יום חיובי נוסף בוול סטריט צפוי לגרור את ת"א לעליות
לאחר מימושי הרווחים שהתבעו אתמול בבורסה המקומית, נראה כי המדדים הצל אביבים צפויים לפתוח את יום המסחר החותם של השבוע בעליות שערים. ברקע, יום נוסף של עליות במדדי וול סטריט, תעודד את המשקיעים המקומיים. בקרב המניות הדואליות נרשמה מגמה מעורבת כשמחציתם תפתחנה בפערי ארביטראז' חיוביים ומחציתם בשליליים. יצויין כי 4 מתוך 6 חברות המעו"ף הנסחרות בניו יורק יפתחו בפערים חיוביים.
מדד תל אביב 25 יפתח ברמת 674.38 נקודות, מדד תל אביב 100 יבחן את רמת 693.42 נקודות, ומדד הטכנולוגיה תל טק 15 יחל להיסחר ברמת 411.7 נקודות.
מניות שטראוס-עלית צפויות להמשיך לרכז עניין בתל אביב. אתמול כזכור, זינקה מניית החברה בשעור של 4.87%, זאת לאחר שדיווחה על תוצאות משופרות ברבעון הראשון של 2005 ורמזה כי המומנטום ימשך גם לרבעון השני. בחברה הדגישו כי תוצאות הרבעון לא כללו את מכירות חג הפסח שיזקפו לרבעון השני.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע, תפתח את יום המסחר בשוק המקומי עם פער ארביטראז' חיובי בן 0.93%. אמש, בסיום המסחר בוול סטריט, עלתה מניית החברה ב-0.58%. אתמול בערב הודיעה החברה כי קיבלה את אישור ה-FDA האמריקני לשווק את תרופת ה-Clarithromycin בטבליות במינון של 500 מ"ג. תרופה זו הינה בעלת מחזור מכירות שנתי של 284 מיליון דולר.
בפערי ארביטראז' חיוביים תפתחנה: אלווריון 3.11%,אלביט מערכות 0.68%, פרטנר 0.88%, אלדין 0.8%, רדויז'ן 3.36%, אודיוקודס 2.11%, נייס 0.5%, ליפמן 0.41%. מנגד, בפערים שליליים תפתחנה: גיוון 0.82%, פריגו 0.13%, רדוור 0.97%, אורכית 2.87%, מגל 3.04%, כור 1.08%, ושמיר אופטיקה 0.93%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
