האלוף במיל אייל זמיר
צילום: משרד ההגנה האמריקאי

בגובה של 8.7 מיליארד דולר - חבילת הסיוע האמריקני בדרך לישראל

מתוך הסכום, כ-3.5 מיליארד דולר כבר הועברו לחשבון משהב"ט למימון רכש חיוני למלחמה, ושאר הסכום, כ-5.2 מיליארד דולר, יגיע כסיוע למערכות ההגנ"א: כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור
רוי שיינמן |

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, סיכם בוושינגטון את פרטי חבילת הסיוע האמריקני למלחמה בהיקף של 8.7 מיליארד דולר: 3.5 מיליארד דולר למימון רכש חיוני למלחמה, שהועברו במהלך ביקור המנכ"ל לחשבון משרד הביטחון ו-5.2 למערכות ההגנה האווירית-כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר שיועברו בהתאם לסיכומים שהושגו בביקור.

מנכ

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אייל זמיר, בארה"ב; קרדיט: משרד ההגנה האמריקאי

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אייל זמיר, סיכם באופן סופי עם עמיתיו בממשל האמריקני את אופן מימוש מענק הסיוע האמריקני למלחמה בהיקף ל 8.7 מיליארד דולר ('מענק ביידן'): 3.5 מיליארד דולר ראשונים התקבלו הבוקר בחשבון משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב וישמשו למימון רכש חיוני לצה"ל. בנוסף, אלוף (מיל') זמיר סיכם עם הממשל את תכולות מענק הסיוע למערך ההגנה האווירית של ישראל בהיקף של 5.2 מיליארד דולר. התקציב ישמש להמשך חיזוק מערכות כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר מגן אור, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים.

לקריאה נוספת:

 

המפגשים שקיים מנכ"ל משרד הביטחון עסקו בחיזוק שיתופי הפעולה הביטחוניים-אסטרטגיים ובהמשך תהליכי ההצטיידות ארוכי הטווח והמיידיים לשימור יתרונה האיכותי של ישראל באזור ולתמיכה במאמץ המלחמתי. מנכ"ל משרד הביטחון הודה למארחיו, בשם שר הביטחון יואב גלנט ומערכת הביטחון, על ההתייצבות לצד מדינת ישראל ועל המחויבות של הממשל לצרכיה הביטחוניים.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.