מטוס תעופה תיירות . בואינג 737
צילום: בואינג

רשות התעופה האמריקנית ידעה מראש על הכשלים במטוסי בואינג

פרשת בואינג מקבלת הערב תפנית משמעותית: ע"פ הפרסומים בארה"ב, הרגולטור בארה"ב ידע על כשלי המטוס מיד לאחר ההתרסקות הראשונה באינדונזיה וטען כי "המטוס מועד להתרסקות", אך נתן אישור לחברה להמשיך להשתמש בו
עמית נעם טל | (7)

על חשיבותה של ענקית התעופה האמריקנית בואינג (סימול:BA) לכלכלה האמריקנית אין צורך להרחיב, אך האם הרגולטור האמריקני העדיף לשמור על החברה על חשבון חיי אדם? ייתכן. 

בדיווח יוצא דופן הערב, הוול סטריט ג'ונרל חושף את הקשר בין רשות התעופה האמריקנית (FAA) לענקית התעופה. לפי הדיווח הערב, רשות התעופה ידעה על הכשלים במטוסי ה-737 מקס של בואינג מיד לאחר ההתרסקות של המטוס באינדונזיה, וטענה כי הוא "מועד להתרסקות". למרות זאת, רשות התעופה אישרה לחברה להמשיך להפעיל את המטוס.

בוול סטריט ג'ורנל מציינים כי רשתות התעופה האמריקנית דרשו מבואינג לתקן את התוכנה השליטה שלה על המטוס בתוך 8-9 חודשים (מהתאונה הראשונה), כאשר לאחר מכן היה צורך במבחן מחודש של המטוס. 6 שבועות לאחר ההתרסקות הראשונה התרחשה התרסקות נוספת של מטוס החברה באתיופיה, ורק אז נאלצה רשות התעופה לקרקע את מטוסי ה-737 מקס. נציין כי גם אז, רשות התעופה האמריקנית הייתה האחרונה מבין המדינות הגדולות להודיע על קרקוע המטוס.

דובר רשות התעופה האמריקני הגיב לפרסום בוול סטריט ג'ורנל וטען כי "היה ברור מלכתחילה כי קיימים סיכונים במטוס. עם זאת, הניתוחים שאנחנו מבצעים נוטים להפריז בסיכונים אלו מכיוון שהם נוקטים בדרישה השמרנית ביותר" - מעניין לראות כיצד משפחות הנספים מקבלות את ההסבר הנ"ל. 

בתוך כך, מניית החברה יורדת ב-1.5% ברקע לדיווח כי רשות התעופה האמריקנית צפויה להאריך את הבדיקות של מטוסי ה-737 מקס ל-2020, כאשר נראה כי ברשות התעופה לא לוקחים כעת סיכונים נוספים. נזכיר כי החברה עלתה בחודשים האחרונים ברקע לדיווחים על סיום הקרקוע של המטוסים עוד לפני סוף השנה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוזי 12/12/2019 15:55
    הגב לתגובה זו
    רליי לא דורכות על סיפונם של מטוסים מתוצרת ארה"ב כבר שנים וזאת עקב מספר אירועים שעברתי בהם חלקם קלים וחלקים פחות קלים. אני טס רק עם חברות אירופאיות,קנדיות,רוסיות ,ברזילאיות ורק לא עם בואינג....
  • 5.
    סופר סתם 12/12/2019 08:26
    הגב לתגובה זו
    לא השתנה כלום בתרבות האמריקאית : כסף כסף כסף וביבי ייבא את זה לארץ
  • 4.
    ישראלי 12/12/2019 07:33
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר להגיש תביעה נגד החברה ?? הם ביודעין סיכנו נוסעים . כמו רולטה רוסית .
  • טיטוס 14/12/2019 05:36
    הגב לתגובה זו
    בהמשך ניתן להגיש תלונה נגד הרומאים על חורבן בית שני
  • 3.
    kobes 12/12/2019 01:34
    הגב לתגובה זו
    יש לשררה ושוחד מגיע להם להירקב בכלא
  • 2.
    מכלפויהו 11/12/2019 20:56
    הגב לתגובה זו
    לא לוותר לפושעים..
  • 1.
    יאללה. חרם נוסעים!!! (ל"ת)
    בוא אינג. 11/12/2019 20:29
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.