רדויז'ן: קפיצה ברווחים ושיפור תחזיות
חברת התקשורת הישראלית רדויז'ן הצליחה לעקוף את תחזיות הרווח לרבעון הראשון של השנה עם רווח של כ-11 סנט למניה, או 2.5 מיליון דולר זאת לעומת התחזיות המוקדמות שלה לרווח של 4 סנט בלבד. בתקופה המקבילה של 2004 רשמה החברה רווח של 3 סנט למניה או 719 אלף שקל. בחברה ציפו לרווח של 4 סנט למניה או 800 אלף דולר בלבד.
הכנסות החברה צמחו ב-14% לעומת הרבעון הראשון של 2004 והסתכמו ברבעון הראשון של השנה ב-16.3 מיליון דולר, מעט מעל לתחזיות המוקדמות להכנסה של 16 מיליון דולר. הרוח התפעולי של החברה הסתכם ב-1.9 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 307 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברדויז'ן הבסירו היום, כי התוצאות החיוביות נבעו בעיקר משיפור בשולי הרווח ומירידה בהוצאה התפעולית. מתוך כלל הכנסות החברה בתקופה, כ-10.7 מיליון דולר הגיעו מפעילות ה-NBU, כאשר 5.6 מיליון דולר הגיעו מפעילות ה-TBU. הפעילות הראשונה הציגה צמיחה של 5% ואילו השניה צמיחה של 36%.
בתום הרבעון אוחזת רדויז'ן בקופת מזומנים של 107.3 מיליון דולר המהווה ירידה של 3.1 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. תזרים המזומנים התפעולי של החברה גדל ברבעון הראשון של השנה ב-1.8 מיליון דולר, כמו כן רשמה החברה הכנסה של 2.8 מיליון כתוצאה ממישומש אופציות. לעומת זאת נרשמה ירידה של 600 אלף דולר בתזרים המזומנים לפעילות השקעה, והוצאה של 7.1 מיליון דולר לצורך רכישת הפעילות של פירסט וירצואל קומיוניקיישנס.
ברבעון השני של השנה מצפה החברה לרשום הכנסה של 18 מיליון דולר שתניב רווח של 2.7 מיליון דולר או 12 סנט למניה, זאת לעומת הכנסה של 15.7 מיליון דולר ורווח של 5 סנט למניה או 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
