? ייתכן.
בדיווח יוצא דופן הערב, הוול סטריט ג'ונרל חושף את הקשר בין רשות התעופה האמריקנית (FAA) לענקית התעופה. לפי הדיווח הערב, רשות התעופה ידעה על הכשלים במטוסי ה-737 מקס של בואינג מיד לאחר ההתרסקות של המטוס באינדונזיה, וטענה כי הוא "מועד להתרסקות". למרות זאת, רשות התעופה אישרה לחברה להמשיך להפעיל את המטוס.
בוול סטריט ג'ורנל מציינים כי רשתות התעופה האמריקנית דרשו מבואינג לתקן את התוכנה השליטה שלה על המטוס בתוך 8-9 חודשים (מהתאונה הראשונה), כאשר לאחר מכן היה צורך במבחן מחודש של המטוס. 6 שבועות לאחר ההתרסקות הראשונה התרחשה התרסקות נוספת של מטוס החברה באתיופיה, ורק אז נאלצה רשות התעופה לקרקע את מטוסי ה-737 מקס. נציין כי גם אז, רשות התעופה האמריקנית הייתה האחרונה מבין המדינות הגדולות להודיע על קרקוע המטוס.
דובר רשות התעופה האמריקני הגיב לפרסום בוול סטריט ג'ורנל וטען כי "היה ברור מלכתחילה כי קיימים סיכונים במטוס. עם זאת, הניתוחים שאנחנו מבצעים נוטים להפריז בסיכונים אלו מכיוון שהם נוקטים בדרישה השמרנית ביותר" - מעניין לראות כיצד משפחות הנספים מקבלות את ההסבר הנ"ל.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, מניית החברה יורדת ב-1.5% ברקע לדיווח כי רשות התעופה האמריקנית צפויה להאריך את הבדיקות של מטוסי ה-737 מקס ל-2020, כאשר נראה כי ברשות התעופה לא לוקחים כעת סיכונים נוספים. נזכיר כי החברה עלתה בחודשים האחרונים ברקע לדיווחים על סיום הקרקוע של המטוסים עוד לפני סוף השנה.
- 6.יוזי 12/12/2019 15:55הגב לתגובה זורליי לא דורכות על סיפונם של מטוסים מתוצרת ארה"ב כבר שנים וזאת עקב מספר אירועים שעברתי בהם חלקם קלים וחלקים פחות קלים. אני טס רק עם חברות אירופאיות,קנדיות,רוסיות ,ברזילאיות ורק לא עם בואינג....
- 5.סופר סתם 12/12/2019 08:26הגב לתגובה זולא השתנה כלום בתרבות האמריקאית : כסף כסף כסף וביבי ייבא את זה לארץ
- 4.ישראלי 12/12/2019 07:33הגב לתגובה זוהאם אפשר להגיש תביעה נגד החברה ?? הם ביודעין סיכנו נוסעים . כמו רולטה רוסית .
- טיטוס 14/12/2019 05:36הגב לתגובה זובהמשך ניתן להגיש תלונה נגד הרומאים על חורבן בית שני
- 3.kobes 12/12/2019 01:34הגב לתגובה זויש לשררה ושוחד מגיע להם להירקב בכלא
- 2.מכלפויהו 11/12/2019 20:56הגב לתגובה זולא לוותר לפושעים..
- 1.יאללה. חרם נוסעים!!! (ל"ת)בוא אינג. 11/12/2019 20:29הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
