רדויז'ן: קפיצה ברווחים ושיפור תחזיות
חברת התקשורת הישראלית רדויז'ן הצליחה לעקוף את תחזיות הרווח לרבעון הראשון של השנה עם רווח של כ-11 סנט למניה, או 2.5 מיליון דולר זאת לעומת התחזיות המוקדמות שלה לרווח של 4 סנט בלבד. בתקופה המקבילה של 2004 רשמה החברה רווח של 3 סנט למניה או 719 אלף שקל. בחברה ציפו לרווח של 4 סנט למניה או 800 אלף דולר בלבד.
הכנסות החברה צמחו ב-14% לעומת הרבעון הראשון של 2004 והסתכמו ברבעון הראשון של השנה ב-16.3 מיליון דולר, מעט מעל לתחזיות המוקדמות להכנסה של 16 מיליון דולר. הרוח התפעולי של החברה הסתכם ב-1.9 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 307 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברדויז'ן הבסירו היום, כי התוצאות החיוביות נבעו בעיקר משיפור בשולי הרווח ומירידה בהוצאה התפעולית. מתוך כלל הכנסות החברה בתקופה, כ-10.7 מיליון דולר הגיעו מפעילות ה-NBU, כאשר 5.6 מיליון דולר הגיעו מפעילות ה-TBU. הפעילות הראשונה הציגה צמיחה של 5% ואילו השניה צמיחה של 36%.
בתום הרבעון אוחזת רדויז'ן בקופת מזומנים של 107.3 מיליון דולר המהווה ירידה של 3.1 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. תזרים המזומנים התפעולי של החברה גדל ברבעון הראשון של השנה ב-1.8 מיליון דולר, כמו כן רשמה החברה הכנסה של 2.8 מיליון כתוצאה ממישומש אופציות. לעומת זאת נרשמה ירידה של 600 אלף דולר בתזרים המזומנים לפעילות השקעה, והוצאה של 7.1 מיליון דולר לצורך רכישת הפעילות של פירסט וירצואל קומיוניקיישנס.
ברבעון השני של השנה מצפה החברה לרשום הכנסה של 18 מיליון דולר שתניב רווח של 2.7 מיליון דולר או 12 סנט למניה, זאת לעומת הכנסה של 15.7 מיליון דולר ורווח של 5 סנט למניה או 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
